פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מלחמת המילים: מלאך או שטן

      3 נשים נדרסו למוות ואישה אחת נותרה מאחור ומעוררת עניין רב, ניצה ברבי. חגי קראוס אוהב את הנאמנות הדרמטית, הדס בשן חושבת שמדובר בעוד מקרה של הערצת אשת עבריין

      שושן וניצה ברבי , אוגוסט 2012 (באדיבות המשפחה)
      לא היה צריך לחפש יותר את האישה. היא נמצאה, במלוא תפארתה הישראלית. ניצה ושושן ברבי

      החומרים מהם עשוי סרט מתח טוב/ חגי קראוס, וואלה! גבר

      נכון, קשה למצוא מילה חיובית אחת שתהיה שימושית ונאותה לתאר את כל פרשת הדריסה וההפקרה של שלוש הנשים בנתניה. מאידך, בכל המילים לתיאור הטרגדיה האנושית והפשע הנתעב, התקשורת כבר השתמשה השבוע, כדרכה, להתפקע. ובכל זאת, שתי זוויות בשולי הדברים תפסו את עינו של הגבר מוואלה! גבר. קשה היה שלא להשוות מיד בין מקרה ה"פגע וברח" השבוע לזה שבו נהרגה לי זיתוני. במקרה של הדריסה ברחוב פנקס בתל אביב, תמונותיה של זיתוני מילאו שערי עיתונים ועמודי בית של אתרי אינטרנט. הייתה יפה, לי. לעומת זאת, השבוע התמונות שנחקקו בזיכרון הציבורי היו של הדורס, הפושע הנמלט, ולא של שלוש ההרוגות. זיתוני הייתה מדריכת פילאטיס צעירה עם חברים קרובים ומסורים, כולם מלח הארץ. בנות המשפחה שנהרגו בנתניה היו קווקזיות, שתיים מהן מבוגרות. לא החומר שהתקשורת יודעת, אולי לא מעוניינת, למכור את הסיפור דרכן.

      אבל הייתה תמונה נוספת שפורסמה השבוע. זו של שושן ברבי, כנראה בשמחה משפחתית, כשעל ברכו יושבת אשתו, ניצה. במחשוף נדיב, עור שזוף, צמיד תואם לשמלה, שיער עשוי בקפידה וחיוך רחב, לא היה צריך לחפש יותר את האישה. היא נמצאה, במלוא תפארתה הישראלית. כמעט השכנה ממול. אבל לא, מהר מאוד התברר שניצה ברבי היא כנראה הכל חוץ מהשכנה ממול. על פי המשטרה, היא סייעה בהסתרת בעלה, הפושע הנמלט, שחררה הצהרה דואבת דרך אחד מכלי התקשורת, הגיעה לבדיקה דחופה בבית החולים עקב ההריון המתקדם שלה ונמלטה משם בחופזה כשעלתה הסברה כי המשטרה תעצור אותה שם לחקירה. מאוחר יותר התברר גם כי ניצה ליוותה את חייו העברייניים הפעילים של בעלה גם קודם. למשל, ערבה בבית המשפט ליוחאי גליקסמן, המקורב לבעלה שבליל שבת האחרון הסגיר את עצמו מיד אחרי התאונה בתואנה כי הוא היה זה שנהג ברכב.

      מעוות ככל שזה יישמע, ניצה ברבי עשתה את מה שבעלה ציפה ממנה שתעשה – להיות נאמנה לו ול"עסק המשפחתי". בדיוק מה שהייתם מצפים מבן או בת הזוג שלכם לעשות. כמו אילנות גבוהים הרבה יותר ממנה וממנו – אהובה אלפרון, איבון רוזנשטיין או דמויות דרמטיות עתירות הזדהות כמו כרמלה סופרנו או גילה אסולין, אשת הבורר. בשבוע בו נחשפנו לקיומה של ניצה ברבי, קיבלנו הצצה קטנה לחיים שהכרנו דווקא מהמסך, דוגמת כרמלה או גילה. הדברים הקטנים שאישה עושה למען בעלה, יהא המחיר אשר יהא – הנאמנות והתא המשפחתי מעל לכל. פכים קטנים מחיים הסובבים סביב פשע שקיבלו תפניות דרמטית ורצחנית תוך כדי נהיגה משוחררת רסן והחלטה נמהרת, איומה כל כך, רגע אחרי. את שנעשה אין להשיב, הנזק נגרם, שלושה בני אדם נהרגו והופקרו על הכביש. אבל סרט המתח שהזין את כולנו בימים שאחר כך, בהשתתפותה הפעילה של ניצה ברבי, הוא זה שהזין את הסקרנות הציבורית הגדולה כל כך ושמרה אותו בכותרות. ויש מעט מאוד דברים שגבר אוהב יותר מסרט מתח טוב, בטח אחד כזה עם דמות נשית מסתורית ומסקרנת.

