פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אלפא בטא מייל

      רן שריג, זה שמפרק ומגדיר, מרומם ומרסק את דמות הגבר הישראלי יותר מכל אחד אחר שאתם מכירים, משיק את וואלה! גבר בראיון מיוחד על גירושים, רמזור, לה לה לנד ודנה. הדת שלו

      רן שריג פילטר (נמרוד סונדרס)
      כן, הרגליים של דנה (צילום: נמרוד סונדרס)

      לפני כמה חודשים, כשרן שריג שב מחופשה בצפון עם בת זוגו, העיתונאית דנה ספקטור, הוא קיבל טלפון. על הקו היה עמי טיר, עורך "מחוברים" שהתחיל לעבוד על הליהוק של "מחוברים 2". "הוא על הקו ודנה לידי", משחזר שריג. "והוא שואל אם אני רוצה לעשות 'מחוברים 2', להמשיך לעוד עונה".

      לפני שאתה אומר לו 'לא', מה עובר לך בראש?

      "שאם הייתי עושה את זה עכשיו, הייתם רואים אדם אחר לגמרי. הייתם רואים אדם שמצא בית, הקים משפחה, שהוא מאושר יותר. את 'מחוברים' התחלתי כאדם שלא טוב לו בבית שלו, אבל המטרה שלי תמיד היתה לגרום אושר לי ולמשפחה שלי, גם דרך המצלמה. חשבתי על זה שנעשה לי עוול, כל חוויית 'מחוברים' היא סוג של טראומה ואני לא מתחרט על שעשיתי את זה, אבל אני לא אעשה את זה שוב. זה הזכיר לי את הוויכוח התיאולוגי ביני ובין העולם, או ביני ובין דנה – אני מאמין שהאדם נולד טוב, אבל מנעוריו הוא רע. אחרי 'מחוברים' אני עוד יותר מאמין בכוח של המשפחה ופחות מאמין ב"ר?עים". בתוך המילה 'חבר', באותיות של המילה, יש חרב. 'מחוברים' הוכיחה את זה".

      אתה יכול להישען היום אחורה וליפול? אתה מרשה לעצמך?

      "זו שאלה טובה. אתה בעצם שואל האם אני סומך על דנה. האמת שכן. אני יודע שהיום מצאתי את הדת שלי".


      וואלה! גבר: אנחנו פה בשביל הצרכים שלך
      עוד בוואלה! גבר: חגית גינזבורג מתמרמרת עליכם
      עוד בוואלה! גבר: בחורות יפות לאללה. ללא מין

      רן שריג רוצה להמשיך הלאה בחייו, לא לעשות את "מחוברים 2" אלא לעשות את "רן שריג 2", מסמרטוט-מן לסופרמן: אבא, מאהב, פסיכולוג וכמובן, חשוב מכל – הגבר שעדיין מצליח להוציא אנשים משלוותם אבל גם לגרום להם להקשיב לכל מילה שהוא אומר בקצב האוטוסטראדה בה הוא מדבר.

      שריג 2012, כמעט שנתיים אחרי שהפך בין לילה לגיבור דוקו-ריאליטי אכזרי וקיצוני, נמצא שוב בעמדת כוח והוא רוצה לדבר בדיוק על הצד השני, הצד של העוול והעלבון שבתוכו חיים גברים כמוהו.

      "בישראל מתאבדים 400 אנשים בשנה, חצי מהם גברים גרושים. נישואים הם עסקה מאוד טובה לגבר. גירושים הם העסקה הטובה ביותר לאישה, יש לה את הילדים ויש לה כספומט"

      "אני מביא איזה דיווח מהשטח של מלחמת המינים, מאזור הקרבות המעודכן", אומר שריג. "אני לא חושב שאני מסמל שום דבר, אני יודע שניסיתי ב'מחוברים' לספר סיפור של קהילה וקבוצה, של גברים גרושים, ואני לא חושב שממש הצלחתי בזה. עכשיו אני מרגיש שהקול הגברי שוב נשמע, והגברים של היום חווים אובדן זהות. אולי יש משבר זהות גם למין השני, אבל להן יש את כל הפריים טיים. מה שניסיתי לספר בתקופה האחרונה על גברים זה על ה-200 בשנה".

      200 בשנה?

      "בישראל מתאבדים 400 אנשים בשנה. נהוג לחשוב שמי שמתאבד זה טינאייג'רים, חיילים. 50% מתוך ה-400 הם גברים גרושים. יש קצת מצב כרגע שבו נשים מחזיקות את החבל בשני הקצוות. חצי מאה אחרי המצאת הגלולה, נשים סובלות מהכנסה נמוכה יותר וכו' וחיי נישואים הם עסקה מאוד טובה לגבר, בעולם הישן של אוכל, כביסה וגרעפסים. גירושים הם העסקה הטובה ביותר לאישה, כי יש לה את הילדים ויש לה כספומט. תכניס לזה את העצמאות הנשית ותבין שגברים גרושים הם האוכלוסייה הכי מרירה שיש. נשים מרירות זה עוד עובר, אבל גברים מרירים זה הדבר הכי לא סקסי בעולם".

