פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פליפ פלופ: סרט הפוקר הגדול מכולם

      רובנו נחשפנו לראשונה לפוקר דרך המסך, דרך לא מעט זבל מנותק מהמציאות. מהמערבונים הגדולים ועד "קזינו רויאל" המגוחך. סרט אחד, והיד המסיימת שבו, הוא האמין והמרגש מכולם

      את משחק הפוקר כולנו, פחות או יותר, פגשנו בפעם הראשונה מול מסך הקולנוע או הטלוויזיה. סרטי מערב פרוע שונים ומשונים, המציגים קלפים בשרוול, מהמרים שיכורים, אקדחים נשלפים וזונות בחצאיות ומחוכים. הגיבור תמיד ניצח כשהוא משיג את הקלף הטוב ביותר בשנייה האחרונה, או דרך רמאות מתוחכמת. בין ההצגה הקולנועית של המשחק, לתפיסה המקצוענית שלו היום, לעובדה שפוקר הוא משחק של יכולת ולא מזל, התקיים פער עצום.

      בשנים האחרונות יצאו מספר סרטי פוקר המנסים להתחקות בצורה אמינה יחסית אחר המשחק. יחסית זו מילת מפתח פה: סצנת הפוקר המכריעה בסרט "קזינו רויאל" למשל, מציגה אירוע שהסבירות שהוא יקרה מקבילה בערך לסבירות שהדינוזאורים בסינמה סיטי בראשון לציון יתעוררו לחיים. בין שלל הסרטים אשר ניסו לרכוב או לייצג את העלייה החדה בפופולאריות של המשחק בשנים האחרונות, בולט סרט אחד: "ההימור האחרון" (Rounders) בכיכובם של מאט דיימון, אדוארד נורטון וג'ון מלקוביץ'. "ההימור האחרון" (עוד תרגום עברי קלוקל) היה סרט שלא רק ייצג את השינוי שחל בעולם בקשר לפוקר, אלא ייצר אותו: אינספור שחקני פוקר צעירים מציינים את הסרט הזה מ-1998, כאחת הסיבות בגללן התחילו להתעניין במשחק מלכתחילה.

      ואכן, "ההימור האחרון" הוא אולי (למיטב ידיעתי), סרט הפוקר האמין והמוצלח היחיד בשוק, ובוודאי הטוב מכולם. הסרט מציג את עולמם של כל מיני "גריינדרים", שחקני קאש מקצוענים, בעולם המשחקים הלא חוקי של ניו-יורק. מאט דיימון הוא מייק מקדי, סטודנט מבריק למשפטים, הגר עם חברתו הסחית (גם סטודנטית למשפטים). אחרי שהפסיד את כל הונו במשחק הדס-אפ מול המאפיונר טדי KGB (ג'ון מלקוביץ' הגדול), בקולר מהסרטים ממש (פול האוס על פול האוס) הוא נשבע שלא יחזור לשחק קלפים, ומבלה את זמנו בין לימודים למבחנים, נהיגה במשאית שליחויות, והאזנה לריטונים של הבלונדינית שגרה איתו.

      פליפ פלופ: האיש מאחורי הבלוף של העשור

      ההימור האחרון (צילום מסך)
      דו קרב על כל הקופה. מלקוביץ' הענק מול דיימון (צילום מסך)

      כל זה משתנה כשאדוארד נורטון, המגלם את חברו משכבר הימים של מייק, בחור בשם "תולעת", משתחרר מהכלא. מקדי הוא גאון פוקר, אנליטי ומחושב, שיודע תמיד מה יש לשחקן השני ביד; "תולעת" הוא האסלר ברמה הגבוהה ביותר: מחלק מתחתית הערימה, מחביא קלפים בשרוול. בקיצור, רמאי. הוא יוצא מהכלא עם חוב לא קטן לכמה אנשים מפוקפקים. מייק, כחבר הנאמן שהוא, מוותר על ההתחייבויות שלו כלפי חברתו, וחוזר "לקלף" בשביל לעזור ולגייס את הכסף ש-"תולעת" צריך. אחרי תלאות רבות, מכות, רידים מטורפים, רוסים, שוטרים, פמקה ג'נסן הסקסית וג'וני "פאקינ'" צ'אן אחד, הסרט מתכנס לתוך שיחזור של סצנת הפתיחה שלו: מייק מקדי, גאון הפוקר הצעיר, בקרב הדס אפ מול KGB, על 20,000$. אם מקדי מנצח, הוא עוזב את הלימודים ונוסע לווגאס להגשים את החלום. הפסד, ו-KGB כנראה קובר אותו איפשהו בסנטרל פארק.

      היד האחרונה, היד המכריעה של אותו קרב, היא היד שהבאנו היום. כיאה לסרט פוקר ריאליסטי, לא תראו כאן פול האוס מול רביעייה מול סטרייט פלאש מול רויאל פלאש; כיאה לסרט שמדגיש את האיכויות האינטלקטואליות של המשחק, ולא את יכולות הרמאות של הגיבור, לא תראו אס תלתן אחד על הלוח ואחד בשרוול; מייק מקדי פשוט עושה ל-KGB בית ספר.

