אלינוריגבי: ילדה, רוצה לבוא איתי לסיני?

אצל אלינור הכול קורה לאט. בגיל 14 היא הייתה ילדת כאפות, כזו שמחאו לה כפיים בכל פעם שהוציאה מילה מהפה. עכשיו היא מקווה שזה יאפשר לה לעשות את מה שאתם כבר לא יכולים

אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

"הייתי בים היום", הוא סיפר לי בערב, במיטה, קצת לפני שפרשנו לישון. "ישב לידי זוג מאוהב. הם היו צעירים ממש, משהו בסביבות ה- 14, מאוהבים בטירוף. הם לא הפסיקו להתנשק ולגעת ולצחקק, בקטע טהור, תמים כזה. הם היו כל כך חמודים. זו אהבה שיש רק בגילאים כאלה".

הקשבתי לו מדבר על הילדים המאוהבים האלה, ומסיבה לא ברורה דמעות גדשו את זוויות עיניי וגלשו במורד הלחיים. מצד אחד, זה שאני בוכה לא מפתיע במיוחד, אני כל כך רגשנית שאני יכולה לבכות מפרסומת לטמפונים. במיוחד הקטע שבו היא קופצת מאושרת בבגדים לבנים מרסק אותי. מצד שני, לא הבנתי מה בסיפור הזה גרם לי להתרגש כל כך. איפה כל העניין הזה פוגש אותי בכלל? ניסיתי להסביר אל מול מבטו המשתאה מה בסיפור שלו גרם לי לייבב ובלי לשים לב גוללתי בפניו את כל היסטוריית היחסים הזוגיים שהיו לי.

אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

בגיל 14, הזוגיות הכי רצינית ומשמעותית שלי, הייתה להיות דלוקה על מישהו בלי שהוא יידע. באופן כללי גיל 14 לא היה כזה להיט עצום עבורי מבחינה חברתית. אני חושבת שלפחות כמה שנים טובות מחאו לי כפיים בכל פעם שהוצאתי מילה מהפה בפומבי, בלעג כמובן. כן, נו, הייתי ילדת כאפות. בכל מקרה, עד גיל 17 וחצי בערך היו לי אולי שני דייטים קצרים וכושלים, ונשיקה ראשונה אחת, בגיל 15 וחצי. היה נורא והתחמקתי ממנו מאז.

בגיל 17 וחצי הייתה האהבה האמיתית הראשונה שלי. זה היה הטריק הידוע: היינו חבורת בנות שהכירה חבורת בנים. הוא רצה שאצא איתו ולא הסכמתי, אפילו שהוא די התעקש. אז הוא נהייה "ידיד" שלי. כלומר הוא הפך לחברה הכי טובה שלי ומה אני אגיד לכם - וואלה, עבד לו. היה לי כיף איתו ופתאום שמתי לב שמתחשק לי להיות איתו כמה שיותר ואז יום אחד הוא נישק אותי. אבל זו הייתה זוגיות לתקופה מגובלת מראש. הוא בדיוק השתחרר מהצבא וחסך לטיול ארוך ומאחר והייתי תמה, זכה וחסודה, הודעתי לו שהוא לא יהיה הראשון שלי. ממש לא התכוונתי להעניק למישהו את בתוליי כדי שקצת אחר כך הוא ייקח אותם להודו ויעשה איתם ג'אגלינג או משהו. לקח לי שנתיים להתגבר על הסיפור המחורבן הזה. אחריו, עד עצם היום הזה, כשאני נושקת ל- 31, היו לי עוד שישה, ואני יכולה לומר שאת חלקם אהבתי כמו בת 14. אפילו שבגיל 14 לא ידעתי מה זו אהבה. אולי אפילו דווקא בגלל זה.

אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

הכל אצלי קורה מאוחר. "לכל אחד יש את הקצב שלו", אמרה לי פעם אמא שלי, ומאז אני מרגישה קצת יותר טוב עם העובדה שאני לייט לייט בלומר. פעמיים לייט, זה אומר אקסטרה לייט. הכל פורח מאוחר ואני כמעט תמיד מגיעה אחרונה. התחלתי להבין שזה בסדר ושיש לזה יתרונות אפילו. החיים שלי, אני סופגת אותם לאט לאט. הילדות ארוכה, הנעורים מתארכים ובאיזשהו מובן – גם החיים מתארכים בצורה הזו. יש אנשים שחווים המון בזמן קצר. אוהבים, שונאים, חוזרים, נוסעים, כמעט מתים וחוזרים לחיים, מתחתנים, מביאים ילדים, מתגרשים, מתחתנים שוב וכל זה במהירות הבזק. אצלי הכל זוחל, אני מגששת ולומדת כל יום מי ומה אני ומה זאת אהבה. כל פעם מחדש. לכל אחד יש את הקצב שלו, וזה בסדר.

היום, התחושה הרווחת היא, שאנשים מבוגרים כבר לא ממש יכולים לאהוב כמו ילדים. להסתכל אחד לשנייה בעיניים שעות, לצחקק ולהתרגש, לאבד את התאבון, להרגיש שחבורת פרפרים פרועה עושה לך קרחנה בבטן, להתנשק שעות על גבי ימים. ואני מדברת רק על התחלות של זוגיות כמובן. רגעי ההתוודעות, ההתאהבות ההתחלתית. ברור ששום קשר ארוך לא נראה ומרגיש כמו בתחילתו וגם לזה יש כמובן יתרונות וחסרונות. רבאק, מי רוצה להרגיש שיש לו ביוטופ בבטן ואין לו תאבון במשך כל הזוגיות? סליחה, חוזרת בי בעניין התאבון. זה נשמע לי דווקא כמו דיל מצוין. אבל בכל מקרה, אני באמת תוהה אם זה קיים, אם עוד יש אנשים מבוגרים שיכולים להכיר מישהו, כך פתאום באמצע החיים, אחרי שעברו וחוו כבר כמעט כל מה שאפשר, ולהתאהב כאילו כל העולם מסביב מתפורר לכדי אבק.

אני נזכרת בגיל 14 שלי, כשעוד שיחקתי בקקי (טוב האמת היא שאני עדיין משחקת בקקי) וחושבת שאולי, אולי, זה שלא התחלתי כבר מאז לשחוק את הרגש ואת הניסיון כמו נעליים שהבטחת לאמא שלא תשחקי איתן כדורגל, אולי זו הסיבה שעוד יש לי כוח לאהוב כמו בת 14.

אלינוריגבי (ספק 500 , אלינור שריקי)

עוג בוואלה! גבר:

אלינוריגבי: ואז הוא הציע לעשות שלישייה עם חברה שלך

השאפות של יום הסטודנט בתל אביב

חיים של אבא: הרגע בו אתה הופך להיות מאבא חזרה לסתם גבר