פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרנטגן: הטוב, הרע והמפוזר

      הקהל חיכה בכיליון עיניים לקלינט איסטווד בוועידה הרפובליקאית. "קדימה, עשה לנו את היום!", הם דרשו. אז הוא הרס אותו בצורה הכי מפוארת ומגוחכת שניתן להעלות על הדעת

      קלינט איסטווד בוועידה הרפובלקינית (AP , J. Scott Applewhite)
      קלינט איז איסטוודינג (צילום: J. Scott Applewhite, AP)

      זו היתה צריכה להיות הצגה מרהיבה, לא אירוע שיהפוך תוך שעות למם הלעגני #איסטוודינג ברשת כשאלפי אנשים בכל העולם יצלמו כיסאות ריקים ויצמידו להם דאחקות מעליבות.

      הועידה הרפובליקאית, ערב בחירות צמודות ומותחות: קלינט איסטווד, מהכוכבים הגדולים של דורנו, סמל אמריקאי, מישיר את אותו מבט גברי מצמית מפורסם שלו – המבט של "דו יו פיל לאקי, פאנק?" - אל הכיסא הריק שלצידו, ומחסל בפריים טיים את הנשיא המכהן. הקהל – רובו ככולו לבן, בכל פעם שהראו את תגובות הנוכחים באולם לא הצלחתי להבחין ביניהם בשחורים – קם, כצפוי, על רגליו והריע ממושכות לנואם מאחורי הפודיום: גבר בן 82, רזה ומרשים עם רעמת שיער לבן וחליפה כחולה תפורה על פי מידה, שבעצם נוכחותו מגלם מיתולוגיה קולנועית, אמריקאית וגברית. גיבור לאומי ועולמי. צבא של איש אחד.

      לא רק איסטווד עמד שם אלא איסטווד לדורותיו. האיש ללא שם מהטרילוגיה המהוללת של סרג'יו ליאונה התנשא מאחורי כתפו, צעיר ממנו בהרבה, לא מגולח, נחוש להילחם על דעותיו עד מוות עם שני האקדחים שהוא החזיק בידיו, כשמאחוריו שמיים בוערים בלהבות כתומות שבמאי האירוע סידר לנואם כתפאורה; גם וויל מאני, האקדוחן המזדקן שעייף מהקרבות ב"בלתי נסלח" היה שם; וכמובן הארי קלהאן, האקדוחן העירוני, שיוצא לנקות את הרחובות מהפשע בסדרת סרטי "הארי המזוהם". בעיקר הוא, כמו שאפשר היה ללמוד מקריאות הדרבון של הקהל – "קדימה, תעשה לנו את היום".

      טקס נעילת ועידת המפלגה הרפובליקנית בטמפה, פלורידה. 30 באוגוסט 2012 (רויטרס)
      מדבר עם כיסא. איסטווד מתבזה (צילום: רויטרס)

      ואיסטווד עשה את היום. כלומר הרס אותו בצורה הכי מפוארת ומגוחכת שניתן להעלות על הדעת. 11 דקות ו-24 שניות מאוחר יותר אי אפשר היה שלא לחשוב בצער, שהאיש המוכשר הזה, שנוכח בחיינו כבר יותר מחמישים שנה, איבד לחלוטין את שיקול הדעת שלו וגם את הכישורים המקצועיים הבסיסיים שנדרשים ממי שלוקח על עצמו אתגר כזה. אחרת קשה להבין איך קרה ששחקן עם קילומטראז' כמו של איסטווד, שהוא גם במאי נהדר, עמד מול הקהל וגמגם. חיפש את המלים. התחיל משפט ועצר באמצע. השפיל את עיניו לרגע כמו טירון במה ואז ניסה שוב. הפנה את מבטו המפורסם אל הכיסא הריק שאמור לייצג את נשיא ארצות הברית וגמגם לעברו משפט עילג כמו "האם אתה רק... אתה יודע... אני יודע... אנשים שואלים את עצמם... אתה לא... מטפל בדברים כמו שצריך?". או חצי מלמל את המשפט האלמותי, שכאילו נוסח על ידי טוקבקיסט משכונת טריילרים במיד ווסט אחרי חצי בקבוק ג'ק דניאלס "אני אף פעם לא חשבתי שזה רעיון טוב שעורכי דין יהיו נשיאים. אני חושב שעורכי דין עסוקים... אתה יודע... הם תמיד מאומנים להתווכח על כל דבר. תמיד משחקים אותה פרקליטו של השטן. מחלקים כל דבר לשניים. אתה יודע, כל השטויות האלה".

