פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכהן הגדול של יחסי הציבור

      סשה ברון כהן עמד לפני כמה שנים מאחורי הסאטירה הכי חצופה ומרעננת עם עלי ג'י ובוראט שנולד באותו מקום. היום נראה כאילו נשאר ממנו בעיקר הגימיק

      סשה ברון כהן (AP)
      הדיקטטור, כד האפר של קים וידידות (צילום: AP)

      אף אחד לא באמת חשב שהטריק היח"צני של סשה ברון כהן בטקס האוסקר השבוע יתקבל בצורה חלקה בהוליווד. אמנם הקטע בו הוא שופך את "האפר של קים ז'ונג איל" על המנחה ריאן סיקרסט שודר בכל העולם וקידם בהצלחה את הסרט החדש שלו "הדיקטטור", אבל הוליווד השמרנית כבר מאסה בתעלולים האלו. דונלד טראמפ קפוץ הישבן אמר ש"הגיע לו לקבל אגרוף". סיקרסט הגיב בג'נטלמניות, לפחות למראית עין, אבל על פי הדיווחים רתח מאחורי הקלעים. כל זה צפוי ומובן, אבל הבעיה היא שאפילו חלק מהמעריצים הנאמנים של ברון כהן כבר מיצו את הפרובוקציות שלו. אני ביניהם.

      פעם היה נהוג להשוות בין ברון כהן לאנדי קאופמן, הקומיקאי השנוי במחלוקת משנות ה-70 באמריקה, שטשטש את הגבול בין הומור לחוסר טאקט, בין מציאות לאשליה. אבל ההבדל ביניהם מהותי. כשקאופמן נכנס לדמות, הוא התמסר אליה בצורה חולנית. כשהוא גילם את זמר המועדונים טוני קליפטון, הוא לא הסתפק בשפם ופאה אלא הפך את עורו. קאופמן היה צמחוני קנאי לבריאותו אבל כשנכנס לדמותו של קליפטון הוא עישן סיגרים, אכל המבורגרים, הקיף עצמו בזונות וניבל את הפה ללא הכרה. כשהוא גילם את דמות המתאבק, האיש העדין הפך לשוביניסט מטורף שמכה נשים בזירה ומלהיט את הקהל. אי אפשר להשוות בין המחויבות הטוטאלית של קאופמן לדמויות שלו, לבין הקידומים המסחריים של "הדיקטטור". הפער ביניהם הוא כל ההבדל בין אמנות למסחרה.

      וואלה! גבר: אנחנו פה בשבילך. תהיה חזק
      וואלה! גבר: כל מי שיצא גבר אצלנו
      וואלה! גבר: פליפ פלופ - מדור הפוקר המשובח שלנו

      כשנזכרים במסלול של הקריירה של ברון כהן, אפשר כבר להתחיל לחשוב שיחסי ציבור זה כל מה שנשאר לו. בתחילת הדרך הוא היה משב רוח מרענן, מקורי ובועט במיוחד. התוכניות הראשונות של "עלי ג'י" היו לא רק פניני קומדיה משובחת, אלא גם סאטירה אמיתית. הערס צעצוע האנגלי הביך מדי שבוע את האצולה הבריטית וחשף את צביעות האקדמיה. התמימות של בוראט, שהחל כדמות בפינה באותה תכנית, הוציאה מאנשים את פרצופם האמיתי וסחטה מהם את צדדיהם האפלים ביותר. המוחצנות של ברונו, גם הוא נולד ב"עלי ג'י", הסגירה את ההומופוביה של אמריקה השמרנית. ברון כהן ייצר סאטירה מתוחכמת עם ביקורת חברתית עוקצנית, והפך ליקיר המבקרים.

      מה נשאר מזה? "בוראט", הסרט, היה מצוין (למרות שורת התביעות והקורבנות המושפלים במזרח אירופה), "ברונו" כבר התחיל להידרדר (למרות כמה רגעי קסם מופלאים, כולל ראיון עם פאולה עבדול כשהיא יושבת על עובד מקסיקני ומדברת על ניצול כוח עבודה זול), ואילו עכשיו, "הדיקטטור" מריח כמו צעד נואש של ברון כהן, שמקווה להרגיז כמה שליטים ערביים כדי לסחוט עוד קצת פרסום. הוא כבר לא האנדרדוג שמדהים את העולם, אלא מכונת כסף משומנת. כבר לא קומיקאי מבריק שחושף בפאסיביות הומופוביה ושנאת זרים, אלא מפיק מיליונר. לא יוצר שחושף מציאות, אלא כזה שבורא אותה בעצמו, מלהיט את האווירה וגורף את הרווחים.

      סשה כהן בוראט (AP)
      יקשימאש. ברון כהן כבוראט (צילום: AP)

      באופן אישי כבר התחלתי להתייאש ממנו. אולי כל מה שנשאר לו זה רק גימיקים? מלבד הופעה משובחת ב"לילות טלאדגה" עם וויל פרל, לא זכורות ממנו הברקות מיוחדות כשהוא מחוץ למסכה. אומרים שהוא שחקן תיאטרון איכותי, ושבקרוב הוא יוכיח את יכולותיו הדרמטיות בסרט חדש בו הוא יגלם את פרדי מרקורי. ואז הגיעה התקרית עם סיקרסט. לשמחתנו עדיין, למרות הביקורת, אפשר להביט בה שוב ושוב ולזהות חלק מהקסם שהפך אותו לכוכב. לפני הכל, זו המבוכה, הבושה והתדהמה. הצחוק ברקע של ג'וליאנה, שלא יודעת איך להגיב. קשה להישאר אדיש לסצינה הזאת, שמנוגדת לכל האסתטיקה המצועצעת של האוסקר. ברון כהן מצליח לסחוט רגשות (אפרופו אנדי קאופמן), בין אם זה כעס, צחוק פרוע או בעיקר
      אי נוחות. כמו בימי עלי ג'י המופלאים.

      בנוסף, לא במקרה "הדיקטטור" בחר דווקא בסיקרסט, אחד שמייצג את כל הליקוק העצמי של הוליווד, אנשי התעשייה מדושני העונג, וכמה נחמד שדווקא הוא קיבל כד של אפר על חליפת הארמני שלו. סיקרסט, אותו מנחה יהיר שידו בכל, תכניות הרדיו וחברות ההפקה, ערוץ E ו"אמריקן איידול", החיוך המזויף והטון המתנשא, דווקא הוא ספג את ההשפלה מ"הדיקטטור", ועוד בשם מה? בשם יחסי הציבור, הלחם והחמאה של סיקרסט. היה יפה לראות איך מקור הפרנסה של המנחה מקבל ממד פיזי והופך לאפר מלוכלך, נשפך לו על הנעליים ומטנף לו את החליפה. היה יפה לראות את הצביעות של הוליווד השמרנית, שמזדעזעת מקידום מסחרי שסוטה במעט מהקודים הדורסניים שלה. היה יפה לראות את השטיח האדום מזדהם באפר, שכל מטרתו הוא להמשיך את המעגל הפיננסי של התעשייה. אז הנה, למרות הכל, אחרי הכל, סאטירה. מתי כבר יוצא "הדיקטטור"?

      השחקן סשה ברון כהן הוא "ברונו" (AP)
      סקסי טיים. ברון כהן בימיו כברונו (צילום: AP)

      וואלה! גבר: אנחנו פה בשבילך. תהיה חזק
      וואלה! גבר: כל מי שיצא גבר אצלנו
      וואלה! גבר: פליפ פלופ - מדור הפוקר המשובח שלנו