פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרנטגן: אמרו עליו שהוא כזה

      אמרו על שי אגסי שהוא מבריק, עילוי, גאון. עכשיו אומרים עליו שהוא כישלון, שחצן, מתנשא. ואנחנו ממשיכים להאמין לאלו שאמרו לנו את כל זה עליו, במקום להקשיב למאיר אריאל

      שי אגסי (קובי ליאני)
      גאון או כישלון? שי אגסי (צילום: קובי ליאני)

      מאיר אריאל הקדים לזהות את הבעיה והיטיב לנסח אותה. בשירו "טיפש חכם" הוא מתאר מפגש בין זה ש"אומרים שהוא טיפש" לזה ש"אומרים שהוא חכם", ש"החליפו מה נשמע בככה ככה / אומרים שהוא טיפש חייך חיוך רחב / אומרים שהוא חכם עינו לא נחה". אחרי שהתיישבו יחד לשולחן במסעדה, שתו משהו ונרגעו, נכנס לשיר גיבור שלישי. בעצם שניים במחיר אחד. "על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו / ומחייכים למצלמה נסתרת / בדרך אל השירותים הם נפרדים / אדם נכנס ותדמיתו נשארת".

      ככל הידוע, אף אחד עוד לא אמר על שי אגסי שהוא טיפש. אמרו עליו שהוא חכם. לא סתם חכם. עילוי. גאון. עכשיו אומרים עליו שהוא כישלון. שהוא שרלטן. שהוא שחצן מתנשא. ועל פני השולחן צועדים שלובי ידיים אדם ותדמיתו, לא מחייכים למצלמה לא נסתרת אבל גם לא נפרדים לרגע. ספק אם ניתן בכלל להפריד ביניהם, אפילו בכניסה לשירותים. כי במקרה של טיפוס כמו שי אגסי קשה מאוד להניח את האצבע על המקום שבו האדם מתחיל ותדמיתו נגמרת.

      הרנטגן: אמיר בן-דוד מחכה לטוקבקיסטים שיבקשו סליחה מכולנו

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מכונית חשמלית של בטר פלייס בתערוכת מכוניות בסין (צילום: יח"צ)

      הוא נכנס לחיינו בסך הכל לפני חמש שנים. "חיינו" - הישראלים שאינם מומחים למערכות מידע ממוחשבות, לתעשיית הרכב או לכלכלה הגלובלית. אז שמענו בפעם הראשונה על צעיר מבריק, רק בן 38, בוגר הטכניון וחיל המודיעין של צה"ל, שעשה מיליונים מפיתוח תוכנות להנהלת חשבונות וניהול מאגרי מידע ארגוניים ונטש משרה נחשקת בצמרת תאגיד גרמני גדול כדי לחזור לישראל ולהגשים כאן – בעזרת השקעת ענק של "החברה לישראל" של עידן עופר - את חזון המכונית החשמלית שלו. חלום שישנה את העולם. אגסי כבש בקסמיו כמעט כל מי שפגש בו. שירי הלל עליו התפרסמו על בסיס קבוע, ולנו – שאיננו מצוידים בכלים מקצועיים לשפוט את רצינות החזון או את סיכויי המימוש שלו – לא נותר אלא לשמוח שמערכת החינוך הישראלית וצה"ל הצמיחו מקרבם אדם מסדר גודל כזה. זו שמחת "הנציג הישראלי הוא שלנו".

      קשה היה שלא להסתנוור מהתדמית שנבנתה במהירות מסחררת. אגסי הציג לעולם בביטחון וברהיטות חזון מפעים ממש של עולם חדש, אמיץ ורווחי מעל לכל דמיון. לפני חמש שנים בדיוק, כשחשף לעולם את חברת "בטר פלייס" שלו, הוא דיבר על מאות אלפי כל רכב חשמליים שיעלו על הכבישים מדי שנה. כשהתבקש לנקוב במספרים אמר בלי להסס "כמה אלפי כלי רכב יעלו על הכבישים בישראל ב-2009, ומאה אלף עד סוף 2010".

      הרנטגן: אמיר בן-דוד בודק מה נשאר מאלי גוטמן

      משמאל- עידן עופר ושי אגסי באירוע השקה של חברת better place פברואר 2010 (אביב חופי)
      עידן עופר ושי אגסי בימים יפים יותר יחד (צילום: אביב חופי)

      התדמית הנוצצת והשאפתנית לא נבנתה כדי להרשים אותי או אתכם. היא הייתה חיונית כדי למשוך לחברה משקיעים. והדרך אל ליבם וחשבון הבנק של המשקיעים עבר דרך העיתונות העולמית והפוליטיקה הישראלית, שנישבו בקסמיו של הגאון התורן. אגסי נבחר על ידי השבועון Time לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם; הוכתר על ידי "סיינטיפיק אמריקן" לאחד מעשרת המנהיגים הבולטים בעולם המדע לשנת 2009; הוצג על ידי תומס פרידמן מהניו יורק טיימס כמי שאישיותו היא שילוב של יצחק רבין והנרי פורד, וכמי שחזונו מזכיר את זה של סטיב ג'ובס; אגסי אומץ בחום על ידי נשיא המדינה שמעון פרס שדיבר עליו בהתפעמות של ממש בכל הזדמנות; הוא גם הלהיב את ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שאמר עליו "מה שצריך כדי לחולל את השינוי הדרמטי (בתעשיית הרכב) זה שיבוא אותו ילד קטן ויאמר 'רבותי, המלך עירום'. הילד בסיפור הזה באמת לא רחוק מלהיות ילד. אבל עם הישגים שמעט מאוד אנשים מבוגרים הרבה יותר ממנו הגיעו אליהם. זה שי אגסי".

