פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרנטגן: תסתכלו לו בעיניים

      כשניסים משעל מראיין פוליטיקאי הוא לא מתעניין במה שיש לו לומר. משעל לא מתעניין באידיאולוגיה ובחזון. משעל מתעניין בעיקר בתככים וקרבות אגו. מבחינתו זו מהות הפוליטיקה

      משעל חם, ניסים משעל (יח"צ , יוני המנחם)
      תגובות אנושיות בשידור הן עדות לחולשת דעת, לתמימות, לחוסר ביטחון עצמי, לחוסר מקצועיות. ניסים משעל (צילום: יוני המנחם, יח"צ)

      פניו של ניסים משעל תמיד קפואים. ארסנל ההבעות שלו נע על הספקטרום שבין בוז עשה-לי-טובה-אל-תבלבל-במוח לבין זעף אני-לא-מאמין-שאתה-שוב-מנסה-למרוח-אותי. מעטים צופי הטלוויזיה שיכולים להעיד שראו אותו צוחק, משועשע, מתפעל, מרותק, מוקסם, נפעם, נרגש. יכול להיות שהוא משתחרר בחוג חבריו ובני משפחתו. לא מול מצלמות. נדמה שמבחינת ניסים משעל, תגובות אנושיות כאלה בשידור הן עדות לחולשת דעת, לתמימות, לחוסר ביטחון עצמי, לחוסר מקצועיות.

      כשניסים משעל ניגש לראיין פוליטיקאי הוא לא באמת מתעניין במה שיש לו לומר. משעל לא מתעניין באידיאולוגיה, בערכים, בחיבוטי נפש, ברעיונות, בתוכניות חומש, בחזון. משעל – כמו רוב הכתבים והפרשנים הפוליטיים בישראל – מתעניין בעיקר בתככים, ברכילות של אחורי הקלעים, בקרבות אגו, בתכסיסים, בבריתות ובבגידות. מבחינתו – זו מהות הפוליטיקה. ולכן הזיקוק המושלם של עיתונאות פוליטית רצינית היא הבירור האגרסיבי מי אמר למי מה ובאיזה הקשר. אתם יודעים מה - עזבו את ההקשר. תביאו רק את הציטוטים. ושיהיו בלעדיים ויתומצתו להשמצה אכזרית שאורכה לא יעלה על סינק של מהדורת חדשות, תשדיר פרומו, או מה שקוראים בשפת הטלוויזיה "הבטחה", שהטקסט שלה משתנה מפעם לפעם אבל הסאבטקסט נותר קבוע: "נצא עכשיו למקבץ פרסומות קצר ואחריהן – עוד טינופת משובחת, על גבול הוצאת הדיבה, שבזכותה יזכירו את שמי מחר בכל מהדורות החדשות ומשדרי האקטואליה ברדיו ויחזקו את מעמדי כמראיין הפוליטי מספר אחת בארץ".

      אלי ישי ואריה דרעי, אוקטובר 2012 (עומר מירון)
      "מאויב לאוהב? זה מהפך דרמטי!". אריה דרעי ואלי ישי (צילום: עומר מירון)

      האמצעים הרטוריים של משעל חדים כסכין קצבים. שפה מתכתית עם חיבה לדימויים צבאיים (איגוף, מלחמה, קרבות מאסף). אין מקום לאירוניה - רק לסרקזם. אין סימני שאלה בלי סימני קריאה. הגבות השחורות, שממסגרות את פניו נטולות ההבעה כמו שני בומרנגים שהושלכו מכוכב הלכת דונט-בולשיט-מי משדרות לצופים בבית: הישארו איתי. כאן לא יהיה לכם משעמם. אני לא אתן לאפס הזה שהתייצב מולי למרוח אותי ואתכם. אני עומד להיכנס בו ככה שהוא יצטער שהוא נולד. אני ואתם הרי יודעים – פוליטיקאים הם ציניים, נצלנים, חסרי עכבות, מניפולטיביים, אבל איתי זה לא ילך להם. אני כאן כדי לקרוע את המסכה ולחשוף את פרצופם האמיתי. ואני עושה את המלאכה כפוית הטובה הזו רק למענכם.

      לא במקרה נקראת התוכנית שלו "משעל חם". שיהיה ברור מראש שהסיפור כאן הוא לא הפוליטיקה ואפילו לא הפוליטיקאי התורן שמגיע להיצלות על הגריל. הסיפור הוא תמיד המראיין. והוא, כמו שבטח הבנתם, חם. לא סתם חם, רותח. כי הנה הוא הולך לתת לכם את השואו הפוליטי הכי לוהט בסביבה. השואו הפוליטי שבלעדיו, כך נדמה, אי אפשר לקיים מערכת בחירות בישראל.

