פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ספיריטס: דוקטור האפבייקד

      בעבור בוגרי הרייבים ומסיבות הטראנס, ד"ר הופמן מוכר היטב ולא מרופא המשפחה שלהם בקופת חולים. זהו סיפורו של הרופא השוויצרי שהמציא בטעות את הסם שהכניס דורות שלמים להזיות

      אלברט הופמן (AP)
      הכל קרה במקרה. ד"ר אלברט הופמן (צילום: AP)

      ציוני דרך

      כנראה שהשם אלברט הופמן היה יכול להישאר אנונימי לנצח אלמלא אותו היום בו בחר הד"ר השוויצרי, לחזור ולהתעמק בחקירת פטרייה שגדלה על צמח השיפון, ולגלות לעצמו ולאנושות את אחד הסמים הכי מסקרנים, מיוחדים ומעוררי מחלוקת בעולם, ה-LSD.

      לאחר שסיים את לימודי הכימיה שלו, הצטרף הופמן, מומחה לצמחי מרפא ופטריות, לאחת המעבדות למחקר תרופות בשוויץ. אחרי מספר ניסויים שעשה בפטרייה למציאת תרופה גינקולוגית, הוא החליט לזנוח את המחקר, לאחר שטכנאים במעבדה הודיעו לו שתוצאות המחקר שלו לא חידשו דבר.

      חמש שנים עברו עד שהחליט לחזור ולחקור את הנושא שוב. באחד הימים בהם עבד במעבדתו, כמות מזערית של החומר הצליחה לחדור למחזור הדם שלו, והפכה מיד לתחושות הזיה משונות שליוו אותו במשך שעתיים והשאירו אותו המום וסקרן. כמה ימים לאחר מכן החליט הופמן ליטול בצורה מודעת כמות קטנה של התרכובת כדי לבדוק את השפעתה ותוך זמן קצר החלו לתקוף אותו השפעות פסיכוטיות מופלאות וצבעוניות, שגרמו להופמן להבין שהוא עלה על משהו חדש ויוצא דופן.

      למרות שהופמן קיווה שמטרתו העיקרית של ה-LSD תהיה למחקר פסיכיאטרי, החלו גורמים רבים ושונים לאמץ את הסם החדש, ובשנות ה-50 וה-60 זכה ה-LSD לתהילת עולם ואומץ על ידי הממשל האמריקאי שעשה בו שימוש על אנשי צבא וסוכנים. דור הפרחים בהובלתו של אבי המהפכה הפסיכדלית, טימותי לירי, אימץ גם הוא את הסם והפך את ה-LSD לחלק מרכזי בתרבות האנטי של שנות ה-60.

      למרות שאיבד מעט מתהילתו לקראת סוף שנות ה-70, חזר ה-LSD לתודעה עם תחילתם של הרייבים ומסיבות הטראנס של שנות ה-90, ונחשב עד היום לאחת התעלומות הכימיות הכי גדולות וצבעוניות שקיבלה האנושות, וזו שמזוהה יותר מכל עם הד"ר השוויצרי החביב, שלמרות שניסה אותה על עצמו אינספור פעמים, מת בצלילות מופלאה בגיל 102.

      אלברט הופמן (AP)
      נסיעת אופניים מטורפת אחת ב-1943 שינתה את ההיסטוריה (צילום: AP)

      מפעל חיים

      אלברט הופמן נולד בינואר 1906 בעיר באדן שבשוויץ. הוריו של הופמן שלא יכלו לממן את לימודיו ביקשו את עזרתו של הסנדק שלו, שהיה זה ששילם את לימודיו, ובגיל 20 הוא החל את לימודי הכימיה שלו באוניברסיטת ציריך. שלוש שנים מאוחר יותר סיים הופמן את לימודיו בהצטיינות עם התמחות בכימיה של צמחים ובעלי חיים. מיד עם סיום הלימודים הוא הצטרף למעבדות המחקר של חברת התרופות סנדוז, ובעיקר ניסה לגלות כיצד ניתן להפיק בצורה מלאכותית את החומרים הפעילים בצמחים אותם חקר.

      ב-1935 מיקד את עבודתו על פטריית הארגוט, פטרייה שגדלה על צמח השיפון, וניסה לבודד את החומר הפעיל בו (ארגוטאמין) בכדי שישמש כתרופה גניקולוגית. הפקתו של החומר הייתה עניין יקר, ואחרי שהתעקש מול הממונים עליו הצליח לבודד את אחת המולקולות של החומר, שזכתה לקיצור LSD. למרות שהצליח בבידוד המולקולה, בישרו לו טכנאי המעבדה שהחומר נוסה על עכברים והשפעתו כמעט ולא הורגשה, למעט חוסר המנוחה אליה נכנסו העכברים. מאוכזב מתוצאות הגילוי, החליט הופמן לזנוח את המשך המחקר ולהניח לעניין.

