פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אלינוריגבי: אצלי הכל בסדר

      בעבור רווקים ורווקות, ההרגשה בתקופת חגים היא כמו תאונה שמחכה להתרחש. צריך להמציא סיפורים שיוכיחו שדווקא לא רע לך ולשמוע "בקרוב אצלך'. לאלינור יש מה להגיד לכם על זה

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      אני יכולה להריח אותה. להרגיש אותה מתקרבת בצעדי ענק, מאיימת להטביע את הסולדים ממנה בתהומות של דיכאון ובדידות, ובקיתונות של לחץ וחרדה - תקופת חגים. כל כך הרבה אנשים מתעבים את החגים. חוששים מהגעתם משל היו נושים של מס הכנסה שבאו לחמוס להם את הטלוויזיה. כמה מחבריי הקרובים ביותר, שוקעים בתרחישי אימה בהם מככבים בני משפחתם המורחבת מסביב לשולחן החג, מולם הם יורים גרסאות כיסוי על מקום עבודתם והתפקיד המורכב שלהם שם, על המקום שבו הם גרים תוך כדי הפחתת שותף, מנסים להיזכר מה עשו מאז סוף התואר ומתי בעצם סיימו אותו, מתרגלים סמול טוק ונשימות, ועמלים ללא הרף על המצאת תירוץ קביל לאמא, שיגאל אותם מהגעה לחג.

      זו אולי תהיה הצהרה מפתיעה, אבל אני מתה על חגים. על רובם לפחות. אני אוהבת את תחושת החגיגיות ששורה באוויר ומשותפת לכל, אני אוהבת שיש הרבה מנות בארוחה ואני אוהבת את המשפחה שלי. אבל אני חושבת שמה שאני הכי אוהבת, זה שמעניין לי התחת מה יחשוב הדוד של הבן של הסבא-רבא. הבת דודה הדתייה, שהתחתנה לפני חמש שנים וצעירה ממני בשבע, יכולה להגיד לי "בקרוב אצלך" עד מחר, אני אמשיך לענות לה "לא תודה, אני סבבה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      אז נכון, כתבתי ממש כאן וממש לפני שבוע שבכל רגע נתון הייתי בוחרת להחליף את הרווקות ההוללת בזוגיות נעימה, אבל אני ממש לא סובלת מהרווקות והלבד. יש לרווקות אינסוף יתרונות ואני ממצה אותה עד תום. זוגיות זה נפלא ואשמח כשהיא תגיע, ברגע הנכון שלה, כדי למלא את ליבי באהבה - ולא משום שאני בת 30 "וצריכה כבר להתחתן". זוגיות אינה מילה נרדפת לחתונה עבורי, ואני יודעת שכשאומרים לי "בקרוב אצלך", בדרך כלל לא מתכוונים ל- "בקרוב תמצאי שותף מעניין לתקופה מסוימת!" כן, הם ללא ספק מתכוונים ל-יאללה, תתחתני, תשריצי, ותכנסי לתלם. כמו כולם.

      אבל זה בסדר. אני יכולה להבין את זה. אני מחייכת, מהנהנת ולא מתרגשת. אני אמשיך לענות בחיוך וגאווה שאני גרה מטר מאלנבי ואשמח לספר שעד לא מזמן הכנתי דים סאם בדרום העיר לפרנסתי. חייבת להודות שזה הפך להיות סוג של סטייה אצלי - אני נהנית מזה. הפרצופים הנבוכים שאומרים חמלה משעשעים אותי אנושות. אולי בחג הממשמש אף אגדיל לעשות ואבוא מחופשת לכבשה שחורה. זה יהיה מבדר לגמרי. לפחות אני אצחק.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      לפעמים אני נזכרת בחגים ואירועים משפחתיים אחרים שבהם לא הייתי רווקה. או אז, כן הייתי חרדה ומפוחדת. איך אציב את בן זוגי במרכזו של גוב האריות, תחת מטר השאלות והעיניים הבוחנות, חשוף לבדיחות הקרש, הריבים הפנימיים וההערות המביכות? מצאתי את עצמי דואגת ללא הרף - שאבא יקפיד לדבר יפה לאמא, שאף אחד לא יפליץ פתאום, שהוא יחשוב שמחרוזת מרוקאית זה סופר מגניב ושהוא אוכל כי טעים לו ולא כי אמא שלי עשתה לו ריגשי. זה יישמע מעט מוזר ומבלבל, אך במקביל, עם כל החשש, הייתי גם מאוד גאה.

      גאה שזו המשפחה שלי. גאה על אבא שלי, שאין מישהו בעולם שיודע לספר סיפורים יותר טוב ממנו, גאה שאמא שלי הרימה ארוחה שלא מביישת ביקור מלכותי וגאה שאחי ואחיותיי מצחיקים ומבינים עניין. הקפדתי להגיד לעצמי שהמשפחה שלי היא חלק ממני ואם הוא לא מקבל אותה ככה, עם הדיסקים שאבא שלי הביא ממרוקו והצעקות ההיסטריות של אמא שלי כשהסרוויס של העיקריות לא מתקתק כראוי - אז סביר להניח שאנחנו לא כל כך מתאימים. אני מאמינה גדולה של "לתת פטורים" מדי פעם כי אין מצב רוח או כי יש משהו חשוב אחר שמתחשק לעשות, אבל כשאת מרגישה שאם הוא היה יכול לבקש פטור תמידי הוא היה עושה זאת בלי לחשוב פעמיים - זה כבר דיל ברייקר.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      ועוד לא התחלתי לדבר על המשפחה שלו. לעשות חג אצל בן הזוג, זו חבילה מייסרת הכוללת הקפדה על כל תפר בלבוש, נימוסים מופתיים, אכילה מעטה אך תוך טעימת כל ההיצע, לא לבקש מלח כי אמא שלו תעלב, לתפור את החיוך לתנוכי האוזניים ולגייס את כל הסבלנות שבעולם כי אמא שלו רוצה שאנחנו נהיה האורחים האחרונים ללכת.

      לחגים הקרובים אגיע בגפי. אהיה מחויכת, קלילה וצינית לכולם כהרגלי. לא אצטרך לדאוג לצלחת של אף אחד חוץ משל עצמי (אלא אם כן עוד מישהו ירצה מהחצילים המפורסמים או מסלט הפטריות האגדי שאני מקפידה למקם קרוב אליי) ולא אחוש דאגה תמידית. אהיה פנויה ליהנות מהמשפחה שלי, לצחוק בפה מלא ולנענע לצלילי שירים מבית אבא. וכשהוא ירים את הכוסית בראש השולחן כבכל חג, ויברך "לחיים, וששנה הבאה אלינור תגיע עם חבר", אני אשתה לחיי זה, ואקווה שאם זה יקרה, אני אהנה מהחג שלי בדיוק באותה מידה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      עוד בוואלה! גבר:

      אלינוריגבי: היא רק מחפשת את זה שיעביר איתה את החיים. מטורף, אה?

      אובמה הוא כל מה שביבי לעולם לא יהיה - COOL

      שי לחג: 10 הטניסאיות הכי לוהטות בעולם