      ישיבת סיעת העצמאות (עומר מירון)
      תנסו להיזכר באיש שבתמונה אומר וחוזר "ניסים משעל" (צילום: עומר מירון)

      כך זה נראה ונשמע השבוע בתוכנית פתיחת העונה של "משעל חם" שבה התארח אריה דרעי. משעל חבט מיד על ההתחלה. "בוא נסתכל בתמונת הפיוס בינך לבין אלי ישי. תראה איך למען החזרה שלך לש"ס היית מוכן לחבק וללחוץ יד לאדם שאתה מתעב ושאתה בז לו כבר 12 שנה". אין בסוף משפט הפתיחה הזה סימן שאלה. זו קביעה. אבל דרעי דווקא ענה בסבלנות. לא הכחיש שהיה דם רע בינו לבין ישי, לא הכחיש שהיו כעסים, אפילו איבה, לא הכחיש שהוא חשש מהמפגש אבל אומר שלהפתעתו החוויה לא היתה כל כך קשה. אבל משעל לא מוכן להסתפק בתשובות כאלה. הוא לחץ אצבע על לחיו ועיקם את שפתיו, כמשדר לצופים "קלטתם את החרטטן הזה?", ואמר "מאויב לאוהב? זה מהפך דרמטי!".

      דרעי הסתייג מהמילה אויב ("זו מילה קשה") אבל משעל לא הרפה, פרש ידיו לצדדים כמי שאינו יכול לשאת יותר את הסבל הזה שנכפה עליו "הכל עבר!... די, נו... מה..." דרעי העשוי ללא חת לא התייאש והמשיך "אתמול ישבתי איתו (עם אלי ישי) שעה, שעה וחצי...". אבל משעל לא נתן לו להשלים את המשפט, אפילו לא עשה עצמו מתעניין על מה דיברו דרעי וישי. "על מי אתה עובד", הוא רעם. דרעי לא נרתע וענה (בהיסוס) "על אף אחד" ומשעל המשיך בלהט "נו באמת... פתאום אדם אין לו רגשות, אין לו זיכרונות. 12 שנה! הרי אני יודע כמה את תיעבת אותו". וכך חלפו הדקות הראשונות של הראיון, שהגדירו את העניין ואת האמון שחש נסים משעל כלפי המרואיין שלו, ובעצם כלפי כל המרואיינים שיילחמו מעכשיו על הזכות להתארח אצלו.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ירושלים, אוגוסט 2012 (GettyImages , Mark WIlson)
      לא הסתכל ליצחק מרדכי בעיניים בעימות אצל ניסים משעל (צילום: Mark WIlson, אימג’בנק – GettyImages)

      זו כמובן רק מראית העין של התוכנית. תמצית ה"שואו" שלה. לגודל האירוניה, דווקא ניסים משעל, שמאמין שהכל אישי ושאף אחד לא אומר את האמת, פועל בזירה כאילו אין בה שום דבר אישי או אמיתי. גם הצופים התמימים ביותר יודעים, או לפחות חשים, שמה שמתרחש בין משעל למרואייניו הוא לא "אמיתי" ובטח לא "אישי". מי שישבו שם, כשחזה זכר האלפא שלהם מתוח בתוקפנות, הם לא הגברים ניסים משעל ואריה דרעי שיש סיכוי סביר שדווקא מחבבים ומעריכים זה את זה בעולם שמחוץ לאולפני הטלוויזיה. מי שישבו שם זה "המראיין הפוליטי הכי טוב בישראל" ו"הפוליטיקאי הכי תחמן בישראל" ומה שהתרחש ומתרחש שם זו "ההצגה הכי טובה בישראל".

      הקונספט הזה, שמשודר בהצלחה כבר שלושה עשורים (נסים משעל הנחה את העימות בין רבין לשמיר ב-92' ואת העימות האחרון שנערך כאן בין שני מועמדים לראשות ממשלה, נתניהו ויצחק מרדכי ב-99') עיצב את היחס של צופי הטלוויזיה הישראלים לפוליטיקה ואחר כך את היחס של הפוליטיקאים לצופי הטלוויזיה. בהתחלה משעל ושיבוטיו הרבים שכנעו את הצופים בכל דרך אפשרית שכל הפוליטיקאים הם שקרנים, ציניים, רודפי כבוד, מרוכזים רק בעצמם ומוכנים לעשות הכל כדי להתקדם. בהמשך הצופים השתכנעו וחדלו להאמין לפוליטיקאים. ואחרי הפרסומות נסים משעל יטיח בפוליטיקאי התורן: אף אחד לא מאמין לך יותר! הציבור לא מאמין לך! כולם יודעים שאתה שקרן ציני רודף כבוד!
      אז למה הפוליטיקאים עומדים בתור להתראיין אצלו? כי יכול להיות שאפילו הם כבר חושבים שהוא צודק.

      ניסים משעל (יאן חזן)
      אחרי הפרסומות ניסים משעל יטיח בפוליטיקאי התורן: אף אחד לא מאמין לך יותר! (צילום: יאן חזן, יח"צ)

      עוד בוואלה! גבר:

      הרנטגן: אמיר בן-דוד רואה דרך האנשים שעשו את השבוע

      מעושרים: אייק בטיסטה - המיליארדר שהחליט להיות האיש העשיר בעולם

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג לא מבינה למה גברים לא מסוגלים להחזיק דירה נורמלית לבד