      היד מתחילה ברייז של מייק עם 8-9 עלה, וקול של KGB. כיאה לפארטיה שבה הם משחקים, מלאכת חלוקת הקלפים עוברת בין שני היריבים. טדי מחליט להשוות, ופותח את הפלופ. בסרט, כמו בסרט, מקדי פוגע בנאטס: 6-7-10 עם שני יהלומים. אבל כמו בסרט פוקר אמיתי, הוא מחליט ללכוד את יריבו, ולא מסתמך על המזל. הוא עושה צ'ק עם פרצוף מבואס. KGB ממהר להמר סכום לא ידוע (בטח אובר-בט מטורף, אבל מילא, לכו תדעו כמה רע שיחקו בפארטיות אמריקאיות בניינטיז), ומקדי מכריז "שהוא בא להמר" ומשווה.

      פליפ פלופ: אנטוניו אספנדיארי הוא המרוויח הגדול בהסיטוריה של הפוקר

      ההימור האחרון (צילום מסך)
      לא מתווכחים עם רוסי עבריין בטריינינג אצלו במועדון על טפטוף צ'יפים (צילום מסך)

      הטרן הוא בלנק מוחלט: 2 תלתן. מייק עושה צ'ק עם פרצוף מבואס (ותיאטרלי הרבה יותר מדי) ו-KGB מהמר בגובה הקופה, 4,400$ (בסוג של טפטוף, דבר שלא חוקי בבתי קזינו לגיטימיים, אבל לך תתעסק עם מאפיונר רוסי בטרנינג). מייק, שיושב עם הנאטס, מכריז שוב "שהוא לא יוכל לכבד את עצמו מחר בבוקר" (לא אמין במיוחד, מקצוען אמיתי לעולם לא היה עושה הצגה שקופה כזאת, אבל מילא) ומשווה את ההימור הגדול.

      הקלף האחרון הוא אס עלה, קלף מושלם: מייק עדיין עם הנאטס, ו-KGB אולי השתפר לזוגות עם האס. מייק עושה הצגה לא אמינה נוספת של חולשה, ועושה צ'ק, כשהוא מחכה להימור הבא של יריבו הרוסי. הנאום של מלקוביץ' מגיע מיד: הוא מציין שהאס לא יכול היה לעזור ליד של מייק, מתחיל ללעוג לו על עתידו העגום, ומהמר אול אין, ישר לתוך ידידינו היושב עם הסטרייט מהפלופ. מייק מחייך, מוסיף סלו-רול קטן כשהוא מציין שהאס לא עזר לו, והופך את הסטרייט שלו לנוכח פרצופו ההמום של טדי KGB. היד, המשחק, והכסף, עוברים לכיוונו.

      התגובה של הרוסי (בטח ובטח לנוכח הסלו-רול שעשה לו מייק) היא עצבנית ואמוציונאלית. קללות עפות לכל כיוון. ככה זה מרגיש, כנראה, כשמישהו גורם לך לזרוק עליו 40,000$. ולמרות זאת, ולמרות האפשרות הקורצת פשוט לירות בשחקן שהתעלה מעליו, KGB הוא שחקן פוקר אמיתי: הוא מבין שהפסיד, ונותן למייק ללכת עם הכסף והכבוד. "הוא הביס אותו, בצורה ישרה" הוא מציין. היד שהבאנו היום אמנם לקוחה מסרט, אבל היא, במאת האחוזים יד של פוקר. פוקר, לא רמאות ולא מזל, פשוט פוקר.

      מייק עוזב את ניו-יורק, את לימודי המשפטים ואת הבלונדה, ונוסע עם הכסף שהרוויח לווגאס לחיות חיים של משחק מקצועני. "ההימור האחרון", והיד האחרונה שבו, למרות רגעים ספורים לא אמינים במיוחד, הם עדיין ייצוג מעורר השראה של המשחק, על צדדיו הזוהרים והמלוכלכים. ההשפעה שלו בעולם הפוקר הייתה חסרת תקדים, ובצדק: לראשונה, ובצורה המוצלחת ביותר, המשחק מוצג כמו שהוא: משחק של כישרון, של יכולת, של התעלות של מוח אחד על השני. סיפורו של מייק מקדי הוא למעשה התחלת החלום של כל שחקן פוקר מתחיל.

      פליפ פלופ: אנט אוברסטאד - העילוי הנשי של עוולם הפוקר

      ההימור האחרון (צילום מסך)
      הילד עשה לKGB בית ספר. שלמו לו את מה שמגיע לו (צילום מסך)

      פליפ פלופ: מדור הפוקר המשובח של וואלה! גבר
      נשות הכדורגלנים: הלנה סגר מבוגרת ב-11 שנה מזלאטן איברהימוביץ'
      הרנטגן: אמיר בן-דוד על מנחם בן - הליצן שממשיך וצוהל