פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אלינוריגבי: כמו אבן מתגלגלת

      אלינור מתחילה לחזור לחיים, אחרי שהפרידה הגדולה ההיא מאחוריה והיא אפילו הפסיקה להתאהב בכל טמבל בתור לכספומט. עכשיו היא כבר יוצאת לדייטים, משתכרת ואוכלת לו ת'ראש

      אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

      ישבנו על הבר, מבוסמים ומצחקקים עד כדי כך שהעיניים שלנו נעלמו בין גבינים לעצמות לחיים מרקדות. אני שרה עם המוזיקה ומתופפת על ה"אייר דראמס" שלי והוא, גם הוא נהנה, אני חושבת. אני עסוקה מדי בתיפוף על אוויר עם פרצוף של מטאליסט זועם מכדי לקבוע בוודאות, אבל בכל פעם שאנחנו מחליפים מבטים הוא מחייך אליי ובכל פעם שאנחנו מחליפים משפט אנחנו צוחקים נורא, אז אני חושבת שבכל זאת, כן. הוא נהנה.

      אנחנו אחרי שני ליטר בירה ועוד צ'ייסר פינוק מהברמן עם חיישני הדייט הראשון. נחמד מצדו. אני תוהה אם אנחנו באמת כל כך שקופים וברורים, חדשים אחד לשנייה, אבטיפוס של דייט ראשון. אני שוקלת להזמין עוד בירה, חרף העובדות שאסור לי לשתות עם הציפרלקס, שאני צריכה לקום מוקדם, שזה יקר, שזה משמין, שזה הורס את הכבד ושאיבדתי את התחושה בפנים, את השליטה על שרירי הפה ואני רואה כפול. תענוג. הדייט שלי מסכל בעדינות את התכנית הגאונית להתעורר זרוקה בתעלה צדדית כלשהי ורומז שלהזמין חשבון יהיה הצעד היותר שפוי. אוף עם שפוי. שפוי זה טיפשי.

      אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

      אני משתפת אותו ב"חרדת-הצריך" שלי: צריך לקום מוקדם, צריך ללכת לישון, צריך לעבוד, צריך לשתות במידה, צריך לחסוך כסף, צריך להפסיק לעשן, צריך לסיים בילויים וללכת הביתה. כל ה"צריך" הזה עושה לי חרדה איומה. במיוחד כשאני שיכורה ומרגישה שהרגע מצאתי את הייעוד שלי בחיים - להיות פרפר היפי שגר על השיער של בוב דילן. מה הביתה עכשיו מה. זה לא עוזר. הוא מזדהה ומבין בחיוך, אבל מזמין חשבון. אני מקבלת את הדין בחוסר חשק מופגן ומוציאה ארנק. אנחנו מתווכחים כמובן, אבל הוא לא נכנע ואני לא עושה סצנה, כי התבגרתי (בערך) מאז הפעמים שכן הייתי עושה. סיכמנו שבפעם הבאה אני אשלם. כשהדייט מוצלח כמו הדייט הזה, לסכם על מפגש גומלין עושה ממש נעים וחמים בבטן. כשהדייט לא מוצלח זה בעיקר לא נעים. לכי תגידי לו - "אבל לא תהיה עוד פעם חבר, תן לי לשלם את החלק שלי".

      אנחנו נשפכים אל הרחוב בתנודות ארעיות. האוויר שקט מדי ומביך מדי- אבל האלכוהול עושה את שלשמו התכנסנו, וכל דבר טיפשי הנקרה בדרכנו גורם לנו לצחקק או לפתח שיחה. אנחנו לא מרגישים קור או מבוכה ולכמה רגעים, אפילו לא בדידות. האוויר שקודם היה מעט מביך, עטף את שנינו לכדי יצור זחוח אחד, שמח וחסר דאגות. יצור שאוהב את הלבד שלו, אבל גם לא יתנגד ללכת לישון הלילה בתוך חיבוק. יצור שהרבה פעמים שוכח את חשיבותו של ליטוף, מגע אנושי חם, חיבוק חזק - אבל נזכר ביתר שאת עם הנגיעה הראשונה שמפעימה את כל התאים בעור.

      אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

      הוא מלווה אותי הביתה והדרך נגמרת לנו, פעם מהר מדי ופעם לאט. קצת לפני שאנחנו מגיעים, אני שואלת אותו אם הוא מכיר את קרקס הרוק של הרולינג סטונס מ68'. אני מחכה שיענה "לא" ואז לועגת לו בחינניות כובשת. זה הזמן לעשות את המוב שלי, זה של "רוצה לעלות אלי לשמוע תקליטים?", גרסת יוטיוב. אני מבצעת אותו בהצלחה והוא נופל ישר לתוך המלכודת האכזרית שלי. וכשאני אומרת 'מלכודת אכזרית' אני מתכוונת אליי, יושבת מול המחשב בגילופין, מכינה פלייליסטים, שרה עם המוזיקה, מתופפת באוויר, הולכת לשירותים להפסקת קיא קצרה, חוזרת לעשות פלייליסטים ולעשן בשרשרת, חופרת לו על ההיסטוריה של כל הרכב ומאבדת הכרה על המקלדת. לפחות הלכנו לישון מחובקים.

      אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

      עוד בוואלה! גבר:

      מה קורה כשאלינוריגבי מתאהבת בתור לכספומט?

      אלינוריגבי: פרגמנטים של לב שבור

      שחקניות הכדורסל הכי לוהטות בעולם