פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרנטגן: זליג במילואים

      לאחרונה חשף וודי אלן בראיון מדוע הסרטים האחרונים שלו צולמו בערים אירופאיות - הן מימנו לו את הסרט. אז רגע אחרי רומא, אמיר בן-דוד מביא את הנעבעך היהודי לאבולעפיה

      וודי אלן (GettyImages , Stephane Kossmann)
      וודי עוצר לסביח אצל עובד (Stephane Kossmann, אימג’בנק – GettyImages)

      הנה משחק נחמד שיעזור לכם לצנן את מוחכם הלוהט בקיץ המתיש הזה. המציאו עלילה לסרט שוודי אלן יביים בישראל. נגיד "סינדרום ירושלים". הגיבור, נעבעך ניו יורקי מזדקן, מומחה לתולדות הסרט האילם, מגיע לירושלים להתנחם אחרי שאהובתו נטשה אותו לטובת רופא השיניים העשיר שלה מקונטיקט ("אני לא מבין איך היא מוכנה שהוא ייגע בה באצבעות השמנות והמגעילות שלו שכל היום מחטטות בפה של כל מיני זקנות יהודיות", הוא יקטר ליהלומן חרדי אומלל שייקלע למושב הסמוך במטוס). ואז, בעיר הקודש - תפנית בעלילה. מתברר שיש באמתחתו מסמך מימי התורכים שמוכיח שהכותל המערבי שייך למשפחתו. מתחילה סערה ציבורית שסוחפת היסטוריונים, אקדמאים ותימהונים ומגיעה לשיא כשהגיבור נפגש עם משלחת של רבנים ומנסה לשכנע אותם לתמוך בתוכנית שלו להקרין על חלק מהכותל סרטים אילמים, שימשכו למקום קהל חדש של בוהמיינים "וזה בכלל לא יפריע לתפילות שלכם, כי הסרטים הרי אילמים!".

      אולי הסרט "חוה בתל אביב" (המבקרים ידגישו: באנגלית זה נשמע יותר טוב). סרט שגיבורו, נעבעך ניו יורקי מזדקן, מגיע לתל אביב כדי להתפייס עם בנו ההומו, מתאהב בחוקרת קבלה יפה אך ביישנית מאוניברסיטת בר אילן שהוא פוגש בבית אריאלה ונסחף בעקבות בנו ובן זוגו אל סצנת הגייז המקומית, עד שבשיא הסרט הוא מוצא עצמו רוקד על משאית במצעד הגאווה (לצד שירזי ואסי עזר בהופעות אורח מיתולוגיות!) כשחלציו מכוסים בכרך של כל כתבי גרשום שלום שלקח מהספרייה של חברתו.

      הרנטגן: אמיר בן-דוד מסביר איך הפך איציק שמולי מצ'ה גווארה לבוז'י הרצוג

      רבבות השתתפו במצעד הגאווה בתל אביב (דרור עינב)
      כל מה שרציתם לדעת על מין ולא העזתם לשאול (צילום: דרור עינב)

      התקווה שתסריטים כאלה או דומים להם יתממשו בעתיד הקרוב מלהיבה בשבועות האחרונים לא מעט אנשים. הרעיון נולד בארוחת ערב של תורמים יהודים בלוס אנג'לס, שבה השתתפו בין היתר גם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת והשחקנית נועה תשבי. הג'ואיש ג'ורנל קפץ על היוזמה והשיק קמפיין אינטרנטי (בכיכובה של תשבי) לגייס תשעה מיליון דולר עד סוף אוגוסט. לטענת יוזמי הקמפיין אם יצליחו לאסוף את הסכום, יש בידיהם התחייבות של מיליונר אנונימי להכפיל אותו. 18 מיליון דולר אמורים להספיק. היוזמים משוכנעים שסרט של וודי אלן יעשה לישראל שירות תדמיתי שאלף תשדירים של משרד ההסברה לא יצליחו לעשות.

      ואולי הם גם צודקים. התקווה אינה מופרכת והמספרים לא מצוצים מהאצבע. בראיון שנתן ל"וול סטריט ג'ורנל" בחודש שעבר, עם צאת סרטו ה-45 "לרומא באהבה", נשאל אלן למה ואיך בחר בשנים האחרונות למקם את סרטיו בלונדון, ברצלונה, פריז ורומא. "זה בסך הכל עניין כלכלי", הוא ענה, "זה התחיל עם 'נקודת מפגש'. כתבתי את התסריט ובמקור הוא היה אמור לספר על משפחה בניו יורק, לונג איילנד ופאלם ביץ'. אבל היה יקר מדי לצלם את הסרט בניו יורק. ואז התקשרו אלי מלונדון ושאלו 'האם תרצה לצלם את הסרט כאן? אנחנו נממן את הצילומים'. עניתי 'כן'. היה קל מאוד להפוך אותו לאנגלי. ומאז, מתקשרים אלי ממדינות אחרות ומזמינים אותי לצלם אצלם, שזה נהדר כי בארצות הברית זה כבר לא קורה לי. מה שקורה באירופה, בדרום אמריקה, בסין, ברוסיה – כל המדינות האלה מתקשרות אלי ומציעות 'האם תסכים לצלם את הסרט הבא שלך אצלנו אם נממן אותו?'". כך, מתברר, מומנו "ויקי כריסטינה ברצלונה" (שצולם בברצלונה ב-2008), "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" (לונדון 2010), "חצות בפריז" (פריז 2011) ו"לרומא באהבה" (שצולם השנה בבירת איטליה).

