אלינוריגבי: זהירות, דביק!

הבאנו את אלינור לכתוב לכם טור שבועי על חיי הרווקה וכל זה, אבל לא עברו שבועיים והחוצפנית התאהבה. אם זה לא מספיק, עכשיו היא עסוקה בלחפש לו את שם החיבה הכי שמופי

אלינוריגבי (מערכת וואלה! NEWS , אלינור שריקי)

אני רוצה לפתוח בווידוי מצמרר. אתמול, כשאמרתי לבן זוגי שאני עייפה, עשיתי את זה בקול קטן וחמוד, ובלשון זכר. "אני עייף" התחנחנתי מולו בחמידות. כן, נפלתי לסטטיסטיקה. הצטרפתי לשורת האנשים המרגיזים שזוגיות מטפשת אותם והופכת אותם לעיסת קיטשיות, דביקה כמו פעוט שאוכל גלידה בחוסר ריכוז בקיץ.

ההתנחמדות המתחנחנת הזו בזוגיות היא משהו שקשה להימלט ממנו, מסתבר. כמה שניסיתי להקפיד שלא להפוך לטיפטיפון, זה פשוט קרה ערב אחד, ואכן, הרגשתי מטופשת. להיות עדה לסיטואציות זוגיות שכאלה מן הצד, זה רוב הזמן די מביך. כשאת רווקה, זה עלול אפילו להיות מבחיל. האמת היא, שכשהייתי רווקה והזדמן לי לצפות במפגני החיבה המלוקקים הללו, אמרתי לעצמי: "חי נפשי, אני לא אעשה זאת לעולם". ואז, יום אחד בהיר, אני מוצאת את עצמי בזוגיות מתוקה, מחקה את יובלי הבכיין מ"גן שושנה" שממוקם תחת חלוני.

אלינוריגבי (מערכת וואלה! NEWS , אלינור שריקי)

שמות חיבה לעומת זאת, זה דבר מקסים. הם אפילו לא צריכים להיות קשורים לשם המקורי של בן או בת הזוג. למעשה, זה כל הכיף, להמציא שם תלוש לגמרי. אפשר אפילו להגדיל ולומר ששמות חיבה לא שגרתיים הם סוג של תחביב שלי. אין לי משהו נגד ממי ומותק, אבל אני מדברת אתכם על משהו קצת יותר מעניין, על המצאת שמות חיבה מקצועית, המצאות שמתקרבות לדרגת אמנות.

אני מדברת על מילפרד, הר-פראוליך, פישפשול, שופריק, מחפוד, חמדוד, מתוקיק, שבלולנר, מפרוח, מפתוח ופשיש קטן. עם שווא וחיריק. וכל זה רק על קצה המזלוג. סליחה, מזלג. קצת קשה לי להסביר למה זה מכניס כל כך הרבה חדווה וכיף לזוגיות ולחיים בכלל, אבל אני אנסה בכל זאת:
א. זה לא משעמם. זה עוזר לשבור ולו במעט את השגרה הבנאלית של הזוגיות.
ב. לפעמים זה נורא מצחיק.

חשוב לציין ולהזהיר ששמות חיבה עלולים להיות מעט טריקיים וליצור מצבים בעייתיים, משום שהשמות הללו הם משהו שדי מתרגלים אליו והם הופכים שגורים בשיחה היומיומית. לפיכך, כשיושבים כולם יחד סביב השולחן בארוחה המשפחתית אצל ההורים שלו ואת מבקשת ממנו: "משפיכנר, העבר לי בבקשה את הסלק", זה עלול להיות, ובכן, לא נעים.

אלינוריגבי (מערכת וואלה! NEWS , אלינור שריקי)

כשזה קורה עם החבר'ה, עלול לקרות אחד משני הדברים הבאים: א. כלום. הם יהיו משועשעים, לא ייחסו לכך חשיבות רבה וימשיכו הלאה עם חייהם. ב. הם יאמצו את שם החיבה, ישתמשו בו נגדנו ויסתלבטו עלינו עד סוף הימים. ולמען האמת, זה גם לא כל כך נורא. הרי בשביל מה יש חברים אם לא כדי להסתלבט אחד על השני.

הכול עוד יחסית טוב ויפה כשמדובר במילים בלבד. מה באשר להתמשמשויות ומזמוזים בפומבי? ובכן, פה כבר יש בעיה חמורה. יש מרחק עצום בין להפגין דביקות פומבית עם בן או בת הזוג כשזה במילים, מאשר להפגין דביקות במעשים, וחי נפשי, כבר יצא לי לחזות בדברים קשים. חייבת להסתייג – אני כן חושבת שיש פעמים שצריך לשים זרג ענק על העולם ולעשות את הדבר שהכי רוצים בלי לחשוב אלף פעם על הכול ובלי שיהיה אכפת מאף אחד, גם אם זה בפומבי ואנשים רואים.

אני בעד לא לדפוק חשבון כשחייבים וזה בוער, אני בעד לחצות גבול או שניים או חמישה כי ככה מרגישים שצריך ואני בעד לא להימנע מלעשות משהו חשוב מהפחד של "מה יגידו" או כי "כולם רואים". שייראו, אז מה. אבל! יש אנשים שהופכים את זה להרגל. מציגים לראווה תרגילים ומחוות זוגיות שברוב הפעמים, רצוי שיציגו רק בפני קירות חדרם. אני מרגישה לא בנוח עם העניין הזה.

אלינוריגבי (מערכת וואלה! NEWS , אלינור שריקי)

בחיי, אני נבוכה ואדומה כמו הסלק מהפסקה הקודמת כשיושב לידי זוג שלא מפסיק להתמזמז. אני תוהה מניין מגיע הצורך הזה להציג לעולם את מידת האינטימיות שלהם וגמישות לשונם. האם הם מחוסרי ביטחון בעצמם או שמא החרמנות שלהם פשוט בלתי ניתנת לשליטה? אני מניחה שלעולם לא אדע. אלא אם כן ייצא לי להיתקל שוב בזוג כזה ולפני שאצעק לעברם את פתגמו המפורסם של החכם הסיני: "קחו חדר!" פשוט אשאל אותם למה.

עכשיו עומד בפני אתגר חדש, אפשר לומר. שמות החיבה לבן הזוג נרקמים ומתבשלים אצלי לאט לאט. אני משנסת מותניים, מחדדת את האזור במוח שאחראי על קשקושי סרק לא חשובים אך מהנים, ומתרגשת לקראת חזרה לעיסוק בתחביב האהוב שלי: מלאכת המחשבת של אמנות המצאת שמות החיבה המטופשים והחמודים בעולם.

אלינוריגבי (מערכת וואלה! NEWS , אלינור שריקי)

עוד בוואלה! גבר:

אלינוריגבי: גברים ממאדים, נשים מוודסטוק

הלטיניות הכי לוהטות בעולם

חיים של אבא: אתה חלק מהמטריקס אבאל'ה, אז תעשה שיעורים