פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אויש תסתמי: הייט דייט

      גם אם כל מה שאתה מחפש בעולם הוא מקום להשחיל לתוכו את מה שמתנדנד לך בין הרגליים, למה זה חייב לקרות במקום בו מחפשים אהבה? לחגית גינזבורג נמאס מקריפים באתרי היכרויות

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      הנוכחות שלי באתרי ההיכרויות בשבועות האחרונים הזכירה לי עובדה שולית ששכחתי – שאני ממש מתעבת אתרי היכרויות. אין לי כוונה להתפייט כאן על כך שאלה נהפכו לפלטפורמה המרכזית והלגיטימית של ימינו למציאת דייטים, אהבה ואת משפטי ההתחלה המופרכים ביותר מאז שהדביל שהמציא את "אבא שלך גנן" נחת על הראש בנפילה מגן עדן. אם אתם שם, אתם יודעים שמדובר בבופה של רווקים ורווקות, גרושים וגרושות ושאר נספחים, שמדפדפים אלה על פרופיליהם של אלה כאילו מדובר בתפריט טייק אוויי שחיכה להם בתיבת הדואר, וכעת נותר להם רק לבחור בין דים סאם לאגרול צמחוני.

      זו לא המסיבה הווירטואלית הסקסית והמבטיחה שמנהלי השיווק של האתרים האלה מנסים למכור לנו, כי בסך הכל הקטע הזה שאנשים מוכנים לשלם כסף בשביל הסיכוי למצוא אהבה הוא די רווחי. זה נראה יותר כמו מפגש של מבוגרים חבוטים עם אצבעות דואבות וקופון לארוחה זוגית שאין להם מה לעשות איתו. ואם אתם שם, סביר להניח שגם אתם ממלמלים לעצמכם לפחות פעם ביום "למה לעזאזל אני עושה את זה לעצמי?" ואז נזכרים שבעצם אין לכם יותר מדי אלטרנטיבות.

      פגישה משעממת (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      איך אנשים הכירו פעם, בעידן הביניים שחצץ בין הריקודים בכרם לתיאורי ה"סיימתי עם שלב המשחקים" והזנתם לאלגוריתם היכרויות לא ממש מתוחכם? בטח היה משהו באמצע, משהו שהם לא מספרים לנו. משהו שגרם לכך שאנחנו נמצאים כאן עכשיו - ואנחנו לא דור שהגיע לעולם בזכות זה שאמא ריטשה את התמונות שלה מספיק טוב כדי לגרום לאבא לבקש ממנה את המספר.

      לנו, בכל אופן, לא נשארו יותר מדי אופציות. יש עדיין זוגות שמכירים בדרך הטבעית – בתור לזריקת בוטוקס או משהו – אבל יותר אנשים פגשו מקרוב את המפלצת מלוך נס מאשר זוג כזה. והשאר הם כבר תוצרים של זירת ההיכרויות המודרנית, עבדים של הזוגות המאוהבים שכן נפגשו בזכות איזה אתר וכעת מפצירים בהם לתת לזה צ'אנס. בהתחלה זה דווקא היה רעיון נחמד, לרכז באתר אחד את כל האנשים שרוצים למצוא זוגיות ולתת להם לקחת את זה משם, אבל אז מישהו החליט שצריך להכניס גם גברים לכל הסיפור הזה, וזו הייתה תחילתו של הסוף.

      גברים, יש לכם יכולת מופתית לחרב כל דבר טוב – ביטחון עצמי של אישה, שידה מאיקאה שהתעקשתם להרכיב בעצמכם וכל מה שנמצא בין שני הספקטרומים האלה – הידיים הגסות והמוח המטונף שלכם מצליח להרוס. וכך גם אתרי היכרויות. אם נמשיל את העסק הזה לעולם החי – אז בהתחלה שלחתם לשם את הנציגים הידידותיים שלכם, את השפנפנים הפרוותיים, הסנאים המתוקים והשועלים החמודים, אלה שעדיין מאמינים באידיאלים כמו אהבת אמת והחרמת תכניות טלוויזיה כמו "דייט בחשיכה". זה עבד יפה, כל מיני נשים הכירו שם כל מיני גברים ואחר כך שלחו לבעלי האתרים תמונות מחויכות שלהם מהדרך לחדר לידה.

      פגישה עניין (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      אבל כמו שקורה בכל מערכת אקולוגית שמכבדת את עצמה – אחריהם הגיעו הטורפים. זאבים, אריות עם ריח פה מזעזע. כאלה. ולמרות שהם באו בסך הכל כדי לחפש לעצמם איזה במבי – או בימבו - לנשנוש, הם נזכרו שגם הם בסך הכל יונקים מונוגמיים ובמקום ערימות של בשר מדמם, חזרו הביתה עם נקבה מסוגם ורצועה חדשה מסביב לצוואר.

