פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ספיריטס: סרג'נט פפר

      אם אתם לא מעריצים קשים של הצ'ילי פפרז או בעלי ידע מוזיקלי עמוק, סביר שלא שמעתם על הלל סלובק. הילד שנולד בחיפה ומת ממנת יתר 26 שנה אחר כך עם ירושה מוזיקלית נצחית

      הלל סלובק (Creative Commons)
      את הגיטרה הראשונה שלו קיבל לבר מצווה. הלל סלובק (צילום: Creative Commons)

      ציוני דרך

      יש מעט מאוד ישראלים שבאמת הצליחו בעולם המוזיקה והשאירו את סימני הדרך וטביעות האצבעות שלהם עשרות שנים קדימה. אחד כזה היה הלל סלובק, המייסד והגיטריסט הראשון של הרד הוט צ'ילי פפרס, גאון מוזיקלי ונגן אדיר שאיבד את חייו ממנת יתר בגיל 26.

      הוא נולד בחיפה ועזב את ישראל בגיל חמש יחד עם משפחתו לטובת ניו יורק. כבר כילד פיתח סלובק משיכה למוזיקה וציור. אחרי שקיבל את הגיטרה הראשונה שלו לבר מצווה, החליט להשאיר את הציור כתחביב והקדיש את כולו למוזיקה.

      זה התחיל בלהקת תיכון אותה הקים יחד עם שני חברים שהושפעו מלהקות כמו KISS ו"לד זפלין" וכבר כנער טיפח לעצמו סגנון נגינה יוצא דופן שנע בין למטאל ופאנק. את תחילת דרכו המוזיקלית העביר סלובק עם להקתו What Is This?, עד ליום בו הכיר את אנתוני קידיס.

      יחד עם קידיס וחלק מחבריו ל-What Is This? ייסד סלובק את ההרכב החדש שלהם "רד הוט צ'ילי פפרס". שני אלבומים בלבד הספיק להקליט יחד עם הפפרס, כשהלהקה מסתמכת בעיקר על הכישרון והידע שלו, אבל גם סבלה לא מעט מהתמכרותו הקשה לסמים בכלל והרואין בפרט, התמכרות הרסנית שגם הובילה למותו המוקדם ממנת יתר, אחרי סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה באירופה, ורגע לפני שהפכה לאחת מהלהקות הגדולות ביותר בעולם. הרוח, הנשמה והבסיס של הלהקה לא זכה לראות את זה קורה.

      הלל סלובק (GettyImages)
      הפפרז מחפשים את האוצר של סלובק. 1985 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מפעל חיים

      הלל סלובק נולד באפריל 1962 לזוג הורים ניצולי שואה בחיפה. את חמש שנות חייו הראשונות העביר הלל בישראל, עד שהחליטו ההורים לעזוב את הארץ בעקבות משפחתה של האם שהתמקמה כולה בארה"ב.

      התחנה הראשונה של המשפחה באמריקה הייתה שכונת קווינס בניו יורק, אבל תוך זמן קצר החליטו לעזוב גם אותה, והתמקמו בלוס אנג'לס. סלובק נשלח ללימודים בבית ספר יסודי במערב הוליווד ואת שעות הפנאי העביר יחד אימו בציור. את המוזיקה החל לגלות בערך באותה תקופה, והיא הפכה לעיקר חייו ביום בו חגג בר מצווה, עם הגיטרה שהייתה המתנה אותה קיבל מהוריו ליום הולדת 13. אחרי ביקור מולדת בישראל, חזר סלובק הביתה והחל לקחת שיעורי נגינה. תוך זמן קצר הוא התמכר לכלי הנגינה החדש שלו, ניגן שעות אל תוך הלילה, עד שיום אחד חזר הביתה ואמר לאחיו "יש לי את זה, הבנתי!". מאותו יום הוא הפסיק לקחת שיעורים, והיה מנגן בכל מקום, "אפילו בארוחת ליל הסדר" כמו שסיפרה אימו בעבר.

