פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      את בת 64 ואני מת פה: רן שריג על ג'סיקה לאנג

      ג'סיקה לאנג זזה כמו שאף אישה אחרת לא זזה מבחינת רן שריג. אין לה פנים של ברבי ומקל תקוע בתחת, היא יודעת לזוז. אבל הוא לא מחפש נערת גוגו, לפחות לא כשדנה עורכת אותו

      נראה אותך בגיל 64 נכנסת לחדר ותוך שנייה ראשי כל הגברים מסתובבים, הפיות מחרישים באחת, ועם כל צעד שלך פנימה עוד ועוד עיניים רעבות בולעות אותך. בגיל 64 את תיכנסי לחדר ורק רשרוש תנועת הנחש בתחתוני הגברים יעיד שיש נשים גדולות יותר מנשים אחרות.

      יכולתי לכתוב על ניקול קידמן, אלוהים כמה שהרגליים שלה זה בול מה שאני אוהב, והאף, והסומק הקל בלחיים, וכתירוץ לכל זה לשרבט משהו על כמה אני מת על כישרון (משחק מסוים) באישה, מה שמזכיר לי שג'וליה רוברטס היא שחקנית מעולה וכישרון זה דבר נורא סקסי, שלא לדבר כמה בקלות ניתן לגלוש על אנג'לינה, או על איזה מגה מודל מסלובקיה שמגישה תכנית ספרות עם ברנאר פיבו.

      אבל ג'סיקה היא בת 64. להיות בגיל שעליו פול מקרטני כתב את השיר ההוא, בגיל כל הפחדים הזה, להיות אישה בת 64 שנכנסת לחדר ולוקחת אותו בסערה, להיות פוסי ריוט שמשאירה מאחוריה בראציות בנות 22 שנה לפני שרשמית על פי חוקי ביטוח לאומי את יכולה לצאת לפנסיה, אומר שאת פלא עולם, שאת תקווה גם לגברים וגם לנשים, שיש דבר כזה יופי ואהבה וסקס שלא נגמרים. וזאת הסיבה שהאישה עם השפיץ, הנערה הנצחית שבחרתי לקשט איתה את הסוכה שלי היא ג'סיקה פאקינג לאנג.

      פרויקט עורך אורח בוואלה! - דנה ספקטור עושה את וואלה! גבר

      ג'סיקה לאנג (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

      ג'ק ניקולסון אמר עליה שהיא שילוב בין אייל צפוני לביואיק. אני חושב שהוא נפל כמו רבים וטובים ברווח הקטן הזה בין שתי השיניים הקדמיות שלה. הוא קלט את הסתירה, את הניגוד הסקסי הזה בין החייה האצילית לרכב ההמונים, בין יצור האגדות הנדיר מהצפון לאוטו הכול-אמריקאי. בין קסם לצווארון כחול.

      המפגש הזה בין השחקנית הרצינית, עם השליטה העצמית הכי גדולה בהוליווד (תזדיינו כבר אתם עם מריל סטריפ שלכם) לנערה שמוטלת שיכורה, מוכנה לאיסוף על הבר החצי ריק בעיירה קטנה באלבמה. השילוב בין שחקנית שזכתה בשני פרסי אוסקר (והייתה מועמדת שש פעמים) לזאת שפרצה בתור נערת קינג קונג ועד היום יודעת לנענע תחת כשצריך, הוציא אפילו את ג'ק הקשיש מדעתו.

      בגיל 64 ג'סיקה לאנג עדיין זזה כמו שאף אישה אחרת לא זזה על המסך שלי. כן, אני חושב שמכל התכונות שיש לה, התנועה היא מה שהופך את האישה הזו לעל-זמנית. אישה סקסית היא לא אישה עם פנים של ברבי ומקל תקוע בתחת. הדוגמניות, היפהפיות קפוצות השפתיים של תמונות הסטילס, אלה שלפעמים אפשר להריח את הפחד המשתק שלהן עולה מנייר העיתון. אישה אמתית יודעת לזוז. כשהווידאו משתחרר, כשמתחילה התנועה, החיה המינית מתעוררת. אז נכון, משחק הפיתוי הקדום ביותר של האישה הוא ריקוד, והייתי אומר שג'סיקה ראביט שלנו יודעת כמה צעדים, אבל אני לא מחפש בלרינה, גם לא נערת גוגו או חשפנית שתבוא ותלפלפ מעלי (לפחות לא כשדנה עורכת אותי).

