ספיריטס: ואז הלך פולי

שש שנים עברו מאז שנפטר ישראל (פולי) פוליאקוב - הנער שחלם להיות חקלאי, מצא את עצמו במקרה על הבמה, והפך לאחד הקומיקאים הכי גדולים ואהובים שצמחו פה אי פעם

ישראל פוליאקוב (בוצ'צ'ו)
(צילום: בוצ'צ'ו)

ישראל מרדכי פוליאקוב נולד ב-7 ליולי 1941 בירושלים למרים ושלמה. אחרי לידתו חזרה המשפחה להתגורר בת"א, וביום הולדתו השביעי, רגע אחרי הכרזתו של בן גוריון על הקמת המדינה, מטוסים איטלקיים הפציצו את ת"א, הרסו את בית המשפחה ברחוב גורדון, וכך מצא את עצמו פולי עובר בגיל צעיר ליפו, שם נכנסו לגור ההורים, יחד איתו ואחותו הקטנה באחד הבתים הנטושים בעיר.

פולי למד בבית הספר ביאליק בחולון, וחלם בסתר להיות כדורגלן - הרבה בזכות אבא שלו ששיחק כנער בקבוצת "הפועל אלנבי", שהפכה מאוחר יותר להפועל תל אביב, יחד עם אחיו משה, ואפילו כבש את השער הראשון ההיסטורי לזכותה בגמר הגביע הארצישראלי הראשון אי פעם ב-1928. למרות החלום, אביו של פולי ראה אותו משחק באחד הימים ואמר לו שהמקצוע הזה ממש לא בשבילו. על אותה תקופה סיפר בעבר: "הייתי ילד מבודד, ההורים היו כל היום בעבודה והייתי נוסע לבד לחולון. אחר כך החלו להגיע ליפו העולים החדשים - ילדים שדיברו בולגרית, רומנית וטורקית. אהבתי להסתובב ביניהם ולהקשיב לכל השפות".

אהבה נוספת שבערה בו בעקבות הביקורים אצל קרובי המשפחה במושב, הייתה לחקלאות, ויחד עם הרצון שלו לתפוס קצת עצמאות, החליט להירשם ללימודים בפנימיית הכפר הירוק, מוסד שנחשב אז לאחד מבתי הספר המובחרים במדינה, והצטרף למחזור הרביעי של בית הספר. באותם ימים של שנות ה-50, נודע הכפר הירוק בעיקר בזכות מסיבות ליל השבת והחגים במקום, ובהצגות הפורים המיוחדות שלו. פולי השתלב בהם בצורה מהירה, עם מי שהפך לחברו הקרוב באותם ימים, חנן גולדבלט, ויחד הפכו השניים לצמד. גולדבלט שהיה ידוע בתור ליצן על הבמה וגם מחוצה לה, גרר אחריו את פולי שראה בהצגות ובמופעים לא יותר מתחביב נחמד.

ישראל פוליאקוב פולי אשתו ושוש עטרי בארוע הסיום של הכל דבש (ניב עשת כהן)
(צילום: ניב עשת כהן)

למרות שהלימודים בכפר הירוק רק הגבירו את חלומו הגדול להפוך לחקלאי, חיידק הבמה שהלך והתפתח אצלו תפס תפנית משמעותית באחת ההצגות שהעלה יחד עם גולדבלט, אליה הגיעו כמה מחברי להקת הנח"ל, ביניהם גם אריק איינשטיין ויהורם גאון, יחד עם מפקד הלהקה, יוסי פרוסט, ששם עין על הצמד והחליט להזמין אותם למבחנים ללהקה. "פולי אמנם היה מופנם, אבל הוא הצחיק אותי כל הזמן. הבעות הפנים שלו הצחיקו אותי, וכבר אז חשבתי שמדובר בשחקן אדיר", סיפר פרוסט. את פולי זה לא ממש עניין, ומה שבעיקר חשב עליו היה המשך לגרעין - הוא אמנם ניגש לאודישן, אותו ביצע מול נעמי פולני ויוסי פרוסט עצמו, אבל זכה לשמוע את התשובה הלעוסה "נודיע לך", ולא ממש האמין שייצא משם משהו.

חודש אחרי תחילת הטירונות, קיבל פולי פקודה לעלות על מדי א' ולהתייצב עם קיטבג במשרד הרס"ר שהסיר ממנו את תג הטירונות, הצמיד במקומו את זה של הנח"ל ואמר לו: " יש לך 24 שעות, גש להתייצב בפיקוד הנח"ל - צורפת ללהקה". פולי עוד הספיק להתנגד וביקש להישאר עם החברים לפלוגה, אבל זכה לקבל מטח של צעקות חזרה, הבין שמדובר בפקודה ונסע לפיקוד.

אל להקת הנח"ל הצטרף פולי ב-1958 והצטרף למחזור שכלל את אריק איינשטיין, יהורם גאון, גברי בנאי, וכמובן, חנן גולדבלט. הלהקה העלתה את התוכניות "לא לצאת מהכלים" ו"בדרך כלל" שניפקו את הלהיטים "רוח סתיו", "דינה ברזילי" ו"חופשה באדום". הלהקה, בבימויו של יוסי בנאי, נעזרה בכותבים כמו חיים חפר וסשה ארגוב, שהפכו אותה ללהקה הצבאית המוכרת ומצליחה במדינה.