      את עיקר ההשפעה שלו באותם ימים שאב מג'ימי הנדריקס, למרות שאת עיניו הוא נשא תמיד לג'ין סימונס מלהקת KISS, ישראלי נוסף, אותו העריץ בטירוף. עם תחילת לימודיו בתיכון הוא הכיר את ג'ק איירונס (שלימים הפך למתופף הראשון של הפפרס) ויחד היו השניים מתאפרים כמו סימונס ומנגנים שעות שירים של KISS, בדרך להקמת ההרכב הראשון שלהם.

      Chain Reaction היה שם הלהקה הראשונה של הצמד, והם צירפו אליהם את אלן ג'ונס וטוד שטרסמן שהשלימו את ההרכב החדש. לאחר הופעה אחת החליטו לשנות את שם הלהקה ל-Anthym, צירפו את מייקל באלאזרי, "פלי" בשבילכם, אותו לימד סלובק לנגן על בס, והמשיכו באותו קו מוזיקלי. לאחר סיום לימודי התיכון ננעלו לבסוף על שמה הסופי של הלהקה ושינו את שם ההרכב ל What Is This?.

      הלל סלובק (GettyImages)
      אחיו של הלל מוקף בחברי הצ'ילי פפרז, באירוע הכנסת שמו של סלובק להיכל התהילה של המוזיקה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      למרות שעד היום הוא נחשב למורה הדרך של פלי על הבס, באלאזרי החליט לעזוב את הלהקה מספר חודשים לאחר שהצטרף אליה לטובת להקת פאנק אחרת, אבל נשאר ביחסים טובים עם סלובק. למרות העזיבה', What Is This? המשיכו בסיבוב ההופעות שלהם בקליפורניה, ובסיומה של אחת מהן, פגש סלובק בקהל את אנתוני קידיס, הזמין אותו אליו הביתה, ותוך זמן קצר הפכו קידיס, פלי וסלובק לשלישיית חברים צמודה עם שני תחביבים משותפים: מוזיקה וסמים קשים.

      יחד עם קידיס, פלי ואיירונס הקים סלובק הרכב נוסף עם שם ארוך ובלתי אפשרי, והם הסתמכו לגמרי על שיר אחד אותו ביצעו בשם Out In L.A. ואיתו הופיעו באחד הפאבים בקליפורניה. השיר היה כל כולו הברקה של סלובק שג'ימג'ם אותו על הגיטרה כשקידיס עצמו הרכיב עליו קטע ראפ. בעל הפאב ששמע את השיר והתלהב, ביקש מהם לחזור שוב, אבל הפעם עם שני שירים נוספים.

      הם חזרו, עם מספר שירים חדשים, וגם שם חדש: "הרד הוט צ'ילי פפרס", שהיה שילוב שמות של שני פאבים בלוס אנג'לס (רד הוט פפרס והצ'ילי ווילי). ההרכב המשיך להופיע יחד עם השירים החדשים, שהיו מבוססים כולם על הסאונד הייחודי שיצר סלובק ותוך זמן קצר הפכה הלהקה להצלחה בסדר גודל מקומי- "התור בכניסה לפאב בו הופיעו נמשך עד לקצה הרחוב", סיפר בעבר אחיו של סלובק באחד הראיונות.

      הפפרס הפכו תוך זמן קצר ללהיט אנדרגראונד מקומי ,עם ביקוש להופעות שרק הלך וגדל, והשלישייה עברה לגור יחד בלוס אנג'לס, בדירה שראתה בעיקר חגיגות סמים פסיכיות. למרות השימוש המאסיבי, הם המשיכו לתפקד מוזיקלית, וטסו לניו יורק כדי להמשיך ולהפיץ את בשורת ה"צ'ילי פפרדום" גם בחוף המזרחי.