      המשקיעים נהרו בהמוניהם והשקיעו לפי הפרסומים סכום עוצר נשימה של 750 מיליון דולר ב"בטר פלייס". מול שבחים ומול מספרים כאלה לא נותר לנו, ההדיוטות, אלא להנהן בהערכה ובקנאה ולחשוב שאם אנשים רציניים כאלה מפליגים בשבחים כאלה ומוכנים לסכן סכומי עתק כאלה, הם בטח יודעים מה הם עושים.

      עם הזמן, החלו להתפרסם מספרים שהיו רחוקים מההצהרות האופטימיות הראשונות כמרחק שבין צומת גלילות לפסגת האוורסט. לנו, שכבר הסתנוורנו מהתדמית ולא צוידנו בכלים המקצועיים לשפוט את המהלכים הטכנולוגיים או האסטרטגיה העסקית, לא נותר אלא להניח שהבחור הצעיר והכריזמטי הזה, שרק עתה שכנע אותנו ואת העולם שהוא מהפכן גאון, יידע להתמודד עם הבעיות, שתמיד צצות בדרך.

      אך אז, בהפתעה כמעט מוחלטת, אגסי הודח מ"בטר פלייס". האדם ותדמיתו נפרדו לרגע. המגמה התהפכה, ואיתה גם המוסיקה והסופרלטיבים לאגסי: "ייתכן שהוא נכבש במגלומניה של עצמו"... "האיש לא סיפק את הסחורה, הוא סיכן את האינטרסים של כולם"... "בשורה התחתונה – החברה הייתה שחצנית. לפעמים קצת צניעות לא מזיקה".

      הרנטגן: אמיר בן-דוד לא קונה את הבולשיט של גארי יורופסקי

      המכונית החשמלית של בטר פלייס שי אגסי, רנו פלואנס ZE (רונן טופלברג)
      רנו פלואנס חשמלית במתחם בטר פלייס בפי גלילות (צילום: רונן טופלברג)

      נשים בצד את העתיד של "בטר פלייס" או של שי אגסי. תומכיו הלא מעטים מבטיחים שהחזון שלו עוד ישנה את העולם, גם אם זה ייקח יותר זמן וישרפו הרבה יותר מזומנים מכפי שאגסי העריך. יכול להיות שהם צודקים. יכול להיות שלא. השאלה המעניינת באמת היא האם ואיך אנחנו נצליח בפעם הבאה לגבש דעה עצמאית על זה שאומרים עליו שהוא חכם ועל זה שאומרים עליו שהוא טיפש. להפריד בין האדם לתדמיתו. בין זה שאומרים שהוא עילוי שהולך לשנות את העולם לזה שאומרים שהוא מגלומן שחצן ומתנשא שלא יודע לנהל. בין האגדה לעובדות. לא להעריץ עם כולם את הגאון התורן ולא לזרוק עם כולם אבנים על אויב העם התורן.

      אנחנו הרי כל הזמן מגששים את דרכנו קדימה כשלרשותנו מידע חלקי וסביבנו ערפל של סיפורי "בטר פלייס" ואגסי כאלה – פעם איראן, פעם אוצרות גז, פעם משא ומתן לשלום, פעם רפורמה בשוק ההון – ואנחנו שוב ושוב שמים מבטחנו בעיתונאים בכירים, בפרשנים, ברשימות "100 האנשים שיצילו את המין האנושי מאפוקליפסה", במשקיעים החכמים של שוק ההון, בראשי ממשלה ובנשיאים. אנחנו ממשיכים להאמין שהם בטח יודעים מה הם עושים, גם כשהמציאות מוכיחה שוב ושוב את ההיפך.

      הרנטגן: אמיר בן-דוד מחכה לפארודיה המזרחית על זמרים אשכנזים

      בטר פלייס בניסוי עמדות טעינה ומכוניות חשמליות (קובי ליאני)
      דרושה בטריה חדשה. המכונית החשמלית נטענת (צילום: קובי ליאני)

      עוד בוואלה! גבר:

      הרנטגן: אמיר בן-דוד רואה דרך הדמות שעשתה את השבוע

      האפליקציות שלא ידעת שאתה חייב בסמארטפון שלך

      נשות הכדורגלנים: ה-WAG הכי לוהטת באיטליה היא ארוסתו של פיפו אינזאגי