פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אתה אחלה ואתה חמוד

      חשבתם שהיא גוש מירמור אחד גדול, האשמתם אותה בשנאת גברים, נשים, בכיבוש, בסופת השמש ובמחירי הדלק. והיא בסך הכל אוהבת גברים, חגית הקטנה שלנו. כלומר, מאוד ספציפיים

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      בלעדי: חגית ועורך וואלה! גבר בפגישת עבודה

      יותר מדי אנשים הגיעו למסקנה שאני שונאת את המין הגברי. זה התחיל בקטנות, עם כל מיני חברות שניסו לרמוז לי שכדאי לעדן את הטור, כדי שאם הבחור הבא שאצא איתו יחליט לעשות עליי גוגל, התוצאה לא תגרום לו לנוס על נפשו בבהלה (וכן, ברור שאצא עם בחור שנבהל מדברים כאלה. בטח). עם הזמן זה התגבר לעצות ידידותיות באווירת "מה פתאום את כותבת שלכל הגברים יש בולבולים קטנים? השתגעת? את לא יודעת שזה טאבו?!" והמשיך בכל מיני בחורים שטרחו לאתר אותי בפייסבוק ולכתוב לי שאני מרירה נורא וטיפשה. אה, וגם מכוערת.

      כמובן שהאינסטינקט הראשוני שלי הוא להתגונן – מה פתאום שונאת? מה פתאום מרירה? מה פתאום כתבתי שלכל הגברים יש בולבולים קטנים - בסך הכל ניסיתי לדבר על הפער בין איך שאתם תופסים את עצמכם לבין איך שאתם במציאות. אבל אחר כך הגיעה חברה טובה ובעלת טור משלה והסבירה לי שכשאישה מרשה לעצמה להתבטא נגד משהו שכולן חושבות, אבל לא מעזות לומר – היא באופן אוטומטי מסווגת כמרירה, מיזנתרופית וזקוקה לטיפול נפשי (תשקוט נפשכם במגזר הזה, הפסיכולוגית שלי כבר קנתה יאכטה על חשבוני).

      אויש תסתמי: כל הטורים של חגית גינזבורג

      אולי כל הטאגים האלה שהדבקתם לי נכונים – אולי אני באמת ממורמרת עד עמקי נשמתי (הרקובה!), אולי באמת נפגעתי כל כך מגברים במהלך חיי, שפיתחתי איזה תיעוב כללי וגורף. ואולי בכלל לא. זה חודש האישה הבינלאומי, יש אווירת קיץ שמחה בחוץ והתעוררתי במצב רוח טוב (ואני דווקא כן ב-PMS, למקרה שתהיתם), אז מתחשק לי לפרגן לכם קצת ולציין כמה דברים שאני דווקא מאוד אוהבת בכם (בכל זאת, כדאי לתת הזדמנות גם לנשים לשנוא אותי באותה מידה):

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מערכות היחסים של חגית, כך זה נראה בדרך כלל

      העובדה שאתם נשארים ילדים לנצח.

      השבוע ישבתי בבר עם חברה וקבוצת בחורים התיישבה לידינו. בזמן שדיברנו על נושאים הרי גורל כמו דיאטות והתנסות מינית עם נשים, הם השתעשעו בתחרות שוטים כמו חבורת פראשמנים מקולג' אמריקאי ומדי פעם המלה "מסי" נזרקה לאוויר. אני מודה שברוב הזמן אני מקנאה קנאה יוקדת ביכולת שלכם להישאר אינפנטיליים ולעשות כיף, כמו שכיף אמור להיות, פשוט וטהור – בלי כל המורכבות הזו של החיים הבוגרים וצלקות נפשיות שאנחנו סוחבות על הגב שלנו כל הזמן.

      וזה לא שאלה נחסכו מכם, אלא שאתם פשוט מגיבים אליהם אחרת. אם היה לכם יום ארוך, כנראה שתקנחו אותו בסשן גיטר הירו בפלייסטיישן או בבירה בבר. אנחנו לעומת זאת, חופרות לחברות שלנו עד שאנחנו מתחילות להעלות עשן. וטוב שיש איזה איזון בעולם הזה, כי אם לא הייתם כאלה, כנראה שהיינו מזדקנות הרבה יותר מהר.

      מבוגרים משחקים פלייסטיישן (ShutterStock)
      כן, אתם לא דבילים בכלל

      הבהמיות הגסה שלכם.

