פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חבל שאני לא לסבית

      הפעם חגית החליטה שאין דבר כזה גברים שווים שנראים טוב, יודעים לתת עבודה, רגישים ואומרים דברים כמו "אני חושב שאני מתאהב בך". מה הפלא שהיא מצטערת שלא יצאה לסבית?

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      קיצוני מימין: גבר מעולה שחגית החליטה שהוא לא בסדר כי הוא לא רוצה אותה (צילום: יח"צ)

      אני שונאת את מארק רופאלו. עם השרירים הלא מתאמצים שלו, עיניי הכלבלב החומות והפריכות שלו, המראה החלקלק הזה שאומר, "הרגע התגלגלתי מהמיטה ותראי אותי, השיער שלי מושלם!", הדמויות המופרכות שהוא תמיד בוחר לעצמו במסגרת מה שהוא מכנה קריירת משחק שלו ומה שאני מכנה – קלישאות המין הגברי בראי הקולנוע הנשי.

      טוב, האמת היא שאני לא שונאת את כל הדמויות שלו, וגם אותו לא ממש הייתי זורקת מהמיטה שלי, אלא בעיקר דמות אחת שגילם – פול, הבחור ששיחק בסרט "הילדים בסדר". תורם זרע מחוספס שילדיו מאתרים אותו הופך בבת אחת לגבר האידיאלי, זה שמוכן לנכס לעצמו את תפקיד האב המסור (סיטואציה שבמציאות הייתה גורמת לכל גבר שפוי להימלט על נפשו בזעקות שבר), לוקח אחראיות גורפת על האורגזמות של ג'וליאן מור (אחרי עשרים שנה עם אנט בנינג, זה לא נשמע כמו אתגר מורכב במיוחד) ומפזר משפטים כמו "אני חושב שאני מתאהב בך".

      במקרה צפיתי בסרט הזה בשבוע שעבר. תוצר לוואי של עוד ערב שישי גשום ומשעמם (כי אני רווקה מרירה וזה). מהר מאוד זיהיתי שהדמות הזו מייצגת את כל מה שאני מתעבת בקולנוע ובמין הגברי, הפנטזיה המתקתקה הזו שמוכרים לנו כבר כמה דורות, על קיומם האפשרי של גברים כאלה – גם חתיכים וגם מחוברים לרגשות שלהם, גם מבריקים במיטה וגם מסוגלים להשאיר את עיניהם פקוחות מספיק זמן אחרי הסקס כדי להצהיר על אהבתם. מי יכול לייצר גברים כאלה, אם לא תסריטאית הוליוודית לסבית ובעלת חיבור רופף במיוחד למציאות.

      וואלה! גבר: יש לנו בדיוק את מה שאתה צריך
      וואלה! גבר: גם בשבוע שעבר חגית גינזבורג לא סתמה
      וואלה! גבר: לירון תאני עושה לכם נעים בגב

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      האישה היפה בהיסטוריה ואנט בנינג. הילדים בסדר (צילום: יח"צ)

      כי אם האישה שכתבה לו את משפטי הוולט דיסני האלה הייתה מכירה גברים באמת, הדמות של רופאלו הייתה נראית אחרת לגמרי. ראשית, הוא היה מתבקש לטפח כרס עבור התפקיד ולהפסיק להתקלח. אחר כך הוא היה מאמץ לעצמו איזה תחביב מטופש, כמו צפייה בכדורגל או חיטוט באף. ולבסוף, את המלים המתוקות שיוצאות לו מהפה, היו ממירים משפטים אותנטיים יותר, כמו "אז מתי החלטת שאת מפסיקה לגלח שם למטה?", או "מה, אין סיכוי לאנאלי?".

      אין גברים כאלה, פשוט אין. האוכלוסייה הזכרית צרה מדי מלהכיל את כל התכונות האלה בגוף אחד – או שאתם חתיכים, סקסיים וקשוחים, אבל רגישים ורומנטיים כמו נייר זכוכית, או שאתם מפצים על היעדר הכישורים שלכם במיטה והמראה המרושל בציניות עבשה, פיזור הבטחות שווא ואופנוע גדול במיוחד. או בעצם, יש כמה גברים כאלה, בודדים, והם כבר שקועים עמוק כל כך במערכת יחסים ארוכה, שאם בר רפאלי תתכופף מולם כדי להרים משהו, הם יבקשו ממנה לזוז כי היא מסתירה את המסך.