      כל השטויות האלה? הוא באמת חשב בדעה צלולה שזה רעיון מוצלח לנסות טיעון אומלל כזה מול המפלגה שמועמדה לנשיאות הוא מיט רומני, בוגר הפקולטה למשפטים של הרווארד?

      קלינט איסטווד (imdb)
      היו זמנים באמריקה, כשקלינט היה סמל הגבריות האולטימטיבי (צילום: IMDB)

      אז יכול להיות שמייקל מור, שאף אחד לא חושד בו בחיבה לאיסטווד האיש, לערכים שהוא מייצג או למפלגה שבה הוא תומך, קצת הגזים כשהתנפל למחרת בחדווה בלתי מוסתרת על האירוע ופירק את איסטווד לגורמים כשכתב ל"דיילי ביסט": "התיעוד של איסטווד ממלמל ומגמגם ל'הארווי' שלו – הנשיא אובמה – יוקרן לקהל גם בעוד מאה שנים כרגע הביזארי ביותר בתולדות הוועידות המפלגתיות. האנשים של העתיד לא יידעו כלום על הארי המזוהם, או ג'וסי וולס או 'מיליון דולר בייבי'. הם יידעו על הלילה שבו מטורף זקן חטף את הכינוס החשוב ביותר של מפלגה לאומית כדי שהוא יוכל להגיד לנשיא 'ללכת ולעשות משהו לעצמו' (כלומר: לזיין את עצמו). בדקות האלה (ובימינו זה לוקח רק דקות – ראו מקרה אנתוני ווינר) הוא הפך על הראש והגדיר מחדש את האופן שבו יזכרו אותו אנשים צעירים ובני הדורות הבאים".

      לא חייבים להיסחף, גם אם מייקל מור הוא כנראה אחד האחרונים בעולם שיאמץ עצה כזאת. זה הרי לא היה המקרה הראשון בהיסטוריה שבו מתברר שבגיל 82 אדם עלול לאבד את הכישורים והיכולות שבזכותם הוא זכה לתהילת עולם. מדף הסרטים המפואר שאיסטווד חתום עליהם כבמאי וכשחקן ייזקף לזכותו כל זמן שיישארו בסביבה אנשים שמתעניינים בקולנוע, הרבה אחרי שרק פריקים מושבעים של פוליטיקה אמריקאית עוד יזכרו את האנקדוטה על הופעתו המביכה בועידת המפלגה.

      מה שלא כל כך ברור זה איך קרה שמנהיגי הרפובליקאים, אנשים שמתיימרים להנהיג בקרוב את אמריקה ולנהל את העולם, הניחו לפיאסקו הזה להתרחש מול עיניהם. איך הם לא ביררו קודם מה איסטווד מתכוון לומר על הבמה שלהם והאם הוא מסוגל לעשות את זה? בנקודה הזו, יכול להיות שמייקל מור דווקא דייק כשקבע "כשהוא דיבר אמש אל אובמה הבלתי נראה, בהופעה שכאילו נכתבה על ידי טימותי לירי ובוצעה על ידי צ'יץ' וצ'ונג, קלינט איסטווד הצליח להעביר לעשרות מיליוני צופים בבית את המסר המרכזי של הוועידה הרפובליקאית: אנחנו הזויים ומנותקים לחלוטין מהמציאות. הצביעו עבורנו!"

      טקס נעילת ועידת המפלגה הרפובליקנית בטמפה, פלורידה. 30 באוגוסט 2012 (רויטרס)
      אנחנו הזויים ומנותקים לחלוטין מהמציאות. הצביעו עבורנו!". מיט רומני, פול ראיין והנשים שלהן בוועידה (צילום: רויטרס)

      עוד בוואלה! גבר:

      הרנטגן: אמיר בן-דוד רואה דרך הדמות הגברית שעשתה את השבוע
      מעושרים: המיליארדר השבדי מ-H&M הוא בעצם קמצן חולני
      אויש תסתמי: לחגית גינזבורג נמאס מגברים שמתאמנים עליה ברחוב