      חמש שנים חלפו, בהן הופמן לא הספיק לחשוב על תוצאות המחקר, והוא החליט לחזור ולייצר מספר גרמים של התרכובת אחרי שהרגיש שעדיין לא מיצה את מלוא הפוטנציאל שטמון בה. לאחר שהתעסק בתרכובת מספר שעות, נשען הופמן על שולחן העבודה שלו והחל להרגיש סחרחורות ואי נוחות. הוא החליט לחזור לביתו ושכב לנוח. על אותו יום סיפר מאוחר יותר: "למרות שידעתי שאני ער, הרגשתי לחלוטין בתוך חלום, תמונות משונות צפו ועלו מול עיני, צורות בוהקות וצבעים הכו בי בזה אחר זה".

      שעתיים שלמות עבר הופמן תחת ההשפעות המוזרות, ולאחר שהתאושש הבין שאותה תרכובת היא כנראה זו שאחראית לתחושה ההזויה שתקפה אותו, אחרי שמעט מהחומר ככל הנראה נדבק לקצות אצבעותיו, משם לפיו ולמחזור הדם שלו. המום ונסער הוא החליט לחזור למחרת למעבדה ולבדוק את העניין שוב.

      שלושה ימים לקח להופמן עד שהחליט ליטול מנה מבוקרת של התרכובת, וב-19 לאפריל 1943 בלע כמות מזערית של החומר (0.25 גרם) והמתין להשפעתו. 40 דקות עברו עד שהחל החומר להשפיע, אז החל להרגיש הופמן סחרחורות, עיוותים בראייה, וחשק חזק לצחוק. הופמן, שביצע את הניסוי על עצמו בידיעת אחד העוזרים שלו במעבדה, חשש וביקש ממנו להתלוות אליו הביתה. השניים עלו על אופניים ונסעו לביתו של הד"ר בלי לדעת שהם שותפים לרגע משמעותי ויוצא דופן בהיסטוריה האנושית.

      בולי LSD (AP , Carabinieri Press Office)
      בולי LSD (צילום: AP)

      עד היום נקרא ה-19 לאפריל "יום האופניים" בעקבות הטריפ המשוגע אליו נכנס הופמן כשרכב על אופניו בדרכו הביתה, והיה למעשה טריפ ה-LSD הראשון בהיסטוריה. "נלקחתי לעולם אחר, למקום אחר, לזמן אחר. גופי היה נטול תחושה, חסר חיים, משונה. האם אני גוסס? האם זה היה המעבר לעולם הבא? לעתים היה נדמה לי שאני שוכן מחוץ לגופי ותפסתי באופן צלול את הטרגדיה שבמצבי", כך תיאר הופמן את שחווה באותה נסיעה משוגעת.

      עוזר המחקר שנבהל מהמצב אליו נכנס הופמן וחשש לבריאותו, החליט להזמין רופא בדחיפות. לאחר בדיקה שגרתית, קבע הרופא שמצבו תקין לחלוטין, למעט אישונים מעט מורחבים והוא אינו זקוק לשום סוג של תרופה. עם עזיבתו של הרופא הלכה והתמתנה השפעתו של ה-LSD, וממצב של "טריפ רע", נכנס הופמן לשרשרת הזיות נפלאה עליה סיפר לאחר מכן: "צורות פנטסטיות זינקו עלי, משתנות ומתחלפות, במעגלים וספירלות, מתפוצצות במזרקות של צבע. נדהמתי כשכל רעש קטן הפך לחזיון אופטי של תמונות חיות, עשירות בצבע וצורה". הופמן הבין שעלה על משהו יוצא דופן.

      את הבוקר שלמחרת תיאר הופמן כרגע מדהים בפני עצמו בו ארוחת הבוקר הייתה טעימה בצורה מיוחדת, והוא עצמו היה מלא אנרגיה וחיוניות. הוא חזר למעבדה והחל לכתוב את הדו"ח לממונים עליו. מנהלי חברת התרופות שקיבלו את הדו"ח והתנסו בעצמם בכמות מזערית מהחומר, הבינו גם הם שהופמן עלה כאן על תרופה מסוג חדש, ומקומה שייך כנראה לעולם הפסיכיאטריה.

      בתחילת שנות ה-50 חילקה חברת התרופות את תרכובת ה-LSD בחינם לפסיכיאטרים שונים ברחבי העולם, המליצה להם לנסות אותה קודם כל על עצמם, וקיוו שתתרום באופן כללי למחקר הפסיכיאטרי כניסוי להעלאת זיכרונות מודחקים ורגיעה במצבי חרדה. בהתחלה זה עוד איכשהו עבד.

