פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ספיריטס: הפרגוסון של ליברפול

      רגע אחרי פרישתו של אלכס פרגוסון, הגיע הזמן לתת כבוד לאיש שהפך את ליברפול למעצמת על אנגלית ועולמית, האיש שזכה איתה בשש אליפויות בשמונה שנים ובשלושה גביעי אירופה

      בוב פייזלי (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      הוא היה

      שחקן ומאמן כדורגל אנגלי שצעד לאורך כל הקריירה המקצועית שלו תחת מועדון אחד, ליברפול, ויחד איתו הפך לאחד המאמנים הגדולים בתולדות המשחק, המאמן הכי מעוטר בתולדות הכדורגל הבריטי (אחרי אלכס פרגוסון), והיחיד שזכה בשלושה גביעי אירופה שונים.

      ציוני דרך

      חלומו הגדול של פייזלי היה לשחק דווקא בסנדרלנד, שדחתה אותו בגלל גופו הצנום והוא חתם בנוער של בישופ אוקלנד. אחרי הקדנציה החובבנית והמוצלחת, הבינו בסנדרלנד כמה לא טעים זה לאכול כובע וניסו להחתים אותו חזרה, אבל פייזלי כבר הספיק לחתום בליברפול בלי לדעת שהוא פותח לעצמו את הדלת המקצועית של חייו, ממנה לא ייצא יותר לאף חולצה אחרת.

      44 שנים העביר פייזלי במדי ה'מרסיסיידרז', כשחקן פעיל, מעסה, עוזר מאמן ומאמן ראשי שהביא מספרים מטורפים של תארים: שש אליפויות באנגליה, שלושה גביעי אלופות באירופה, גביע אופ"א אחד, סופרקאפ אירופאי, שלושה גביעי ליגה רצופים, חמישה גביעי מגן הצדקה ורצף פסיכי של 85 משחקי בית ללא הפסד בכל המסגרות. ברמה האישית, זכה בשישה תארי מאמן השנה באנגליה, יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של המשחק, עד יסודה של הפרמייר ליג.

      בוב פייזלי (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מפעל חיים

      רוברט פייזלי נולד ב-1919 בדורהאם שבצפון מזרח אנגליה לאב כורה פחם ולאם עקרת בית שהביאו לעולם חוץ ממנו עוד שלושה בנים. בגיל 13 החליט שבית ספר זה כנראה מוסד שפחות מתאים לו לאופי, עזב את הלימודים והצטרף אל אביו לעבודה במכרות הפחם.

      תוך כדי שהוא מעביר את זמנו הפנוי על מגרש הכדורגל, מאתר כישרונות ששם עין על הנער הצעיר, היה זה שגרם לו להבין לבסוף שדווקא הרגליים הם אלו שכדאי לו להשקיע בהן ויובילו אותו לגדולות. סנדרלנד, אחת הקבוצות הגדולות והמפוארות בחלק זה של אנגליה, הייתה זו בה חלם לפתוח את קריירת המשחק שלו. הוא ניגש למבחני הקבלה אבל נדחה בטענה שממדי הגוף שלו אינם מתאימים למשחק מקצועני. הדחייה הובילה אותו בגיל 18 למגרש הרציני הראשון שלו, מדי בישופ אוקלנד, קבוצת חובבים בה העביר שנתיים.

      גביע ואליפות בליגת החובבים הספיקו כדי להביא את פייזלי לליברפול. אימוני טרום עונה וצמד משחקים במסגרת קבוצת המילואים היו כל מה שהספיק לתת בעונת 39-40 עד שגויס לחיל התותחנים הבריטי כדי להילחם במלחמת העולם השנייה שגרמה להפסקת כל מפעלי הכדורגל הרשמיים במדינה. ארבע שנים נתן ביל למולדת, לפני שחזר למגרש הכדורגל יחד עם עיטור האימפריה הבריטית (OBE) אותו קיבל על שירותו הצבאי.

      בוב פייזלי (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      עונת 46-47 הייתה העונה בה החל לבסוף לשחק בצורה עליה חלם מאז שהיה ילד, הוצב בעמדת המגן השמאלי, עשה פלאים וכבר באותה עונה זכה יחד עם הקבוצה באליפות עליה חלמו ה'רדס' 24 שנים מאז הפעם האחרונה בה זכו בתואר. יותר ממאה הופעות הספיק לתת במשך שלוש שנים מוצלחות, כשהאירוע הכי משמעותי מבחינתו, שכמעט גרם לו לעזוב את הקבוצה, קרה בעונת 49-50, אז הגיעה ליברפול לגמר הגביע מול ארסנל, אחרי שהוא כובש שער מרהיב במשחק חצי הגמר מול אברטון, אבל מוצא את עצמו מחוץ להרכב בגמר.

      מדלייה שהוזמנה במיוחד בשבילו למרות שלא שותף בגמר, יחד עם מינויו לקפטן היו אלה ששכנעו אותו להישאר במועדון, שלמרות אופוריית הגביע נכנס לסחרחורת הפסדים באחת התקופות הגרועות שחווה מאז ומעולם ונמשכה מספר שנים ובסוף הובילה לירידתו לליגת המשנה בשנת 1954. 250 הופעות כשחקן פעיל הספיקו לפייזלי לפני שפרש באותה עונת ירידה, והוא מונה למאמן קבוצת המילואים האדומה, תוך כדי שהוא חושב על הימים שאחרי הכדורגל והחל ללמוד פיזיותרפיה בהתכתבות כדי להחזיק גם מקצוע יותר רציני ביד ליום בו יחליט לפרוש מהענף.

