פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אויש תסתמי: קלישאה של אבא

      אחת הקלישאות שהכי מעצבנות את חגית היא שגבר עם ילד זה סקסי. ספרו את זה לערימה הזכרית המבוהלת רגע אחרי שנולד להם התינוק הראשון, שהופכים לאבות שנראים ברחוב כמו חיתול

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      גברים עם ילדים הם סקסיים כמו נשים בשעת מריטת שערות. עם חוט תיל (צילום: ShutterStock)

      לפני כמה שנים הודעתי לכולם (כלומר, כתבתי את זה בפרופיל שלי בג'יי דייט) שאני בדיאטת קלישאות. רציתי להיות מיוחדת, אני מניחה, והייתי צעירה ותמימה מספיק כדי להאמין שקלישאות הן משהו שמאפיין אנשים בלתי מיוחדים בעליל, כל מיני פקידי הייטק עם שומר מסך של חתול משחק בכדור צמר ושהסרט האהוב עליהם הוא "טיטניק". קלישאה לקלישאה קלישאה, או משהו כזה. בכל פעם שמישהו בסביבה היה פולט משפטים כמו "החלטתי לזרום עם מה שמגיע, הכל לטובה", הייתי נוחרת בבוז ואומרת "אויש, תפסיק להיות קלישאה של פליט סדנה למודעות עצמית עם חלב עיזים בגליל". בכל פעם שאחד מחבריי הכותבים היה מתענה בייסורי היצירה, הייתי מטיחה בו "תפסיק להיות קלישאה של כותב, אתה לא כורה פחם!" ובכל פעם שאיזו חברה הייתה מתייפחת על בחור שעזב או על רווקותה הכרונית ובדידותה הקיומית, הייתי ממלמלת בייאוש "בחייאת רבאק, תפסיקי להיות קלישאה של רווקה ממורמרת".

      הבעיה עם קלישאות היא, שאי אפשר באמת לנהל חיים סדירים בלעדיהן. איפשהו, מתישהו, תתפוס אותך איזו קלישאת "התאהבתי בו ממבט ראשון" או שתשמעי את עצמך פולטת משפטים כמו "מאמי, תגיד, הג'ינס הזה משמין אותי?". אז עם השנים, ההתבגרות והקמטים, למדתי שאם אי אפשר להביס אותן, עדיף להצטרף אליהן. וגם, הפנמתי שלנסות להיות מיוחדת זה הכי קלישאה שיש. אבל בכל זאת נשארה קלישאה אחת שעמוק בתוכי המשכתי לתעב: הקלישאה הזו שאומרת שלראות גבר מחזיק תינוק או ילד, זה הדבר הכי סקסי בעולם. זו קלישאה שנולדה בחסותן של נשים מתוחכמות שהפיצו בפייסבוק תמונות של כל מיני שרירנים עם תינוקות רכים בין זרועותיהם, מעין מפגש בין רכות לחספוס שאמור לחלץ מכל אישה אורגזמה קטנה – כי זה גם גבר חתיך וגם תינוק, וזה מנגן לנו גם על נימי האמהות וגם על היצר המיני, הבנתם?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הבעה שמזכירה מאוד מישהו שסובל מעצירות כרונית (צילום: ShutterStock)

      אז בניגוד לרוב הקלישאות שקשורות בכם, שבדרך כלל מסתברות כנכונות למדי, החל מ"כל גבר אוהב לגרבץ ולתקוע גרעפסים" ועד "אם תשכבי איתו בערב הראשון הוא יאבד בך עניין" – אני שמחה לבשר לכם שדווקא זו מתגלה בכל פעם מחדש כשגויה מייסודה. גברים עם ילדים הם סקסיים כמו נשים בשעת מריטת שערות. עם חוט תיל.

      אין לי ילדים עדיין, כך שטרם זכיתי להצצה מקרוב על כל העסק, אבל מתוקף היותי אנתרופולוגית חובבת ובעיקר חברה של כמה זוגות עם ילדים, ביליתי לא מעט זמן בעריכת תצפיות מהצד, וגיליתי כמה דברים. למשל, שלרוב הגברים יש דרך אוניברסאלית להגיב להגעתו לעולם של פרי חלציהם – פאניקה. זה טבעי, בכל זאת האישה שהם אוהבים הרגע ירתה מתוכה ייצור אנושי קטן שהם אחראים עליו לשארית חייהם, אבל הפאניקה הזו נוסכת על פניהם הבעה שמזכירה מאוד מישהו שסובל מעצירות כרונית, וההבעה הזו נשארת שם כמה חודשים טובים. סקסי זה לא.

