פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ספיריטס: מיסטר מנצ'סטר

      טוני וילסון לא אהב כסף. למעשה, הוא לא ידע מה לעשות איתו. זה כנראה מה שהפך אותו לאחד האנשים הכי משפיעים על המוזיקה וסצנת המועדונים במנצ'סטר אהובתו, בבריטניה ובעולם

      טוני וילסון (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      הוא היה

      נביא, יזם תרבותי ומוזיקלי, מייסד חברת התקליטים האגדית "פקטורי רקורדס", האב הרוחני של "ג'וי דיוויז'ן", "ניו אורדר", "הפי מאנדייז" ומועדון העל הראשון – "האסיינדה". אמרגן, שדרן רדיו, מנחה טלוויזיה, עיתונאי ואייקון תרבותי שהיה ידוע גם בכינוי "מר מנצ'סטר". דמותו וסיפור חייו הונצחו בסרטו של הבמאי מייקל ווינטרבוטום, "אנשי המסיבות" (24 Hour Party People)

      טוני וילסון (Creative Commons)
      סטיב קוגן בדמותו של טוני וילסון ב"אנשי המסיבות" (צילום: IMDB)

      ציוני דרך

      את חייו של וילסון ליוו אינספור ציוני דרך שחתומים לנצח בתרבות האינדי העולמית בכלל, בבריטית בפרט ועוד יותר – במורשת של מנצ'סטר. וילסון הקפיד לקדם ולטפח בדבקות את הסצנה התרבותית של המטרופולין של צפון מערב אנגליה.

      ב-2002 יצא הסרט הנפלא, "אנשי המסיבות", בכיכובו של סטיב קוגן, הנפלא לא פחות, שמספר על חייו של האיש שהתחיל ככתב חדשות, הפך לאחת הדמויות הכי מזוהות של ערוץ הטלוויזיה המקומי במנצ'סטר, גרנדה, שם הגיש את תכנית המוזיקה פורצת הדרך והאנרכיסטית ברוחה So It Goes, בה אירח, בין היתר, כבר ב-1976, את ה"סקס פיסטולס" להופעה היסטורית.

      רוחו הסוציאליסטית-אנרכיסטית של וילסון הביאה אותו להקמת הלייבל "פקטורי רקורדס" שפעל בשונה מכל שאר חברות התקליטים – ללא חוזה מחייב מול הלהקות החתומות בו, חלוקה שווה ברווחים (אם יהיו כאלה) בינה לבין האמנים והשקעה חוזרת מיידית של הכספים להפקות והשקעות נוספות שלה. אחת כזו, בשווי חצי מיליון פאונד, הייתה לצרכי הקמת מועדון ה-"האסיינדה" בעיר, שהפך את תרבות הבילויים והמוזיקה במועדונים על פיהם ונבחר ב-1990 למועדון המוכר בעולם על ידי מגזין ניוזוויק, עד שפשט רגל, יחד עם החברה כולה, תוצאה של אותה התנהלות כלכלית קולקטיבית נדיבה ויוצאת דופן. וילסון נפטר באוגוסט 2007 ממחלת הסרטן.

      סצנת התקף האפילפסיה של איאן קרטיס, סולן "ג'וי דיוויז'ן", מתוך "אנשי המסיבות"

      מפעל חיים

      אנטוני הווארד וילסון נולד בפברואר 1950 בסלפורד שבמנצ'סטר לסידני ודוריס, שם העביר וילסון את ילדותו ונעוריו, וספג מגיל צעיר את האווירה התרבותית והייחודית של אחד המטרופולינים הכי מעניינים בממלכה הבריטית.

      בתיכון פיתח חיבה לשיעורי אנגלית וספרות, שגרמו לו כבר בגיל 18 להפוך למורה אנגלית ודרמה באחד מהתיכונים במנצ'סטר. הוא הוסיף את החותמת האקדמאית לקורות החיים שלו, אחרי שסיים תואר ראשון באוניברסיטת קיימברידג'. עם סיום לימודיו באוניברסיטה, ב-1971, החל את צעדיו הראשונים במדיה הבריטית כששימש כמגיש חדשות ברשת ITN, תפקיד שהספיק לעשות במשך שנתיים. וילסון החליט לחזור למנצ'סטר, שם הצטרף לרשת הטלוויזיה המקומית 'גרנדה' ובה החל להגיש את תכנית המוזיקה והתרבות So It Goes שהפכה בזריזות לאחת התוכניות הבולטות הערוץ.

