פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אויש תסתמי: ספין דוקטור, תציל אותי

      חגית מצאה מכון כושר חדש ולכבוד המאורע היא שואלת - אולי הגיע הזמן שתפסיקו לקטר על כמה שנשות ישראל מזניחות את עצמן, כשרובכם מגיעים לשיעורי ספינינג ומחפשים גלגלי עזר?

      שעת כושר (ShutterStock)
      אני רעננה ומלאת חיוניות, מתי הדביל יסתכל כבר? (צילום: ShutterStock)

      שנת תשע"ג נפתחה עם כמה הישגים קטנים וראויים לציון. למשל, העובדה שסגרתי חודשיים וחצי בלי סיגריות, או זה שהפסקתי כליל לקרוא טוקבקים וגיליתי שהדחף להפוך למיזנתרופית דעך משמעותית. אבל אין לי ספק שההישג הגדול מכולם, הוא חדר הכושר החדש שלי - חדר הכושר היחיד בתל אביב שאינו מורכב מאוכלוסיה של 88 אחוז גייז, 10 אחוז בחורות שלא עיכלו פחמימה מאז שנות התשעים, 1.5 אחוז קשישים וקשישות וחצי אחוז עלוב, דהוי וכמעט בלתי נראה של גברים סטרייטים. או אם לנסח את זה בפשטות – חדר הכושר היחיד שכולל גם גברים. סטרייטים. ולא, הם לא גזירי קרטון שתלויים על הקירות שם. בדקתי.

      בגלל שגם אני, כמו בני גיל הזהב, נאחזת מאז ומעולם בפתגם "לעולם לא מאוחר", אין חדר כושר בתל אביב שלא ניסיתי בשלב כזה או אחר של שנות העשרים שלי. האמת היא שעל אף תדמית בטטת הכורסא שאני מטפחת כבר 30 שנה (זה הולך טוב עם תגית הממורמרת), אני די אוהבת לעשות כושר, אבל כמו רוב ילידי האייטיז שהעבירו את שנות ההתבגרות שלהם על הספה מול הטלוויזיה והקדישו את חייהם ללעיסת כיפלי בצל, קשה לי להפוך את העסק הזה להרגל. וזה אפילו קשה עוד יותר, כשחדר הכושר שלך מלא בדיוות מנופחות מסטרואידים שמנהלות דיונים קולניים על נוזלי חיכוך. ואלו רק מדריכות הפילאטיס.

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג קראה את "50 גוונים של אפור" ונזכרה שאתם לא יודעים לעשות סקס

      חדר כושר (ShutterStock)
      דיוות מנופחות מסטרואידים שמנהלות דיונים קולניים על נוזלי חיכוך (צילום: ShutterStock)

      אבל, השבח לאל, סוף סוף איתרתי את הנירוונה של חדרי הכושר, פיסת הנדל"ן ההיי-טקית, הממוקמת לחוף ימה של תל אביב, שגורמת לשיר "it's raining men" להתנגן בכל פעם שאני פוסעת בשעריה, עם הררי טסטוסטרון שלא ניתן לטעות בנטייתם המינית – אם בזכות בגדי הכושר הבלויים, הגאוותנות הסטרייטית הטיפוסית שבה הם מתפעלים את ציוד הכושר הכבד גם כשברור לגמרי שאין להם שמץ של מושג מה הם עושים או הסרבנות העיקשת לבקש הכוונות אפילו לברזיה. אל כל אלה מצטרפים גם השחיינים של חדר הכושר, שאחת לשעה עושים את דרכם בשיירה מהממת של שרירי בטן, בגדי ים טנגה וטיפות מים, כל הדרך מהבריכה למלתחות. והשבח לאלוהי הג'יין פונדה – מדובר בדרך לא קצרה בכלל.