      יש גם אבות שמגיבים בגאווה, כי מבחינתם הם עשו משהו כמו שצריך אם הצליחו להתרבות, מסתובבים ולוחצים ידיים גם לסתם אנשים זרים כמו פוליטיקאים מקומיים ומתהלכים בזחיחות ובחזה נפוח של אנשים שטרם חוו את המפגש החזיתי הראשון שלהם עם חיתול משומש. אי אפשר שלא לרחם עליהם קצת, כי ברור לך שהבועה שלהם אוטוטו תתנפץ. וזה לא יהיה נעים ואולי אפילו די מסריח.

      ובניגוד להרבה מאוד אמהות שכמה חודשים אחרי הלידה דווקא מצליחות לשמר את הסקס אפיל שלהן, עם בגדי הבייבי יוגה שלהן וכל מיני חזיות הנקה עם תחרה, רוב האבות מסתובבים ברחובות טרוטי עיניים, תשושים, עם חולצת טריקו מוכתמת מגרבר ואיזה ילד או שניים משתלשל להם מהכתף או באחד המנשאים האלה שהפכו ליוניסקס. הם לא זוכרים מתי בפעם האחרונה עשו סקס, ישנו למעלה משלוש שעות או איך בעצם קוראים להם. וגם זה בלתי סקסי בעליל, ולמעשה רק מוכיח סופית שאנחנו המין החזק באמת, כי גם האמהות עוברות חוויה מטלטלת, אבל עדיין זוכרות למרוח מסקרה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      גם האמהות עוברות חוויה מטלטלת, אבל עדיין זוכרות למרוח מסקרה (צילום: ShutterStock)

      והכי פחות סקסיים הם האבות המנוסים יותר, אלה שהילדים שלהם כבר בני כמה שנים, והפכו מגושים מייבבים וחסרי אונים להוריקנים צווחניים שזורעים הרס ובלגאן בכל מקום. הרי מקור הקלישאה הוא במכירת הפנטזיה על האב המסור, הרגיש ומלא האהבה, והאבות האלה הם ההוכחה לכך שהמציאות תמיד מכוערת בהרבה מהקלישאה ההוליוודית המתקתקה. לאבות האלה כבר אבדה הסבלנות אי שם בין מחלקת הצעצועים לאגף הילקוטים והחזרה לבית הספר, ורובם עסוקים בעיקר בנביחת הוראות בלתי פוסקת לעבר הילדים. "שקט!", "די!" ו"בוא הנה!". אהבה? רוך? אולי רק אם מוכרים אותם במבצע ומקבלים מדפסת לייזר במתנה.

      חלק מהאבות האלה מוותרים מראש על ניסיונות החינוך ומפתחים אפאתיות די מקוממת. הם מסתובבים במקומות ציבוריים עם סמארטפון דבוק לאוזן, ושובל של ילדים שנשרך בעקבותיהם כי אמא בדיוק הלכה ליוגה או בית הבראה. אחרים מרכיבים את ילדיהם על האופניים ומדוושים ברחבי העיר, רומסים בדרך זקנות חסרות ישע ועוברי אורח אחרים ומצפים מכולם לזוז הצידה, כי בכל זאת – יש להם שני ילדים ועוד אחד רזרבי על הכידון. לא באמת אכפת להם מה הם או העוללים שלהם עושים. הם סופרים את הימים עד שיגיע הצו הראשון.

      אז סקסי? לא, כל כך לא. מה שסקסי הוא אולי מה שנמצא בין השורות, העובדה שגבר שהפך לאבא מסוגל לקבל על עצמו אחריות, לא זר לחלקים הרגישים יותר באישיותו ואם הוא מפגין את אהבתו לילד בציבור, אז זה דווקא יכול להיות מתוק להפליא. אבל זה לא יגרום לי לחשוק בו, זה יגרום לי לעבור לצד השני של הכביש. גם ככה אני צריכה להתמודד עם כל הרווקים נטולי הילדים, והם לא פחות קשים ותובעניים מילדים בפני עצמם.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      סקסי? לא, כל כך לא. מה שסקסי הוא אולי מה שנמצא בין השורות (צילום: ShutterStock)

      אויש תסתמי: חגית גינזבורג אומרת לכם את האמת בפרצוף
      סצנות החשפנות הכי לוהטות שאנחנו מכירים
      השאפות של רכבת השלום - עזריאלי