      הישגים מרשימים, ביניהם מקום השני בליגת המילואים בעונתו השנייה, וזכייה היסטורית של המועדון באליפות עונה לאחר מכן, הספיקו לביל שנקלי, שבדיוק מונה לאמן את ליברפול לאחר ארבע שנים קשות בהן בילתה בליגה השנייה, כדי למנות את פייזלי לעוזר המאמן שלו. 15 שנים עבדו יחד שנקלי ופייזלי כשהאחרון משמש כעוזר מאמן ופיזיותרפיסט, ויחד החזירו את ליברפול לליגה הראשונה ולצמרת הכדורגל האנגלי עם שלוש אליפויות וגביע אופ"א אחד ב-1973, שהיה התואר האירופאי הראשון של הקבוצה.

      בוב פייזלי (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      עונה אחת לאחר מכן שנקלי התפטר במפתיע מאימון הקבוצה והמליץ למנות את פייזלי למאמן ראשי. למרות התנגדותו הראשונית, אחרי שראה את עצמו בעיקר כפיזיותרפיסט, תפס פייזלי את מושכות האימון, בלי לדעת שהוא בדרך להיכנס לדפי ההיסטוריה של המועדון האדום בפרט והכדורגל האנגלי והאירופאי בכלל.

      עונתו הראשונה כמאמן ראשי אותה סיימה הקבוצה כסגנית אלופה, נחשבה לכישלון מבחינת האוהדים שהתרגלו למאסות של תארים, אבל הוא החזיר את תואר האליפות שנה לאחר מכן כשהוא מבסס את עצמו כמאמן ששולט במשחק באופן מוחלט, ונחשב לטקטיקן בחסד שידע להכין את השחקנים בצורה מושלמת, פיזית ומנטאלית, לעונת משחקים ארוכה ורווית פציעות, למרות שמה שייחד אותו יותר מכל, הייתה יכולתו במציאת מחליפים לשחקנים שעזבו, אותם הפך בזריזות לחלק מושלם מהפאזל הקבוצתי.

      25/05/1977 היה היום בו זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות תחת שרביטו של פייזלי, שהפך למאמן האנגלי הראשון בהיסטוריה שזוכה בתואר האירופי הגדול מכולם, ברגע אותו תיאר כמאושר יותר בחייו. שלוש שנים מאוחר יותר אימן את עונתו הטובה ביותר במועדון אז זכתה הקבוצה באליפות עם 68 נקודות ב-42 משחקים (אז עוד היו נותנים שתי נקודות לניצחון).

      לאחר שמונה שנים כמאמן ראשי, בהם זכה בשש תארי אליפות, פרש לבסוף מאימון הקבוצה כשהוא רושם 44 שנים רצופות תחת המועדון תחת כל תפקיד אפשרי, ולמרות שכבר חגג 64 והיה יכול להרשות לעצמו לחיות כפנסיונר, נשאר בצוות המנהלים של המועדון, ושנתיים לאחר מכן, כשקני דלגליש מונה למאמן-שחקן, פייזלי נקרא לשמש יועץ למאמן הטירון.

      ב-1992 אובחנה אצלו מחלת האלצהיימר, שהייתה זו שגרמה לו לעזוב בצורה מוחלטת את המועדון. ארבע שנים קשות עברו על משפחת פייזלי עד שנפטר לבסוף ב-1996 וזכה בכבוד המתבקש של קריאת אחד משערי הכניסה לאיצטדיון אנפילד על שמו, וב-2002 נכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי, כשקני דלגליש אומר עליו: "בוב פייזלי יש רק אחד. הוא גדול המנג'רים מאז ומעולם - הוא שיחק עבור ליברפול, טיפל בשחקנים ואימן אותם. אני חייב לו את כל מה שאני יודע על כדורגל. לעולם לא יהיה עוד אחד כמותו".

      בוב פייזלי (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      הנשים בחייו

      ב-1946 התחתן עם ג'סי, לה היה נשוי עד יום מותו ויחד הביאו הזוג שני בנים, רוברט וגראהם, ועוד בת אחת, כריסטין.

      מה לקחת ממנו

      "אחד הדברים שאני תמיד מזכיר לשחקנים שלי הוא שכאשר הם אבודים בערפל, הם חייבים להישאר יחד, אז לא ילכו לאיבוד - אם יש סוד לליברפול, זה הסוד".

      מה להשאיר אצלו

      בשנת 1986, שלוש שנים לאחר פרישתו, הוא זומן ע"י התאחדות הכדורגל האירית לבדיקת אופציה של אימון הנבחרת המקומית. עניין שלא יצא לפועל בסוף והשאיר מיליוני חובבי כדורגל ברחבי העולם ללא תשובה לשאלה אם היה יכול להציג את אותה יכולת אימון גם עם נבחרת לאומית.

      בוב פייזלי (GettyImages)
      פייזלי (במרכז) עם טומי דוקרטי, מאמן מנצ'סטר יונייטד (מימין) וביל שאנקלי (משמאל) (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)