      בתחילת 1984 זכו הפפרס בחוזה ההקלטות הראשון שלהם, והחלו להקליט את הדמואים לאלבום הראשון. סלובק, שראה באותם ימים את הפפרס כעיסוק צדדי, קיבל גם עם What Is This? חוזה הקלטות והחליט לעזוב את הפפרס, יחד עם איירונס, כדי להשקיע את עיקר זמנו באלבום הראשון של ההרכב המקורי שלו. פלי קיבל את העזיבה ברגשות מעורבים אבל תמך בסלובק, והוא וקידיס החלו לחפש לשניים מחליפים.

      הלל סלובק (Creative Commons)
      לא יכול היה להפסיק לחשוב על הרואין וסרב בתוקף לשמוע על גמילה (צילום: Creative Commons)

      אלבום אחד הספיק סלובק להקליט עם What Is This?, ובזמן ההקלטות של האלבום השני, התמלא תסכול מפעילות הלהקה ויצר קשר מחדש עם פלי כדי לבדוק אם יש סיכוי שהוא חוזר לפפרס. למזלו, הוא פנה אליו בדיוק בזמן שקידיס היה מאוכזב מכישורי הנגינה של מי שהחליף את סלובק בלהקה. פלי הרים טלפון לקידיס, סיפר לו שהלל רוצה לחזור ללהקה, וקיבל את התשובה הבאה: "אני מוכן לתת את בני הבכור כדי שהוא יחזור לנגן איתנו". עם סיום סיבוב ההופעות לקידום האלבום הראשון של הפפרס, החליטו קידיס ופלי להעיף את המחליף, וסלובק חזר לפפרס.

      החזרה שלו ללהקה הגיעה בתזמון מושלם עם העבודה על אלבומם השני Freaky Styley, בזמן שהלהקה החלה לצבור גרעין מעריצים שהלך והתרחב. על הפקת האלבום הופקד המפיק והגאון ג'ורג' קלינטון, ולמרות שלא זכה להצלחה משמעותית, הלהקה החלה לצבור פופולאריות היסטרית במונחים מקומיים, שבאה במקביל לשימוש בסמים שרק הלך וגדל, בעיקר מצידם של סלובק וקידיס, שגילו את ההרואין והקוק. באותה תקופה גם התפרקה סופית What Is This?, ואיירונס, חברו הוותיק של סלובק, חזר גם הוא כדי להשלים את ההרכב הסופי של הפפרס.

      ב-1987 הלהקה עבדה על האלבום השלישי בדטרויט, שם המשיכו לצרוך סמים בכמויות מטורפות. סלובק התחיל לחרוק בהופעות, ההתמכרות פגעה ביכולות הנגינה שלו. דווקא קידיס היה זה שהחליט לשלוח את עצמו לגמילה. עם שובו, חזרה הלהקה ללוס אנג'לס, והוציאה את האלבום The Uplift Mofo Party Plan, כשסלובק מרגיש חיבור חזק ומיוחד לאלבום, אחרי ששלושה שירים מתוכו היו לגמרי שלו והוא הביא בו לידי ביטוי את יכולות הנגינה האדירות שלו ואפילו שילב בו סיטאר הודי.

      בשונה משני האלבומים הקודמים, האלבום השלישי הפך להצלחה מיידית, כזו שגם הובילה את הפפרס לסיבוב הראשון שלהם מחוץ לגבולות ארה"ב. לפני סיבוב ההופעות האירופאי, החליטו סלובק וקידיס שהם מניחים את השימוש בסמים בצד ומתרכזים בעיקר בהצלחת הלהקה. הגמילה, יחד עם הקריזים שבאו בעקבותיה, גרמו לסלובק לאבד את יכולת הנגינה שלו, ובאחת ההופעות סבל מהתמוטטות נפשית שאילצה את הלהקה למצוא לו מחליף, למרות שלאחר מספר ימי התאוששות הם החליטו לתת לו הזדמנות נוספת והוא חזר להופיע.