      ואז הגיע השלב הבא באבולוציה, השלב שבו באים ההומו-סאפינס ומחרבנים על כל מה שיצר הטבע, או המתכנת בוגר המכללה האדמית קריית אונו לצורך העניין – ולתוך הטריטוריות היחסית בטוחות האלה פלשו הציידים, עם צבעי הסוואה ורובים שלופים, הרכיבו לעצמם פרופילים פיקטיביים של בחורים עם כוונות רציניות, פיתו את הנקבות, נחשפו כחרמנים מושחתים שמחפשים רק דבר אחד והכחידו את מעט התקווה שעוד נותרה במין הנשי לכך שיש אי שם גם בחורים נורמאלים.

      זה משהו שאני באמת לא מצליחה להבין – מילא שכל מה שאתה מחפש בעולם הזה הוא עוד מקום להשחיל לתוכו את הדבר הזה שמתנדנד לך בין הרגליים – אבל למה אתה חייב לעשות את זה במקום שאליו אנשים אחרים מגיעים כדי למצוא אהבה? הרשת מלאה הרי באתרים זימתיים שנועדו בדיוק למטרה הזו - לאפשר לגברים ונשים שרוצים סתם סקס בלי מחויבות, למצוא אלה את אלה, אז למה? הרי לא היית נכנס לשיעור זומבה כדי לנפח את הדו ראשי שלך, נכון? או קופץ למשחק בינגו בבית האבות השכונתי כדי למכור תרופה לאנטי אייג'ינג, אז למה?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      אני אגיד לכם למה – כי אתם יכולים. כי אין שום חוק שקובע שהגברים והנשים שנרשמים לאתרי ההיכרויות מוכרחים לעשות את זה עם טוהר כוונות. ומה שאפילו מגוחך עוד יותר הוא, שאתם כבר לא מנסים אפילו להסוות את זה. לפחות שלושה בחורים פנו אליי בשבוע שעבר עם הצעות מאוד מפורשות להכיר מקרוב את החלקים האנטומיים שלהם. בדקתי – מעל הראש שלי לא היה תלוי שלט "כאן מחלקים מין בחינם". אבל הם עדיין עשו את זה. שלא לדבר על ההוא, שאפילו לא התבייש לכתוב בפרופיל שלו שהוא נוהג לאונן הרבה יותר מדי ושהוא סוטה גדול, או זה שכתב שהוא מחפש גיקיות כוסיות, וכששאלתי אותו למה דווקא את הסוג הזה הוא מחפש, הסביר שגיקיות הן חיות במיטה (גם שמנות, אגב. וגרושות. ותושבות פריפריה).

      מה הפואנטה בלזהם כל חלקה טובה באינטרנט? איזה צורך פרה היסטורי זה משרת? אם מתחשק לכם להשתין על משהו, אני יכולה להפנות אתכם לטור האחרון של יאיר לפיד. ואני אגיד לכם עוד משהו – החלקה הזו הייתה מזוהמת בלאו הכי גם בלעדיכם, כמו כל מקום שאליו נוהרים זכרים, גם סצנת ההיכרויות באינטרנט מלאה בגברים שלא מסוגלים לחשוב על משהו יצירתי יותר לכתוב בפרופיל שלהם חוץ מ"מחפש בחורה עם ראש על הכתפיים" או בגברים שמשוכנעים שהקרחת הבוהקת או כל 168 הסנטימטרים שלהם מצדיקים שהסטנדרטים ינועו איפשהו על הציר שבין בר רפאלי לרותם סלע. גם ככה קשה לנו למצוא את הבחורים הטובים בין כל העשב השוטה הזה, אז ממש לא היה לנו צורך גם בציידי הסקס למיניהם, שיבואו ויעליבו לנו את האינטליגנציה ואת הקונסטלציה הנשית.

      אני מניחה שכמו בטבע, גם כאן הציידים ייאלצו בסופו של דבר לעזוב את המקום. זה יהיה אחרי שייקחו איתם את כל מי שלא הייתה מתוחכמת מספיק כדי להתחבא, או אחרי שמישהו יוציא אותם אל מחוץ לחוק. נחשו באיזו מהאפשרויות אני הייתי בוחרת.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      עוד בוואלה! גבר:

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג אומרת לכם את האמת בפרצוף

      עונת מעבר: נערות מזג האוויר הכי לוהטות בעולם

      השאפות של הטיילת בתל אביב ובת ים