      וילסון, שלא התחבר לסצנה המוזיקלית ששלטה בשנות ה-70 במנצ'סטר והקפיד לנצל את התכנית שלו כדי לקדם זרמים מוזיקליים אלטרנטיביים שהיו עדיין פחות מקובלים, כמו Pאנק וניו ווייב, קיבל את הכאפה הגדולה שלו בהופעה של ה"סקס פיסטולס", שהייתה עבורו חוויה אותה הגדיר כהארה, ולאחריה גם נתן להם את הבמה בתכנית שלו, במה שהפכה לאחת מהופעות הPאנק הראשונות בטלוויזיה הבריטית.

      טוני וילסון (Creative Commons)
      וילסון (במרכז) ושני שותפיו, מחוץ למועדון הראשון שהקים - "הפקטורי" (צילום: creative commons(

      הצלחת התכנית בהנחייתו, והפופולאריות הרבה שהחלו לצבור הז'אנרים המוזיקליים אותם הקפיד לקדם בצורה קבועה בתכנית, גרמו לו להפוך לאחד הגורמים העיקריים של הולדת הסצנה המוזיקלית 'מדצ'סטר', שהפכה בשנות השמונים לסצנה המובילה במנצ'סטר ושילבה בין רוק אלטרנטיבי, פסיכודאלי ודאנס. וילסון, שנחשב למביא בשורת ה'מדצ'סטר', החל להרחיב את עיסוקיו המוזיקליים אל מעבר לתכנית והפך לאמרגן של הלהקות 'A Certain Ratio' ו 'The Duruti Column'.

      התפתחותה המהירה של הסצנה הובילה את וילסון להקמת מועדון "הפקטורי", שהפך לבית החם של רוב הלהקות המקומיות במנצ'סטר ובעיקר אלו שהשתייכו לPאנק והפוסט Pאנק. הצלחת המועדון, שנבעה בעיקר בזכות ההופעות שהיו נערכות בו, הביאו את וילסון יחד עם שותפים נוספים להקמת חברת התקליטים "פקטורי רקורדס".

      האלבום הראשון שזכה לצאת תחת הלייבל החדש היה אוסף שכלל את מרבית הלהקות שהופיעו במועדון, ולאחר הצלחתו ועוד מספר סינגלים ששוחררו תחת הלייבל, יצא ביוני 1979 התקליט Unknown Pleasures, שהיה אלבום הבכורה של "ג'וי דיוויז'ן". שנה לאחר צאת האלבום, התאבד סולן הלהקה, איאן קרטיס, ולאחר מותו שיחררה הלהקה את השיר Love Will Tear Us Apart שהפך ללהיט היסטרי בכל רחבי בריטניה יחד עם האלבום Closer. שאר חבריו ללהקה של קרטיס, החליטו להמשיך את דרכה, זו שהפכה את וילסון לאחד הדמויות המוכרות בבריטניה, והקימו את "ניו אורדר" והחליפו את הסגנון לניו וויב אלקטרוני עם נגיעות דאנס - שינוי שסימן את הדרך המוזיקלית החדשה אליה פנה וילסון יחד עם חברת התקליטים שלו.

      טוני וילסון (GettyImages)
      טוני ויסלון עם בת זוגו, מ-1990 ועד מותו, איווט ליבסי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      "פקטורי רקורדס" פרצה את גבולות מנצ'סטר והביאה את וילסון להקים את מועדון ה-"האסיינדה", שהחל למשוך אליו קהל עצום והתאפיין בסגנון מוזיקלי של טכנו ואסיד האוס. שם, טוענת האגדה, הריע הקהל בפעם הראשונה לדי.ג'יי, שם תרבות הרייבים נולדה, זו שמאוחר יותר הפכה את הדי.ג'יי לאלוהים.

      למרות הצלחת המועדון, וילסון לא זכה להתעשר ממנו בשום שלב עקב אופי הניהול עליו הקפיד - מחירי כניסה מינימליים יחד עם מחירי אלכוהול מגוחכים. למזלו של וילסון, "ניו אורדר" יחד עם ה-"הפי מנדייז", היו אלה שהצליחו להכניס לו מעט כסף לכיסים לאחר שהפכו הצלחה מסחררת. הסינגל של Blue Monday שהה 40 שבועות רצופים במצעד המכירות והחזיק שנים ארוכות בתואר הסינגל הנמכר בהיסטוריה, אבל חוזה ההפצה עליו חתם וילסון, כך התברר מאוחר יותר, היה כזה שכמעט לא הכניס לחברה פאונד אחד דפוק.