עם השחרור מהצבא, פולי לקח חלק בתכנית הרדיו "משפחת שמחון" ששודרה בגלי צה"ל, וב-1961 הצטרף ללהקת "התרנגולים" שם חבר שוב ליהורם גאון, חנן גולדבלט וגברי בנאי, ויחד איתם השלימו את הלהקה שייקה לוי, וליאור ייני שעבדו תחת הדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני וניפקו להיטים כמו: יוסי ילד מוצלח" ו"כשאת אומרת לא". שלוש שנים הופיע פולי יחד עם "התרנגולים", עד פיזורה של הלהקה ב-1964. מיד אחרי הפירוק, פנה האמרגן אברהם דשא (פשנל) אל פולי, גברי ושייקה והציע להם לקחת אותם תחת חסותו ולהקים שלישייה תחת השם יוצא הדופן, "הגשש החיוור", שתשלב מערכונים קומיים קצרים בין השירים, עניין שלא החזיק יותר מדי זמן, ומהר מאוד הפכו המערכונים למרכז ההופעה בזכות הסאטירה החריפה וההומור המבריק שלהם.

הגשש החיוור פולי מדבר על הגשש (יח"צ)
(צילום: יח"צ)

"הגשש החיוור" הפכה למופע הבידור הכי לוהט במדינה - הם פעלו וכתבו עם טובי היוצרים בישראל, העלו מערכונים בלתי נשכחים כמו "קרקר נגד קרקר", "קפטריה בטבריה", "פסטיבל שירי דיכאון", ועוד רבים ומעולים אחרים, ותרמו לשפה העברית את ה"גששית" שהפכה לסלנג ישראלי בו היו משתמשים כולם. עשרה מופעים שונים העלו "הגשש" לאורך השנים, הופיעו בכל רחבי העולם, כולל הופעות ביידיש מול הקהילה היהודית בארה"ב, השתתפו בתשדירי בחירות (מפלגת העבודה), פרסומות ( "החום בוטל - שותים קריסטל") ובגדול, הפכו לכוכבי הבידור המובילים במדינה, בטח אחרי שעברו גם למסך הגדול, ועשו סרטים כמו "שלאגר" ו"הקרב על הוועד", אבל בעיקר את "גבעת חלפון אינה עונה", סרט הקאלט הישראלי הגדול בכל הזמנים, שם כיכב פולי בדמותו האגדית של סרג'ו קונסטנזה.

בשנת 2000, אחרי יותר משלושה עשורים של פעילות, התפרקה השלישייה, לא לפני שזכתה לקבל את פרס ישראל על תרומתה הייחודית למדינה ולחברה הישראלית. עוד לפני הפירוק. עם פירוק ההרכב הוא עבר לבימות התיאטרון, הופיע בלא מעט הצגות, ביניהן "אצבע האלוהים" ו"אמא קוראז'", ביים את "חופשה בפראג" ו"מורה", השתתף בפרק בלתי נשכח בעונה הראשונה של "בטיפול" כאביו של טייס שהתאבד, שם שיחק לצדו של אסי דיין, האיש שכתב וביים את "גבעת חלפון" ולמי שעוד היה צריך הוכחה ליכולות המשחק העילאיות שלו, הגיעה הסדרה "הכל דבש" של בתו יעל, שם שיחק בעצם את עצמו, לצדה של שוש עטרי כאשתו וזכתה להצלחה גדולה, מסחרית ואמנותית.

פולי השתתף כאורח קבוע בתכנית הסאטירה "אחורי החדשות" של יאיר ניצני בערוץ 10 שם גילם מגוון דמויות מבריקות, מדויקות וקורעות מצחוק. אל "בטיפול" חזר פולי לסצנת הפתיחה של העונה השנייה, שתוארה על ידי יוצרי הסדרה בתור החשובה ביותר בעונה כולה והפכה להיות האחרונה בחייו, אחרי שנפטר ממחלת הסרטן ב-30 לאוקטובר 2007. יום לאחר מותו הוצב ארונו ברחבת תיאטרון הקאמרי, שם חלקו לו כבוד כל גדולי הבידור והתרבות הישראלי, כמו גם נשיא המדינה שמעון פרס. על הבמה שרו גברי ושייקה את השיר "פנס בודד" כשביניהם עומד מיקרופון מיותם, במקום שבו עמד תמיד פולי. כך נפרדנו מאחד מהאנשים הכי מוכשרים, צנועים ומצחיקים שצמחו אי פעם בישראל. מספר חודשים לאחר מותו, קיבל את החותמת הסופית לכישרונו הבלתי נגמר כשנבחר לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית בטקס פרסי האקדמיה, על תפקידו ב"הכל דבש". מאז ישראל היא מקום קצת עצוב יותר.

שייקה לוי גברי בנאי שרים בהלווית ישראל פולי פוליאקוב (שרון בוקוב)
(צילום: שרון בוקוב)

הנשים בחייו

פולי שבר שלוש כוסות שונות במהלך חייו: הראשונה הייתה כשלצידו עמדה השחקנית רינה גנור ב-1962, השנייה לצד ריקי גל ב-1969 והאחרונה כשעמד תחת חופה עם שושנה, שהייתה אשתו עד יומו האחרון, ויחד הביאו הזוג לעולם את איתמר, יעל ואריאל.

מה לקחת ממנו

"הבן שלי לא מפסיק להראות לי דמויות אמריקאית ואנגליות שלדעתו אני יכול לגלם. אני יכול רק להסכים איתו".

מה להשאיר אצלו

את הפוביות, החרדות וההיפוכונדריה.

מקום קבורתו של ישראל (פולי) פוליאקוב (שרון בוקוב)
(צילום: שרון בוקוב)