פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פליפ פלופ: קולדפליי

      הבעיה האמיתית עם סלו פליי היא שכשזה עובד זה נחמד, אבל כשאתה יושב עם הסקנד נאטס ונתת ליריב שלך לפגוע בנאטס, זה הרבה פחות כיף. זה בדיוק מה שקרה לדניאל נגראנו

      שחקני פוקר מתחילים (ושחקני פוקר חלשים) מאמינים הרבה פעמים אמונה שלמה ומלאה באמנות הסלו-פליי. למי שלא מכיר את הביטוי, הוא מתייחס למשחק איטי של יד חזקה - כששחקן מחזיק ביד חזקה במיוחד, נניח זוג אס לפני הפלופ, או סטרייט אחריו, ומחליט רק להשוות רייז או אפילו לצ'קצ'ק, במקום להמר ולהכניס כסף אל הקופה. זהו סלו פליי. המחשבה מאחורי המהלך הטקטי הזה היא שמשחק פאסיבי בנקודות האלה יסתיר את עוצמת היד שלך, כך שתוכל להוציא רווח מקסימאלי כשלבסוף כן תהמר, ותותיר את היריב שלך מבולבל.

      בפועל, סלו פליי זה מהלך אופטימלי בסיטואציות ספציפיות בלבד: לא אגיד ששחקנים טובים לא עושים סלו פליי אף פעם, ותמיד מעלים כשהם מחזיקים ביד הטובה ביותר. כן אגיד שבפוקר אגרסיביות היא הדרך הכי יעילה להשיג צ'יפים, וכן, שכאשר יש לך את היד הכי טובה, עדיף שתנסה להכניס כמה שיותר כסף לקופה. סלו פליי בספוטים מסוימים זה אחלה; כדרך חיים, זו פשוט צורה לא רווחית (ולבסוף די שקופה) לשחק פוקר.

      פליפ פלופ: שובו של פרחח הפוקר, פיל הלמות'

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      בעיה נוספת הנוצרת כשאתה עושה סלו פליי, היא בכך שאתה נותן ליריב שלך קלפים בחינם או בזול, והוא יכול להשתפר ליד שתביס את המפלצת שהייתה לך עד לפני רגע; ואז, לא רק שהפסדת את היד בשל הפאסיביות שלך, אין לך מספיק אינפורמציה כדי להבין מה בדיוק היריב שלך עושה בגלל אותה פאסיביות בדיוק; ולבסוף, לצערך, אתה יודע שהיריב שלך לא יודע כמה חזק אתה, ולרוב תהיה מחויב להשוות פשוט כי אין שום סיכוי שהוא יידע כמה אתה חזק. כשזה עובד זה נחמד, כשאתה יושב עם הסקנד נאטס ונתת ליריב שלך לפגוע בנאטס, זה הרבה פחות כיף.

      וזה בדיוק מה שקרה לדניאל נגראנו ביד שהבאנו היום. היד, שלקוחה מהמיין איוונט של ה-WSOP של 2012, מתחילה באופן סטנדרטי כשנגראנו פותח ל-3,600 עם אסים מעמדה מוקדמת. מרקו רוגרי האיטלקי משווה מהביג בליינד עם Q-10 אוף סוט (קול לא מוצלח במיוחד, לא משנה כמה אתה חושב שנגראנו משחק משוחרר). הפלופ הוא חלום לנגראנו וכלום ושום דבר לרוגרי: A-4-7. רוגרי בצ'ק ונגראנו בצ'ק מהיר אחריו, מתחיל את הסלו פליי. עכשיו, בגדול, ברגע שנגראנו מחזיק שם בשלושה אסים אין הרבה ידיים חזקות שרוגרי יכול להחזיק, ככה שסלו-פליי בספוט הזה הוא לא נורא ואיום.

      פליפ פלופ: הארמני הענק שעבר מג'ודו לפוקר והרוויח מיליונים

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      הטרן הוא K, ורוגרי שבלע את הפיתיון, מהמר 4,200. שוב, נגראנו מחליט רק להשוות. הריבר, כמו שאתם בטח מנחשים, הוא ה-J, שמשלים את הסטרייט של רוגרי ומעניק לו את היד הטובה ביותר. רוגרי, כפי שניתן לצפות, ממשיך להמר, הפעם 10,500. נגראנו, שמשוכנע (ודי בצדק) שיש לו את היד הטובה ביותר, ושהמלכודת שלו עבדה באופן מושלם, מעלה בחזרה ל-31,500. בשלב הזה רוגרי הוא המאושר באדם: לא רק שהוא פגע בראנר-ראנר-סטרייט, ליריב שלו אשכרה יש משהו. האיטלקי דוחף אול אין, 105,000. נגראנו, אחרי נאום מבואס במיוחד, משווה כמובן, כדי לראות את החדשות הרעות ולהפסיד חלק ניכר מהערימה שלו.

      עוד יד ששוחקה לאט והלכה לאבדון, וכשמישהו עם Q-10 שובר לך סט אסים בראנר-ראנר, התחושה נוראית פי כמה. היד היא דוגמא מושלמת לבעייתיות של הסלו פליי: הרי אם אתה חושב שהיריב שלך הוא שחקן אגרסיבי שיכול לבלף, פשוט תהמר ותקווה שהוא ישתגע עליך; ואם יש לו משהו בכל מקרה תקבל אקשן. ברוב המקרים ולטווח הארוך, סלו פליי של מפלצות זה מהלך שיפסיד לך כסף, שלא לדבר על הבחילה הנוראית שתקבל כשתגלה שלמעשה, אתה זו שנטמנה לו המלכודת.

      פליפ פלופ: שחקן הפוקר הכי מפחיד שאנחנו מכירים הוא בעצם שחקנית

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      עוד בוואלה! גבר:

      פליפ פלופ: כל מה שרצית לדעת על פוקר ולא ידעת איך להסתיר

      נשות הכדורגלנים: שפנפנת הפלייבוי ששיגעה את אשלי קול וכל אנגליה

      הרנטגן מציג: מילון קלישאות הבחירות השלם - מא' עד ת'