      "האסיינדה" פעל במשך 13 שנה, והיה להצלחה היסטרית ונודע בעיקר בזכות תרבות הסמים הליברלית שחגגה בתחומיו , עם חיבה מיוחדת לאקסטזי שהפך לסם הפופולרי של התקופה. הבעיה הייתה שחגיגות האקסטזי החליפו כמעט לחלוטין את צריכת האלכוהול במקום ויחד עם קשיים כלכליים אליהם נכנסה "פקטורי רקורדס" הובילו לבסוף את וילסון ושותפיו להכריז על פשיטת רגל שבאופן טבעי גרמה לסגירתה של חברת התקליטים ב-1992, יחד עם סגירתו של ה'הסיינדה' חמש שנים מאוחר יותר.

      למרות המועדון שניהל וחברת התקליטים שהייתה בבעלותו, וילסון לא זנח לרגע את קריירת התקשורת שלו והמשיך להגיש תוכניות מוזיקה ותרבות ברשתות שונות בבריטניה, ביניהן מספר תכניות לילה שהתאפיינו בראיונות ומפגשים בין אינטלקטואלים למוזיקאים. וילסון הקפיד להפגין את תפיסת עולמו הסוציאליסטית על בסיס קבוע ולהעלות על סדר היום את הנושאים הפוליטיים שבערו בו בכל מקום בו הופיע, ובעיקר בתכניות הטלוויזיה והרדיו אותם הגיש תחת ה-BBC .

      הביט נולד, הדי.ג'יי הוא המלך, ב"האסיינדה" - מתוך "אנשי המסיבות"

      באמצע שנות ה-90 ניסה וילסון לשחזר את הצלחתה של "פקטורי רקורדס", אחרי שהקים את הלייבל החדש, "פקטורי טו", אבל מאס בכל ההגבלות שהטילו עליו, והקים חברת תקליטים שלישית בשם "פקטורי LTD". בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים וילסון המשיך לתפקד כגורם משמעותי בכל הקשור לתרבות המוזיקה במנצ'טסר, טיפח וגילה להקות נוספות והיה שותף בפסטיבל In The City שנערך בכל שנה בעיר.

      ב-2006 התגלתה בגופו מחלת הסרטן ואחת מהכליות שלו הוסרה. במהלך אותה שנה מצבו של וילסון הלך והחמיר, וגם כסף למימון התרופות היקרות לא ממש היה לו לאחר ההתנהלות הכלכלית הכושלת במהלך חייו והוא נאלץ להיעזר בחבריו שגייסו עבורו תרומות. הוא נפטר באוגוסט 2007 לאחר התקף לב. הידיעה על מותו הובילה להורדת דגל בריטניה לחצי התורן בבית העירייה של מנצ'סטר כאות הוקרה וכבוד ל"מר מנצ'סטר" ואחד מסמלי התרבות הכי גדולים שלה מאז ומעולם.

      טוני וילסון (GettyImages)
      בנו של וילסון, אוליבר (מימין) וחבריו, נושאים את ארונו, אוגוסט 2007 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      הנשים בחייו

      וילסון היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה לינזי ריד, אחריה לקח לאישה שנייה את הילארי, איתה הביא לעולם את אוליבר ואיזבל. מ-1990 ועד מותו, ניהל מערכת יחסים קבועה עם איווט ליבסי, שהייתה מלכת היופי של אנגליה ולאחר מותו הייתה זו שהוציאה יחד עם הסופר דיוויד נולן את הביוגרפיה של וילסון.

      טוני וילסון (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מה לקחת ממנו

      "אין סלבריטי חזק ומשפיע כמו זה המקומי, בתוך העיר שלו". אתם יודעים מה? גם את כל השאר.

      מה להשאיר אצלו

      את כמויות הסמים שדחף לגוף וגם דאג שאחרים ידחפו לעצמם, והיו אלה שככל הנראה הובילו למותו המוקדם.

      טוני וילסון פוגש את אלוהים, אחרי כמה שאכטות שפול ריידר מה"הפי מאנדייז" הביא מברבדוס - מתוך "אנשי המסיבות"

      עוד בוואלה! גבר:

      ספיריטס: האנשים ששינו לכם את העולם בזמן שנמנמתם

      מעושרים: המיליארדר שלקח את המטוס של גוגל לירח הדבש שלו

      אלינוריגבי: היא הפליצה באמצע סקס - מה אתה היית עושה?