      הלל סלובק (GettyImages)
      בלעדיו, פלי לא היה לומד בס מעולם ובטח שלא היו רד הוט צ'ילי פפרז (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      עם חזרתם לאמריקה קידיס ניסה לשכנע אותו לפנות לגמילה, אבל קיבל תשובה שלילית, אחרי שסלובק טען שההתמכרות שלו לא רצינית כל כך ואיננה דורשת התערבות מקצועית. בימים שאחרי החזרה לארה"ב סלובק התנתק מחברי הלהקה וננעל בביתו בניסיון להתמודד לבדו עם ההתמכרות להרואין. הוא הפסיק לצייר ולכתוב, ולא הרבה ידוע על אותם ימים בהם התבודד, למעט שיחת טלפון אחת שעשה לאחיו.

      "אני לא יכול להפסיק לחשוב על הרואין למרות שאני מת להפסיק עם ההתמכרות הזו" אמר סלובק לאחיו באותה שיחת טלפון שנערכה ב-24 ליוני 1988. כמה שעות מאוחר יותר הוא הזריק לעצמו מנת יתר של הסם ומת. את הגופה מצאו יום לאחר מכן על בד קנבס גדול ששימש אותו לציור. הוא היה מחורר מהסיגריה אותה החזיק בשניות האחרונות לחייו.

      מותו של סלובק הכה בהלם את חברי הלהקה וכל אחד מהם התמודד עם המוות בצורה אחרת: קידיס החליט שלא להגיע להלוויה ונסע למקסיקו, שם הטביע את הצער שלו בכמויות של סמים. איירונס החליט לפרוש מהלהקה אחרי שאמר שהוא לא יכול לקחת חלק במשהו שגרם למוות של החבר הכי טוב שלו. פלי סיכם אצ האובדן הכי טוב מכולם: "להלל הייתה השפעה עצומה על החיים שלי. אם לא הוא, כנראה שלא הייתי מנגן על בס לעולם. הוא תמיד יהיה איתי והאהבה שלי אליו מתחזקת מיום ליום".

      סלובק נקבר בבית הקברות "הר סיני" בהוליווד, כשעל המצבה שלו חרוטים שמו בעברית וציור של גיטרה. שנה לאחר מותו יצא האלבום הראשון של הלהקה שהצליח בקנה מידה בינלאומי, Mothers Milk, כשאת מקומו של סלובק על הגיטרה החליף ג'ון פרושיאנטה שהיה מעריץ גדול של הלהקה ושל סלובק בפרט. מספר שנים לאחר מותו גילה אחיו של סלובק את היומנים אותם היה כותב, ואיגד אותם לספר שנקרא Behind The Sun שמספר על המוזיקה, הלהקה והסמים בחייו של אחד ההפסדים הכי גדולים בתולדות המוזיקה.

      הלל סלובק (Creative Commons)
      מאחורי השמש. המצבה של סלובק בבית הקברות "הר סיני" בהוליווד (צילום: Creative Commons)

      הנשים בחייו

      לא ידוע על שום מערכות יחסים רציניות שניהל סלובק לאורך תקופת חייו הקצרה.

      מה לקחת ממנו

      "יכולת לדעת כמה טובה הייתה ההופעה לפי הדם על הגיטרה שלו. כשהוא היה בטירוף, האצבעות שלו היו נפצעות ואז ידענו שהיה ערב גדול באמת". (אנתוני קידיס)

      מה להשאיר אצלו

      את ההרואין.

      הלל סלובק (GettyImages)
      כשירד לו דם מהאצבעות, ידעת שהייתה הופעה טובה באמת. הלל סלובק ז"ל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      עוד בוואלה! גבר:

      ספיריטס: האנשים ששינו את העולם שלכם בזמן שנמנמתם

      אשת הכדורגלן הלוהטת שנזרקה אחרי שבוע מהריאליטי טראש שלה

      מעושרים: המיליארדר שלא מצליח לברוח מהטרגדיות המשפחתיות