פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עושה לנו פריחה: תגובה של פמיניסטית

      הן דרוכות להגיב לכל אמירה "פוגענית", גם מבלי לבחון את תוכן הדברים. מה הבעיה? הנפגעות העיקריות הן דווקא נשים. וואלה! מציגה את הדברים המרגיזים, שעושים לכולנו פריחה

      עצם השימוש במונח "רדיקליות" כדי לתאר את אותה תת-קבוצה פמיניסטית, בעייתי מלכתחילה משתי סיבות עיקריות: האחת, המונח אמור לתאר ניסיון לשנות ולתקן בעיות מן השורש ואת זה הן אולי מתיימרות לעשות אבל רחוקות מאוד מלגרד אפילו את פיסת החיים הקטנה של כולנו. שנית, אין שום דבר רע ברדיקליות. חסר לנו פה לא מעט מהתבלין הזה. המונח החביב עלי יותר הוא "פמיניסטיות אוטומטיות". התגובה שלהן צפויה עד משעממת בכל הזדמנות. הן יהיו שם, מלאות בזעם טהור, התנשאות אינטלקטואלית משמימה וצדקנות רושפת. ודאי תאמרו שזה נכון לגבי כל קבוצה הנתפסת כרדיקלית היוצאת להילחם על מה שחשוב וערכי בעיניה. גם השמאל, הימין, הקהילה ההומו-לסבית, זכויות הגבר במשפחה או כל קבוצת לחץ אידאולוגית שתוכלו לחשוב עליה, לוקה באותה אוטומטיות לא פעם במה שהורגלנו להכיר בארץ.

      אבל מה שבאמת עושה פריחה אצל אותן פמיניסטיות אוטומטיות היא העובדה שפעם אחר פעם, בשם הדאגה למעמד האישה - ערך חשוב ונעלה בהחלט – הן ירמסו, יכתשו, יעליבו ויענישו כל מי שבעיניהן חטא, יהיו אלה גברים או נשים. למעשה, נדמה כי דווקא את התגובות הקשות ביותר, משני הצדדים – מצד אותן פמיניסטיות וכנגדן – מגיעות מנשים או מטווחות נשים. לא מעט מחברותיי נפלו קורבן לאותה שנאת נשים באצטלה של מאבק למענן. סטי מהפרוגרמה של הפמיניזם האוטומטי וכבר תחטפי על הראש כמו שלא חטפת מימייך. מה שמוביל, שוב תחת מעטה של אידאולוגיה חיובית ומיטיבה, לחוסר קיצוני בחמלה, הבנה או חיבה אנושית בסיסית. כאמור, נשים חוטפות יותר מכל, אבל, כמעט מיותר לציין, בשם השוויוניות הן לא מקפחות גם גברים. שנאת אדם, דריכה קבוצתית מלאת חדווה ניכרת על הפושע או הפושעת התורנים. לא חשוב עד כמה אזוטרית תהיה הזעקה הפעם, לא משנה אם מדובר בחמש נשים רושפות אג'נדה עם שלטים אל מול הציבור החולף על פניהם ושואל את עצמו, "מה?".

      עושה לנו פריחה - כל הכתבות
      יש לכם שאלה על מחשב חדש? אל תפנו אליי
      נוהגים לאט בנתיב השמאלי? רדו מהכביש!
      אולי תאספו את הקקי של הכלב שלכם מהרחוב
      נמאס לציית לחוקי הבית שלכם

      פמיניסטיות מפגינות בבחירות באוקראינה (מערכת וואלה! NEWS)
      בתמונה: פמיניסטיות, לאו דווקא רדיקליות (צילום: רויטרס)

      אין ספק, הניסיון לערער על המצב הקיים והשאיפה לקעקע אותו, הם ערכים נדרשים. אבל ביותר מדי הזדמנויות התברר כי עבורן האג'נדה היא חזות הכל, גם אם זה על חשבון הציבור למענו הן מתיימרות להילחם. דוגמא מובהקת לכך הייתה עם העברת החוק ההופך צרכן שירותי זנות לעבריין שמקומו בכלא. הדיון בנושא מתבקש וחשוב, כל מגוון הדעות לגיטימי. מתומכי מיסוד הזנות ועד מצדדי מיגורה בכל דרך. אבל אם העזת לשאול כמה שאלות מעשיות כמו מה יקרה עם אותן נשמות אומללות שהחיים הביאו אותן למצב שהן מוכרות את גופן ומאידך, את מוכי הגורל, הכימיה והבריאות הנפשית שזוהי האופציה היחידה שלהם למגע מיני כלשהו בנסיבות שמסבות את הנזק המינימלי, לצורך העניין, להם ולסביבתם, חטפת קיתונות בוז ושנאה בכל פלטפורמה אפשרית.

      המציאות אינה מעניינת באמת, כך נראה, את הפמיניסטיות האוטומטיות. הן עסוקות בלהיות צודקות. בינתיים, בדרך הן מותירות שובל של חללים וגופות מטאפוריות של מי שמסלול חייה הוביל אותה לעשות מה שאינו ראוי בעיניהן, או חמור מכך, העזת להשמיע קול אחר. התוצאה היא ברורה, מידית וכאובה במיוחד למאבק הפמיניסטי – יותר ויותר נשים וגברים מוצאים עצמם מתנערים מהאג'נדה הזו, גם אם החזיקו בה מאז ומתמיד. הם והן בסך הכל בחרו להיות פמיניסטים ופמיניסטיות, במובן הטהור של המילה, אפילו ההצהרתי. אוטומטים הם לא רוצים להיות.