      מדובר בלא פחות מתגלית ארכיאולוגית שנותנת טעם חדש לגמרי לחייה של רווקה תל אביבית שראתה כבר הכל. בחדרי כושר, אתם מבינים, מתקיימת חוקיות שונה לגמרי בין גברים לנשים. כאן, בהיכלי העינויים המודרניים האלה, את לא צריכה לגייס את הביטחון העצמי, פלוס מחשוף ונעלי עקב, כדי להרגיש סקסית, ואתם לא צריכים להכניס את הבטן. שכן, כולנו סקסיים מעצם נוכחותנו. גם אם ברגע הנתון אנחנו נראים יותר כמו מראדונה בגרסת פוסט הפרישה מאשר נדיה קומנצ'י, הפוטנציאל נמצא ממש מעבר לפינה, ונדמה שכולנו יודעים את זה, גברים ונשים כאחד. בחדרי כושר כולם הופכים לחוזי עתידות – נשים מסוגלות לראות בבחור השמנמן שמזיע את עצמו על ההליכון את הריאן גוסלינג שהוא עתיד להיות, וגברים מבינים, עמוק בתוכם, שהבחורה החיוורת והשברירית תהפוך בקרוב להילארי סוואנק בגרסת "מיליון דולר בייבי".

      אויש תסתמי: לחגית גינזבורג נמאס שהדור הבא של "היפה והחנון" מתאמן עליה ברחוב

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מספיק שאישה תשתחל לתוך טייטץ וגופיה צמודה, ואתם מרוצים (צילום: ShutterStock)

      זהו יקום מקביל וקסום, שבו כל האפשרויות פתוחות. מה גם, שלאחרונה הבחנתי בכך שאתם מאוד מחבבים נשים בבגדי ספורט, אפילו אם הן לא בדיוק נראות כמו פרסומת לנייקי. מספיק שאישה תשתחל לתוך טייטץ וגופיה צמודה, ואתם מרוצים – אולי כי אתם יודעים שבתוך דקות ספורות היא תהיה אדומה, מתנשפת ומיוזעת וברור לגמרי מה זה מזכיר לכם. אולי כי אתם מרבים כל כך להתלונן על כך שהנשים הישראליות הן עצלניות שלא משקיעות בחיטוב עצמי, שמראה של אישה בדרכה לאימון משקיט לכם את הקול הטרחני המנג'ס ההוא.

      ואם כבר הזכרתי את התלונות האלה שלכם, אולי כדאי שתבואו לבקר במכון שלי, שכולל הרבה יותר כרסים רופסים וזרועות מתדלדלות מאשר דו ראשיים מרשימים וישבנים מוצקים. למעשה, כך קל להבדיל בין רובכם לבין מעט הגייז שבכל זאת נרשמו למכון הזה – הגייז כמעט תמיד נראים כמו קטלוגים מהלכים לשמן גוף כלשהו, בעוד שאתם יכולים בהחלט לדגמן לפרסומת של חמאה. לי באופן אישי אין בעיה רצינית עם זה, למרות שאני תמיד שמחה לראות דו ראשי ששמח לראות אותי – אבל אולי הגיע הזמן שתפסיקו לקטר על כמה שנשות ישראל מזניחות את עצמן, כשרובכם מגיעים לשיעורי ספינינג ומחפשים את גלגלי העזר?

      אבל נחזור לרוח החיובית של הטור השבוע. לא מזמן קראתי על איזה סקר שמצאתי שרוב הנשים נוהגות להתאפר לחדר הכושר ולהשקיע בלבוש שלהן. זה כל כך מגוחך ומיותר, כי מי שמבלה קצת בחדרי כושר מבין מהר מאוד שלא סתם כולם יכולים להרגיש כאן מאוד בנוח ולבוא כמו שהם – כולנו מזיעים, מתנשפים, מתאמצים, עושים קולות משונים, נראים כמו שאנחנו נראים באמת מתחת לבגדי היומיום ומרגישים מעולה אחר כך. בקיצור, זה הדבר הכי קרוב לסקס שיש לנו.

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג לא מבינה למה לקח ליהודה לוי 6 שנים לשים טבעת לנינט טייב

      ספורט (ShutterStock)
      כן, בדיוק ככה. אני נראית מושלם על הכדור הזה (צילום: ShutterStock)

      עוד בוואלה! גבר:

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג יודעת בדיוק מה לא בסדר אצלכם

      האמהות והבנות הכי לוהטות בעולם

      השאפות של רחוב שינקין בתל אביב