      כל חבר שאי פעם היה לי הרגיש בשלב מסוים נוח להפליץ לידי, לתקוע גרפס, לחטט באף, לגרבץ ולעשות את כל הדברים הקלישאתיים האלה שגברים תמיד עושים, ונשים עושות רק הרבה אחרי שהן בטוחות במיליון אחוז שהחבר שלהן לא יברח בזעקות שבר. יש נשים שנגעלות מזה, אבל אותי זה דווקא משעשע – יש לכם יכולת בסיסית להתחבר לניאדרטל שבתוככם ולשחרר אותו לחופשי. רובנו ספונות עמוק מדי בתוך הגינונים הנשיים והמעיקים כל כך שלנו, והלוואי שהיינו קצת יותר כאלה. אנחנו פשוט בטוחות שזה יגעיל אתכם, ואנחנו כנראה צודקות.

      אויש תסתמי: כל הטורים של חגית גינזבורג

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      עוד פעם אחת אתה מפליץ לי במיטה ואני מתחילה גם!

      חברי הילדות שלכם.

      אני כמעט לא מכירה גברים שלא שמרו על קשר עם החברים שגדלו איתם. אין לי שמץ של מושג איך אתם עושים את זה, אבל רובכם מצליחים לטפח מערכות יחסים בנות עשרים ושלושים שנה ולשמור על קשר עם החברים הכי ותיקים שלכם לאורך דורות. הם גם כמעט תמיד מגיעים איתכם בחבילה אחת, אם אנחנו אוהבות את זה או לא. גם לי יש כמה חברות ילדות, אבל החברויות שלנו עברו לא מעט גלגולים. אצלכם זה תמיד מרגיש פשוט יותר – הכרתם בגן וזהו, זה נשאר לכל החיים, כמו הרפס. אם רק הייתם מסוגלים להתחייב לנשים כמו שאתם מחויבים לחברים שלכם, הטור הזה לא היה קיים.

      אילוסטציה (ShutterStock , מערכת וואלה)
      שלום, חבר (צילום: מערכת וואלה!)

      היכולת שלכם להפתיע.

      כבר הכרתי בחורים מניאקים בהגדרתם, שהפכו ברגע לרכים ונוטפי דבש. ציניקנים גדולים ושונאי אדם שהתאהבו יום אחד וחשפו גם את הצד הפגיע שלהם. תמיד כשאני חושבת שהבנתי, ראיתי ולמדתי הכל על המין הגברי, הוא מצליח להפתיע אותי – אם נדמה לי שאתם רק רוצים לזיין, אני מגלה שלא פעם יש לכם גם דברים אחרים בראש חוץ מסקס (נדיר, אבל קורה). אם אני בטוחה שאתם לא יודעים להקשיב או להפגין אמפתיה, פתאום מתפרץ מתוככם הד"ר פיל הפנימי. לפעמים זה קורה במובן הפחות חיובי של המלה, כמו לגלות שבחור שהיית בטוחה שהוא סטרייט הוא בעצם גיי, אבל לא משנה מה ברור לי שאני יודעת, תמיד אגלה שיש יוצאי דופן.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      שיו, אני כל כך מופתעת! אני אפילו יכולה לדגמן אילוסטרציות!

      האופן שבו אתם אוהבים נשים.

      נכון, חלק לא מבוטל מכם הם בהמות שמתייחסים לנשים ככאלה, משחקים איתנו בול פגיעה וכל היתר על הזין שלכם. אבל יש גם לא מעט מכם שפשוט אוהבים את המין הנשי אהבת אמת, מתפעלים ממנו ואפילו סוגדים לו. יש גברים שמפרגנים לכל אישה, מתוקף היותה כזו, אפילו בלי אינטרס נסתר. רובנו יכולות להיות אכזריות מאוד אל עצמנו – להיות עסוקות בדיאטות וכושר, טרודות מגודל התחת שלנו ולהרגיש פגומות מיסודנו רק בגלל שאנחנו לא דומות לג'נוארי ג'ונס. אבל בשביל המון גברים, אנחנו יפות מעצם היותנו נשים. וזו תחושה נפלאה, להסתובב בעולם הזה ולדעת שיש בחורים כאלה, שזוכרים לנו חסד אבולוציוני ואוהבים אותנו כמו שאנחנו.

      וואלה! גבר: אנחנו פה בשבילך. תהיה חזק

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      יש לך צוואר יפה, חבל עליו

      צילומי אילוסטרציה: ShutterStock