      אז למה אתה דווקא, לדעתך? מה גורם לך לקבל זרקור? למה אתה גם מעורר אמוציות כל כך קיצוניות, אצל גברים ונשים?

      "נשים הגיבו אליי מאז ומעולם, בעוצמה מאוד חזקה. יש משהו בי שמבין אותן, מאוד מבין את החיה שאיתה אנחנו רוקדים את הריקוד המאוד מוזר הזה. יש בי משהו מאוד גברי ומוחצן בגבריות שלו, ומאוד נשי ומאוד מוחצן גם בזה. תלך לספר המחזור שלי ותראה שכתוב שם שהן כולן הולכות לדבר איתי על כל הצרות שלהן".

      אתה יודע, זה תיאור לא רע להומו

      "גם, וזה גם תיאור לגבר מניאק שאומר בואו שפכו את הלב בזמן שהוא פותח להן את החזייה. אני גם גבר הומו וגם הגבר שנהנה להשתמש בכוח שלו. הכל אנושי. אבל רק דבר אחד אני לא".

      מה?

      "אני לא בבון".

      רן שריג (נמרוד סונדרס)
      הכנות שלו מחייבת תגובה כלשהי – שנאה, קנאה, הערצה. האמפתיה שלו אינסופית, כמו היכולת יוצאת הדופן שלו לדבר על עצמו (צילום: נמרוד סונדרס)

      אין אפס אצל רן שריג. מה שעבד במדויק ב"רמזור" ועורר מהומה ב"מחוברים" הוא בדיוק מה שמקבלים, אחד על אחד בבר תל אביבי שמשמיע שיר אחרי שיר שמסבירים את האיש הזה: פעם זה "This is Hardcore" של פאלפ, פעם "Pretty Girls Make Graves" של הסמיתס ובסוף זה "I Turn My Camera On" של Spoon, שנפתח בשורה "אני מדליק את המצלמה שלי, חותך את האצבעות בדרך" – וזה בדיוק רן שריג וסוד הקסם/סלידה שלו: הכנות שלו מחייבת תגובה כלשהי – שנאה, קנאה, הערצה; האמפתיה שלו אינסופית, והיכולת שלו לדבר על האדם שיושב מולו בלתי נלאית כמו היכולת יוצאת הדופן שלו לדבר על עצמו. הרהיטות שלו מקנה לבוטות שהוא הביא לשיח הגברי בישראל את הלגיטימציה ואת הקסם.

      סרז' גינסבורג לימד את הפופ המערבי שאם אתה כבר שר על זיונים, המוזיקה צריכה להרגיש כמו סקס, ורן שריג עושה אותו דבר לגבריות. הייחודיות הזו של שריג הביאה את החתום מעלה לפרסם טור אודותיו בזמן שהרומן בינו ובין ספקטור הסעיר את הביצה, כזה שטען כי יש משהו מאוד מאכזב בכך שאדם כמו שריג - שעם כל הכבוד לאהבה, פירק משפחה בשביל לממש אותה - הפך לגיבור תרבות בשם הכנות והחושפנות. שריג מקדיש חלק לא מבוטל מהשיחה כדי לברר את הסוגיה הזו, ובצדק מבחינתו – זוהי הגבריות שלו שהוטלה אז על הכף, וגם היום.

      "יש שוט ב'מחוברים' שאני חוזר מדנה ונכנס למיטה של עידית. זה היה בכלל מפרק אחר. יצא השוט הזה שנשים לא סלחו לי עליו עד היום. בראש שלהם, הרגע זיינתי את דנה. זו תחושה של עוול, אובדן, שלא יבינו אותך לעולם"

      "קודם כל, אני חייב להגיד שעשיתי המון טעויות במקום שבו הייתי", הוא אומר. "הייתי אדם תחת השפעה, זו השפעה מאוד חזקה, שאתה לא בשליטה בכלל. אני נמצא בתוך סיפור שבתוכו אני מתאהב. אני לא מבין למה זורקים אותי באותו משבצת עם ליהיא גרינר או כל מיני פליטי ריאליטי. התאהבתי, זהו. זה יכול לקרות לכל אחד".

      זה לא העניין. המשכת לצלם. הילדות שלך יראו את זה יום אחד. הם ידעו שעזבת את הבית לעיני המדינה

      "הילדות שלי יקראו כל דבר שאני כותב ואני לא מתחרט על שום דבר שכתבתי ובוודאי לא מתחרט על 'מחוברים'. אני גם אומר לך שהן יודעות מה היה בבית ולא צולם, ולכן הם לעולם לא יראו את 'מחוברים' כמוך. נחשפתי בסוף הצילומים לכאב שקשה לי להתמודד איתו. הפסקתי לצלם, אבל חצי מהשוטים שהיו בפרקים האלה הם שוטים חוזרים שלקחו ממקומות אחרים והדביקו. לך תסביר אונס, לך תסביר שואה".