      עוד בוואלה! גבר:

      הרנטגן: אמיר בן-דוד מחכה לפארודיה הראשונה של מזרחיים על אשכנזים

      השאפות של קניון רמת אביב

      נשות הכדורגלנים: מלאני סלייד מנסה להוכיח שהיא לא כמו כולן

      ההרוגות בתאונת הפגע וברח בנתניה (דייב בוימוביץ')
      סבטלנה יגודייב ובתה, שושנה יגודייב. לא סיפור אנושי מספיק טוב בשביל התקשורת (צילום: דייב בוימוביץ')

      תפסיקו להעריץ את נשות העבריינים/ הדס בשן, סלונה

      נשים עושות דברים למען הגברים שלהן. אבל לפעמים, הן עושות יותר מדי. השבוע, למשל, היה משהו טבעי, זורם, מתבקש אפילו - באופן התנהלותה של ניצה ברבי בפרשת המרדף אחרי בעלה. אחרי ששושן ברבי השאיר, לכאורה, שלוש נשים למות לבדן על מעבר חציה – ניצה תקתקה עניינים. היא הסתירה אותו, תעתעה בחוקרים, מסרה תגובה משתפכת לעיתונות, לבסוף הגיעה לבית חולים הודיעה על מצב נפשי קשה – והכל, איך נאמר, בנוהל שכנראה לא זר לה. אחרי הכל, זו לא סתם אישה שעולמה השקט נפל עליה ביום בהיר, זו אשת עבריין. אני יכולה רק לנחש כי לא הייתה זו הפעם הראשונה שהיא שיקרה למשטרה בשביל בעלה.

      בתוך האוטומט הזה, אני מקווה שהיא לפחות מרגישה צער אמיתי, אבל אי אפשר להיות בטוחים. בחברה שמקדשת את הכוח והאלימות, שמגלה אטימות לסבלם של אחרים, שבה ראש עיר ערבה לאישיותו המופלאה של עבריין מוכר – בחברה כזו, יתכן שפמליית ברבי באמת לא מבינה את עומק החטא שנעשה כאן. בחברה כזו, זה לגיטימי לנסוע כמטורף כדי לעשות קצת חיים, להוריד שלוש נשמות על הדרך, לא לעצור ולעזור – ובטח שלא להסגיר את עצמך בזמן. הרי לפעמים זה מצליח. הפעם כנראה לא.

      ובעוד שושן ברבי הולך לחזור אל הכלא לזמן מה, ניצה כנראה לא תואשם בדבר ובעוד כמה חודשים תיתן ראיון גדול לאחד המוספים על החיים לצדו ובלעדיו. ובעוד כמה שנים אולי תפתח איזה עסק כמו אהובה אלפרון ותתראיין לאמנון לוי, ואנשים יצפו ויהיו מרותקים מעולמה ומסיפוריה, סקרנים מה חיבר בין הפושע המסוכן לילדה הטובה (הן תמיד מספרות שהיו ילדות טובות לפני שהכירו אותו). וניצה תמחה דמעה של קוזאקית נגזלת, ותגיד שלמרות הכל, היא הייתה עושה את הכל שוב כי שושן הוא הגבר של חייה.

      הגיע הזמן להפסיק להעריץ את נשות המאפיונרים האלה, אפילו אם זה בשקט ומרחוק. כן, כרמלה סופרנו הייתה נהדרת – אבל זו הייתה סדרת טלוויזיה. במציאות, הרעיות האלה, השותפות לפשע כדרך חיים, הן בושה לנשים באשר בהן. הן מקדשות את בצע הכסף וחיות על האלימות שעומדת מאחוריו – גם אם ידיהן לא נוגעות בדם. מאהובה אלפרון דרך איבון רוזנשטיין ועד ניצה ברבי, מדובר בנשים חלשות, נגררות ובורות, שמסכנות את ילדיהן ואת הציבור כולו לשם מנעמי החיים שלהן.

      אל תקראו לי ביום שניצה ברבי תהפוך לאייטם. הטוקבקים על המחשוף שלה מהשבוע האחרון, הם די והותר בשבילי.

      שחקני הסדרה הבורר (יח"צ)
      נשים חלשות, נגררות ובורות, שמסכנות את ילדיהן ואת הציבור כולו לשם מנעמי החיים שלהן. גילה אסולין והפמיליה (צילום: יח"צ, מתוך הבורר)

      עוד בסלונה:

      שרית ישי לוי תסמס לראשונה בחייה לענת הראל

      אודי פרידן מלא השראה לקראת הסתיו

      סמדר סלומון לא ידעה שהיא מאושרת עד שראתה את הקמפיין של נתניהו