פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חיים של אבא: כמה פעמים ענית לילד ושום דבר לא קרה

      מ-"מתי נגיע?" מרתיח הדם, דרך "אבא, מותר לי?" המרגש ועד "למה הירח לבן?" המאתגר - נמצא גורם ההזדקנות היעיל במערב: השאלות של הילדים שלך. ארז מיכאלי מחפש תשובות

      קרני השמש מלטפות וחודרות לעיניים, השמיים כחולים, אנחנו הולכים יד ביד לכיוון הבית ואז, אחרי שסיפר לי איך חגג בקייטנה, הוא פתאום שואל – נכון שכל האנשים מתים? לילדים יש דרך משלהם להעיר אותך מחלום.

      ההליכה הנינוחה הופכת למעניינת. נכון, אני עונה, והוא חופר פנימה. איך? למה? מתי? אני עונה לו, משיב תשובה עמומה ולא מספקת ל"למה", השאלה הקשה מכולן, ואז אני שואל את עצמי ואותו מדוע הוא שואל, ושנינו, כמו יהודים טובים, עונים זה לזה בשאלות.

      בחודש מרץ 2013 פ?רסם "טלגרף" הבריטי סקר שנערך בבריטניה בקרב 1,000 אימהות, ומגלה שילדים שואלים את א?מותיהן יותר מ-300 שאלות בכל יום. בנוסף, 82% מהילדים שואלים קודם את אמא לפני שהם שואלים את אבא. לאבות בבריטניה יש כדורגל יותר טוב ופחות שערות על החזה, אך כנראה שהם לא שונים בהרבה מאיתנו וגם הילדים שלהם יודעים מי הסמכות הרוחנית בבית.

      אני מרשה לעצמי להעריך שאצלנו בבית הנטל מתחלק פחות או יותר שווה בשווה, אבל דבר אחד ברור: מהרגע שילדים פוקחים עיניים ועד לרגע שהם נרדמים, הם מנהלים קרב מוחות מתיש שבו הם החוקרים ואתה הנחקר.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      צוציק, מאיפה באת לי עם השאלה הזאת עכשיו? (אילוסטרציה: Shutterstock)

      אחרי שמיצו את חמשת החושים ואת שלב החיקוי, הילדים סוף סוף כשירים לנהל איתך כמה שנים של דו-קרב בצהרי היום. אתה מולם, אחד על אחד, פעם אתה שולף ראשון את השאלה, ופעם הם. אתה מודע לכך שזהו שלב קריטי בהתפתחות שלהם, שלב בו הם מגדלים סקרנות ומבינים לאט לאט איפה הם חיים, שלב בו הם מפתחים את השפה, את יכולת החשיבה ואת היכולת לתזמן את ההזדקנות שלך בקצב של חמש דקות בין תשובה לתשובה.

      יש כל מיני סוגי שאלות. אין ספק שהזן הנפוץ, המעיק והמתיש מכולם הוא זן השאלות המנהלתיות. מ"מתי נגיע?", דרך "אפשר עוד גלידה?" ועד "מתי תקנו לי טלפון?". אלה שאלות שהם יורים באוטומט, שאלות שוחקות, שיוצרות לך קמטים בפנים, מחממות את הדם, הופכות את חוט המחשבה לפלונטר ומכשירות אותך לעבוד בשירות לקוחות של כל חברה בישראל.

      יש שאלות שעושות לך מסאז' בבלוטת האגו – אלה שדורשות את סמכותך. כן, אלה הן השאלות שמוציאות מכל אבא את הנפוליאון שבו, ומזכירות לך ולסביבה שאמנם אתה אדם סתמי בעל חזות אפרפרה, אבל בעיני החיילים הקטנים בפלוגה שהקמת אתה מנהיג ומצביא כריזמטי. המנעד כאן צר ונעים יותר, משהו בין "אבא, מותר לי?" המענג, ועד "אבא, אתה מרשה?" המרטיט. ואתה, כמו קיסר רומי, פעם מניף אגודל למעלה ופעם למטה, לפעמים נוהג כמלך נדיב ומתיר להם כבר בגיל צעיר למזוג לבד מים לכוס זכוכית, ולעתים מתחפש לשליט חסר לב ואוסר עליהם לטגן חביתה בכוחות עצמם.

      אלה שאלות פחות נפוצות ויש עליהן תאריך תפוגה יחסית קצר, משהו בין גיל 3 ל-13, אבל הן אלה שגורמות להתפוצצות אוכלוסין בעולם, כי איזה הורה לא ירצה להגדיל את כמות הנתינים שסרים למרותו. אבל כאבא, אתה הולך כאן על חבל דק בין יצירת ילד חושב ויוזם לבין ילד נזקק ופסיבי, כך שאסור ליפול להונאת ההנאה שיש בשאלות כאלה. הן יוצרות מצב עדין, משום שהתשובות שתיתן משפיעות על מידת העצמאות, היצירתיות והביטחון העצמי של הילד, וכדאי לשקול את אותן היטב, כי כמו שנטעת כך זה יגדל.

      בית קברות - אילוסטרציה (ShutterStock)
      אל תיפול למלכודת שלו אם הוא שואל אותך מה זה (אילוסטרציה: Shutterstock)

      ויש את השאלות שהופכות אותך מאדם מבוגר שיש לו ילדים ל"אבא" – אלה שבעזרתן הם לומדים על החיים והעולם. אלה הן השאלות הקשות והמורכבות, שדורשות ממך ידע, סבלנות, מחשבה, דמיון ויכולת ניסוח בהירה. מ"למה הירח לבן?" ועד "מי זה היטלר"?. אתה עוטה פרצוף מהורהר כאילו היית הדלאי שצריך להסביר למה, הופך לוויקיפדיה אנושית ומנסה להצטייר כיודע-כל. אתה חייב להתענות ולענות, כי הם מרימים עיניים למעלה ורואים אותך - האורים והתומים, הסמכות, הידע, הכוח. הסגן של אמא, לא פחות.

      כל השאלות - המנהלתיות, אלה שמרחיבות להם את הידע ואלה שמזכירות לך שמישהו בעולם הזה עדיין מייחס לך סמכות כלשהי - גורמות לנו בסופו של דבר להרגיש ממש טוב עם עצמנו. מישהו זקוק לנו ורוצה שנדריך אותו בשבילי העולם. לא משנה שאין לו כרגע אלטרנטיבה אחרת, למה לדקדק עכשיו.

      בסקר ההוא שפורסם ב"טלגרף" נכתב כי השאלות הקשות הן "מדוע המים רטובים?" ו"ממה עשוי הצל?", אבל נראה לי שרוב ההורים יסכימו שאלה שאלות שכיף לענות עליהן, כי מדובר בשאלות מאתגרות שמרחיבות את הידע של הילדים ושומרות על המוח שלנו פעיל. אז שישאלו וכמה שיותר. הרי מתישהו בעתיד יגיע הרגע המדכדך הזה שבו הם לא שואלים אותך יותר, תרתי משמע, ואז יגיעו השאלות שקיווית שלא תישאל, כגון "אבא, אפשר את האוטו?", ובהמשך, "תוכל לחתום לי על ערבות למשכנתה?". כל תשובה שתשיב תעלה לך בבריאות.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      חכה, מתישהו הוא ירצה את המפתחות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      עוד בוואלה! גבר:

      חיים של אבא: ארז מיכאלי מתמודד עם העולם החדש. טוב, לפחות מנסה

      פליפ פלופ: 200 מיליון דולר וידיים מדהימות - הקיץ של וגאס

      ספיריטס: הגאון שהפך כל זבל מוזיקלי לזהב טהור