      פרויקט עורך אורח בוואלה! - דנה ספקטור עושה את וואלה! גבר

      ג'סיקה לאנג (GettyImages , Frederick M. Brown)
      (צילום: Frederick M. Brown, אימג’בנק – GettyImages)

      נדמה לי שמה שאני מדבר עליו ב-איך אישה זזה, זאת העובדה החותכת שתנועה חושפת את האמת. תנועה היא קריאת התיגר שלנו נגד הזמן, היא גוף, חלל, זמן וגם המילים שלך והאופן שבו את משגרת אותן לעולם. תנועה היא כל התנועות, גדולות כקטנות, תנועות הגוף, ותנועות הפנים. תנועה היא אצבע אגבית על שפתיים, עפעוף של עין, שילוב רגל על רגל לאט לאט. תנועה היא ריח וזיעה, תנועה היא הקמטים הקטנים שנוצרים בעקבותיה, קמטי עצב וחיוך. התנועה היא החוכמה שלנו, היא האור והיא החשיפה אליו שחושפת אינסוף אמיתות קטנות, שעמום וקסם, שאיפות ופחדים, דמיון ורצון, מנת משכל ויכולת לאהוב. וכשג'סיקה לאנג הולכת אני מהופנט, כשהיא מאפרת, אני מדליק בבית עוד סיגריה, כשהיא משלבת רגליים כאמור, היא עושה את זה כל כך לאט ובהנאה שבא לי לצעוק "נו, תשלבי את הרגל כבר, אני מת פה".

      והיא עדיין ממשיכה לזוז. היא מחזיקה על הגב שלה לבד סדרת טלוויזיה סופר מצליחה (American Horor Story) עליה זכתה השנה בפרס גילדת השחקנים, ומי שראה ושמע אותה שם מגלגלת את המילה "מונגולויד" כשהיא פונה אל בת האשמה שלה משובשת הגנים, במין מבטא דרומי מלא כאב ובוז, יודע על מה אני מדבר כשאני אומר בלתי נשכחת. יש לה עומק של פסיכולוגית ווינאית ויכולת התאבדות על דמויות של מתמודדת ב-"אמריקה'ס נקסט טופ מודל", וכן בגיל 64 היא שוב בשוק. עם גוף שעדיין לוהט בזכות הלהט ועם הדבר הזה, חליל המילים שבעזרתו אישה מנגנת בגבר, הקול שלה. וקול, אם הוא סקסי, הוא יישאר כזה עד יום מותך.

      אני חושב שמכל סוגי הנשים שבעולם, משהו באישה עם מבטא דרומי שאומרת לי "מה בשבילך, שוגר פאי?", עם קול מתגרה שנשמע כאילו יש לה לפתן דובדבנים בלחי אחת וקצת שאריות דנ"א של הבוס מישיבת הבוקר בשנייה, מפרק אותי. משהו בנשיות המתפנקת הזאת, הרכה הזאת, שכאילו לא יודעת כלום אבל בעצם בולעת אותך כמו זקנה קדמונית שיודעת הכול, משהו באישה חכמה שמספיק חכמה כדי לא לוותר על זה שהיא גם נראית טוב, שיודעת לחגוג את זה, לזוז את זה, בלי פחד. משהו בשמחה הנשית הזאת, שמציעה קלות בתוך הקושי, רוך במקום של חספוס, משהו בנשים שגדולות יותר מנשים אחרות פשוט מוציא אותי מדעתי.

      רן שריג פילטר (נמרוד סונדרס)
      אבו אל-בנאת וסקסי מאת'רפאקר. רו שריג (צילום: נמרוד סונדרס)

      עוד בפרויקט דנה ספקטור עושה את וואלה! גבר:

      דנה ספקטור מסבירה מה היא עושה פה לעזאזל

      איתי שגב כבר יודע את מי לבקש מאלוהים

      שי גולדן מכור למילים של יונה וולך

      ירון טן ברינק מרייר על קייט וינסלט

      אמיר בן-דוד חולם בהקיץ עם פטי סמית