      וודי אלן המפוכח יודע בדיוק למה מגיעות אליו ההצעות הנדיבות האלה. "אני עושה סרטים כבר הרבה שנים. הם יודעים בדיוק מה הם קונים כשהם פונים אלי. אני בדרך כלל מלהק שחקנים ושחקניות מוצלחים. הם יודעים שלאורך השנים, הסרטים שלי לא עולים יותר מ 17-18 מיליון דולר. הם יודעים שאין מצב שתקציב של סרט שלי יתנפח פתאום ל-25 מיליון דולר. והם יודעים שאני לא הולך לביים איזה סרט ימי בייניים דתי או משהו כזה". אלן מציב תנאי אחד, שאינו פתוח למשא ומתן. "אני לא נותן לאף אחד לקרוא את התסריט לפני הצילומים. זה 'דיל ברייקר' מיידי ל-95% מהפונים".

      הרנטגן: אמיר בן-דוד על היום בו גלעד שליט הפסיק להיות פרה קדושה

      צדי צרפתי, נועה תשבי (רפי דלויה)
      זה צדי צרפתי, לא וודי אלן. אבל הנה נועה תשבי (צילום: רפי דלויה)

      עכשיו בואו נחזור לשעשועון הקיץ המרענן שלנו. נדמיין את קאסט החלומות שכולל שניים-שלושה שחקנים מהליגה של אנתוני הופקינס, נעמי ווטס, סקרלט ג'ונסון, חאווייר ברדם, פנלופה קרוז, או אוון ווילסון – כולם שיחקו בסרטיו האחרונים של אלן. נתענג על השוטים המפנקים של נופי ארצנו (שיו, איזה גאון הוודי אלן הזה, אשכרה הוציא את כיכר השעון ביפו כמו בניו יורק. וקלטת את השוט המדהים על השומשומים של הבייגלה באבולעפיה? קורע). ונסכים שלא מופרך לקוות שסרט כזה, שישייט בין פסטיבלים, אולמות קולנוע ומטחנות ה-VOD בעולם יעשה לתדמית החבולה של ישראל שירות גדול.

      מה עוד שרק לאחרונה התברר שאין סיבה לחשוש מדעתו של וודי אלן על ישראל. בראיון ליניב חלילי מ"ידיעות אחרונות" לכבוד "מרומא באהבה" אמר אלן שהוא מתכוון לבקר בישראל בקרוב ושלא עשה זאת עד היום רק כי הוא – הפתעה הפתעה – מעט נוירוטי וממעט לנסוע למקומות שהוא אינו עובד בהם. הוא גם הצהיר שהוא תומך בישראל "ותמכתי בה מאז שנוסדה". הוא כמובן מודע לסכסוכים בין הישראלים לשכניהם, ולא תמיד הסכים עם כל צעד שישראל נקטה אבל הוא גם "לא מצפה מישראל להתנהג בצורה מושלמת בכל מקרה, וזה לא משנה את העובדה שמדובר במקום מופלא ונהדר". וגם אם הוא מעט מוטרד שישראל תופסת כיוון פונדמנטליסטי ולא בדיוק מתלהב מההנהגה הנוכחית של המדינה, הביקורת שלו נובעת מאהבה "בדיוק כמו שאני מותח ביקורת על ארצות הברית".

      הרנטגן: אמיר בן-דוד לא מבין למה HOT ו-YES מאיימים עליכם עם מאפיונרים

      אז למה שזה לא יקרה, בעצם? טוב ששאלתם. עם כל הכבוד לניסיון של וודי אלן בסרטים, אין לו מושג איזה סרטים אנחנו מסוגלים להאכיל אותו. אולי לא קשה לדמיין את התרומה של סרט וודי אלני להסברה ואפילו לתיירות לישראל, אבל מי יכול להקצות כאן מיליוני דולרים בלי לאשר מראש תסריט? ומי יוכל לעמוד מול הקמפיין (המוצדק! אני מצרף את חתימתי מראש!) של ארגוני היוצרים שיימחו על כך שבמקום לתמוך ביצירה המקומית שקרובה לקריסה, מוציאים החוצה מיליונים, ועוד לבמאי כמו וודי אלן, שלא בדיוק זקוק לכסף שלנו כדי לצלם סרטים. ומי ייקח על עצמו את הסיכון שתתגנב לסרט בדיחה קולנועית שתעצבן חרדים, מזרחיים, שומרי מסורת, משפחות שכולות, ניצולי שואה, רוסים, או – מה שסביר למדי - את כולם יחד?

      אבל מה יקרה אם וודי אלן יגיע לפה בלי שקל ישראלי, רק בזכות הכסף שמגייסים עכשיו הדודים הטובים מאמריקה? הלוואי. נכון ליום שני בערב "פרויקט וודי אלן" של הג'ואיש ג'ורנל גייס קצת יותר מ-23 אלף דולר. רחוק למדי מהמטרה. אתם מוזמנים לתרום, אם הרעיון מדליק אתכם. תרומה של 500 דולר תזכה אתכם במנוי לשנה וחצי על הג'ואיש ג'ורנל ובאימייל אישי מנועה תישבי. וזו, תודו, עסקה מעולה.

      וודי אלן (yes)
      וזה לא אולמרט הצעיר. זה וודי אלן, חולם על סרט בהולילנד (צילום: yes)

      מעושרים: ליאון בלאק, המיליארדר שהוציא 120 מיליון דולר על צעקה
      אויש תסתמי: מדריך הטרן אוף הגדול של חגית גינזבורג
      פליפ פלופ: הקאמבק של השחקן הכי מרוויח בהיסטוריה של הפוקר