      עם גילוי השפעות ה-LSD ולאורך שנות ה-50 החלה סוכנות הביון האמריקאית תכנית מחקר בה ניסו את הסם על עובדי ה-CIA, חיילי צבא ומטופלים חולי נפש. הסם היה ניתן לאנשים ללא ידיעתם ותגובותיהם היו נחקרות. אותם ניסויים של ה-CIA היו אלה שבעצם גרמו לבסוף לסם לזלוג על מעבר למעבדות הניסוי, ועם תחילת פריחתו של דור ילדי הפרחים, היה זה קן קיזי, אחד מנבדקי ה-CIA, שהרגיש שאותו ניסוי שערכו עליו בעצם העניק לו את התשובות לכל שאלות היקום, והוא יצא למסע ברחבי אמריקה והפיץ את בשורת ה-LSD לדור המהפכה. הסם התקבל בזרועות פתוחות על ידי ילדי הפרחים והיה הגורם המזרז לפריחתה של התנועה ההיפית.

      טימותי לירי (AP)
      כלי שיביא לשינוי התודה האנושית. נביא הפסיכדליה, טימותי לירי (צילום: AP)

      באותה תקופה זכה גם טימותי לירי (פסיכולוג אמריקאי וחסיד של סמי הזיה) לטעום את התרכובת שרקח הופמן, ויחד עם חבריו לפקולטת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת הארוורד החל להטיף לשימוש ב-LSD , כשטען שמדובר בכלי שיביא לשינוי בתודעה האנושית. וכך, לאורך כל שנות ה-60, זכה הסם לפופולאריות עצומה, שקיבלה חיזוק גם על ידי האמנים הגדולים של התקופה, כמו ג'ימי הנדריקס והביטלס שעשו שימוש בסם החדש כדי לפרוץ את גבולות התודעה.

      הפופולאריות המהירה שצבר הסם, הובילה לעיתים לשימוש חסר אחריות על ידי לא מעט צעירים שסבלו מהתקפי פסיכוזה, וגרמה לבסוף להוצאתו אל מחוץ לחוק ב-1966, לאחר שהממשל השמרני באמריקה לא ידע איך להתמודד עם הפסיכדליה שנלוותה לשימוש בסם, ואחרי לא מעט סקנדלים ושערוריות שנלוו לשימוש בו.

      לקראת שנות ה-80 הלכה והתמעטה הפופולאריות של ה-LSD, אחרי שהחברה האנושית כולה פינתה את מקום האהבה והשלום לטובת הקפיטליזם והתחרותיות, וסמים כמו קוקאין והרואין כבשו את צרכני הסמים.

      הופמן עצמו מעולם לא התלהב מהעובדה שה-LSD הפך לסם המוני, ותמיד הקפיד לחזור ולהגיד שיש לעשות בו שימוש זהיר ככל האפשר. הוא עצמו המשיך לצרוך את הסם לאורך כל חייו, המשיך לחקור סמי הזיה אחרים כמו המסקלין והסלוויה, והתנגד בחריפות למאבק בLSD, וקרא להסיר את האיסור על צריכתו, על מנת שיהיה אפשר לעשות בו שימוש רפואי ראוי. ב-1971 פרש לבסוף מהמכון למחקרים פסיכדליים בבאזל ויצא לפנסיה שכללה טיולים, הרצאות וכתיבה, כולל הספר שהוציא ב-1979, 'הילד הבעייתי שלי' בו סיפר את סיפור גילויו המופלא והשפעותיו של ה-LSD.

      עם תחילת עידן הרייבים ומסיבות הטראנס של שנות ה-90, חזר גם השימוש ב-LSD לפופולאריות שיא והיה חלק פעיל במסיבות האסיד ששאבו ממנו את שמן. לאורך השנים זכה הסם לכינויים רבים כמו קרטון, שפיץ, בול, טריפ, וכמובן, לכינוי הבלתי נמנע "ד'ר הופמן" על שם הדוקטור שהביא לעולם את הבשורה הפסיכודאלית, וזכה לראות את הגילוי שלו הופך לחלק בלתי נמנע מהתרבות העולמית, עד שנפטר לפני חמש שנים, בגיל 102, מהתקף לב אך בצלילות מופלאה.

      מסיבת ירח מלא בקופנגן, תאילנד (AP)
      מסיבת פול מון בתאילנד. למצולמים יש קשר לנאמר (צילום: AP)

      הנשים בחייו

      הופמן היה נשוי לאניטה ויחד הביאו הזוג לעולם ארבעה ילדים.

      מה לקחת ממנו

      "דרך חוויות ה-LSD שלי, והתמונה החדשה של המציאות, הפכתי מודע לפלא היצירה, הפאר של הטבע, של בעלי החיים והצומחים. נהייתי רגיש מאוד למה שעתיד לקרות לכל זה ולכולנו".

      מה להשאיר אצלו

      לא מעט אנשים שהוסיפו את התואר דולפין לקורות החיים שלהם.

      אלברט הופמן (AP)
      מת בגיל 102 בצלילות מופלאה. ד"ר אלברט הופמן (צילום: AP)

      עוד בוואלה! גבר:

      ספיריטס: האנשים ששינו את העולם בזמן שנמנמתם

      אשת הכדורגלן הכי שנואה במנצ'סטר יונייטד

      מעושרים: ילד הפלא שעשה מיליארדים מהשטויות שלכם