      אתם לא מסוגלים לפלוט מהפה משפטים כמו "אני חושב שאני מתאהב בך", או "את כל כך מדהימה, אני רוצה שתהיי האמא של הילדים שלי", אלא אם כן מישהו אומר "קאט!" בסוף הסצנה ומחכה לכם עם צ'ק שמנמן. במציאות, המקסימום שאתם יכולים לו הוא, "את בסדר, את" ובמקרים קיצוניים יותר, להחליט שאתם לא נעלמים אחרי הדייט השלישי ושאולי בכל זאת תישארו בסביבה. אלה מכם שבכל זאת מחליטים לפמפם לנו את המוח עם כל מיני מילים יפות, עושים את זה כדי לזרז את אפקט פתיחת הרגליים וזה קורה מהר מדי ומזויף מדי. גברים שאחרי שעה של היכרות כבר מרשים לעצמם לדבר במונחים של "אנחנו" ולספר על האוכל המצוין שאמא שלהם מכינה בשישי בערב, רק כדי לשכוח את כל זה שבוע אחר כך, כשהחליטו שבעצם, הם לא בשלים לזוגיות כרגע.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      טוב, הוא באמת נראה קצת כמו דביל, רופאלו הזה (צילום: יח"צ)

      יש לי חברות שטוענות שאני מטומטמת, שבטח שיש גברים שמדברים ככה. אני שואלת אותן אם זה קורה גם אחרי שהן מתעוררות, והן מביטות עליי במבט שהוא ספק רחמים-ספק התנשאות. אלה הנשים שזכו לחוות אהבה כזאת, שהרגישה להן כמו בסרטים. ויש רגעים כאלה בחיים, כששני אנשים מדמיינים לתקופה קצרה שנשאבו יחד לתשעה וחצי שבועות של שכרון חושים, ואז כל מיני הצהרות מופרחות לאוויר, שיחות נפש אל תוך הלילה ובחירת שמות לילדים. אבל באיזשהו שלב המציאות חוזרת מהחופשה שלקחה לעצמה, ולתוך הבועה הורודה הזו מתחילים לטפטף ויכוחים על מי יזרוק את הזבל ופרצי פולניות בסגנון "אמרת שתתקשר אליי כשתצא מהישיבה!".

      כבר פגשתי גברים שישבו מולי וסיפרו לי כמה הם חושבים שאני יפה וסקסית ואיך הם מסוגלים להתאהב בי. היה אפילו אקס אחד שתיאר לי בפרטי פרטים איך הוא מתכנן להציע לי נישואין חודש אחרי שהיינו יחד. הם כנראה התכוונו לזה באותו הרגע, אבל איזה אינטרס נסתר תמיד עומד מאחור. לפעמים זה היה סתם עוד ניסיון לגרום לי לשכב איתם מהר יותר או פשוט להפיל אותי ברשת, בחלק מהמקרים הם כל כך רצו להאמין שזה הדבר האמיתי, שהם שכחו לרגע שהם בעצם גברים, וגברים לא צריכים את הדבר האמיתי. הם צריכים מישהי שהתחת שלה לא יסתיר להם את המשחק של הפועל. האשליה הרומנטית תמיד מתפוצצת לנו, הבנות, בפרצוף, כי אנחנו סתומות מספיק כדי לקנות אותה. או כי אנחנו טיפשות מספיק כדי לרצות להאמין שזה אפשרי.

      אז מארק רופאלו יכול לדחוף את הדמויות המטופשות שלו למקום הזה שבו השמש אף פעם לא זורחת. גברים לא מדברים ככה ולא מתנהגים ככה. רק נשים. נשים שכותבות משפטים כאלה לגברים או לסביות שמדברות ככה לבנות זוגן. חבל שאני לא לסבית.

      אילוסטרציה גבר חושב (ShutterStock)
      אכלת ת'ראש. הנה, גם הוא לא קיים באמת, בסדר? (צילום: ShutterStock)

      וואלה! גבר: יש לנו בדיוק את מה שאתה צריך
      וואלה! גבר: גם בשבוע שעבר חגית גינזבורג לא סתמה
      וואלה! גבר: לירון תאני עושה לכם נעים בגב