      מהצד, זה נראה כאילו חגגת את זה. נהנית מתשומת הלב

      "מה פתאום. היינו חייבים לכתוב את זה ועל זה כי עיתונאים התחילו להתקשר אלינו הביתה, כי השמועה פשטה לא בגללי ולא בגלל דנה. לא יכולנו בכלל להיפגש בתל אביב. אני שיקרתי לעידית שבוע ימים, אבל סיפרתי לה וגם אלכס, בעלה לשעבר של דנה ידע - ומשם זה התפשט. דנה ידעה שאם היא לא כותבת, עיתונאי הרכילות יכתבו. כל התהליך והחיים של דנה ושלי התרסקו אחד לתוך השני, וזה יצר משהו שאין לו אח ורע".

      "אני מנסה להיות מוסרי כל החיים שלי", שריג מסכם את הנושא הזה, נושא שגם הוא עצמו לא יודע כיצד להתמודד איתו, שכן לפרקים הוא אומר כמה נמאס לו. מצד השני, טור מלפני שנתיים מציק לו. "בחיים לא בוגד, ודווקא לי יוצא השם של הבוגד. מעולם לא פספסתי שקל במזונות ואני משלם היטב את מחיר הגבר. יש שוט ב'מחוברים' שאני חוזר מדנה ונכנס למיטה של עידית, ושוט המיטה הוא בכלל מפרק אחר. ביקשו שאצלם את המיטה של הבית שלנו ואז כשאני בעניין עם דנה, יוצא השוט הזה שנשים לא סלחו לי עליו עד היום. בראש שלהם, הרגע זיינתי את דנה. זו תחושה של עוול, אובדן, שלא יבינו אותך לעולם".

      דנה ספקטור, רן שריג (אביב חופי)
      לא בגדנו. שריג וספקטור, ספקטור ושריג (צילום: אביב חופי)

      שריג, תמיד בעמדת האמן הטוטאלי, ידאג להבהיר את המחיר שהוא משלם על הסגנון שלו. בתעודת הזהות שלו נראה שיעדיף שיכתבו "אמן", כדי שיוכל להסביר לבני האדם שהוא בסך הכל בא לשחרר אותם מהכאבים שכולם מרגישים. האירוני הוא שלהוציא את מחיר המשפחה המשולשת שהוא מנהל בין שתי גרושותיו, שלוש בנותיו וספקטור ובתה, דווקא האמנות שלו כאילו הפכה משנית ביחס לסנסציה שהוא. "רמזור", סדרה שאדיר מילר והוא הם השפה שלה וגם "חי בלה לה לנד", הם הרבה יותר רן שריג מאשר "מחוברים". "בזמן האחרון הרגשתי שאין לי ממש מה להגיד", הוא מספר. "עכשיו הזעקה מתחילה לדגדג לי שוב".

      "אדיר ואני התחלנו לכתוב את העונה הרביעית ולקחנו הפסקה. נחזור בקרוב לכתוב את העונה הרביעית, אבל העונה הבאה של 'רמזור' כבר לא תעלה ב-2012 אלא ב-2013"

      הזעקה הזו היא קודם כל סדרה משותפת שהוא כותב עם שרה אנג'ל. כן, ה-שרה אנג'ל. כמו כן, באחרונה סיים שריג לכתוב את "חי בלה לה לנד 2", עונה שנייה ללהיט הדוקו-ריאליטי המדבק, שגאונותו היא בכך שהוא נתפס בכלל כריאליטי, כשבעצם כמעט כל שנייה בו מתוסרטת. "איך עושים את זה? כותבים עתיד על סמך עבר", הוא מסביר. "עושים תחקיר פסיכולוגי ופירוק של העבר אצל הדמויות. מנסים להבין מה התכונות שמניעות את הגיבור".

      בתור מי שהתלונן שעשו לו עוול בריאליטי, אתה קצת נמצא שם

      "כן, יש משהו מפיסטואי בתפקיד הזה. דנה ואני קיבלנו הצעת ריאליטי שלא נעשה, ואני יושב מול היוצרת המאוד מפורסמת של הריאליטי – אני אומר לה, 'אני יודע מה את עושה'. אני ממש מכיר את זה'. כולם היו רוצים להכניס מצלמה אליי ולדנה, אבל אנחנו לא נעשה את זה".

      ובכל זאת, איך תירצת את זה לעצמך?

      "תראה, פגשתי את האנשים של העונה הראשונה. אף אחד מהם לא כעס עליי. כותבים את זה כמו טלנובלה".

      בוא נדבר רגע על רמזור. זו סדרה שהיא במובהק על גבריות, וחוויית פירוק המשפחה חייבת לחלחל לסדרה כזו

      "ייתכן שזו תהיה שאלה טובה בהמשך, אולי זה יטפטף לעלילה של איצקו ולילך. כרגע אני מרגיש שהסיפור של הגבר איננו מסופר מספיק".

      איפה בכלל עומדת העונה הרביעית של "רמזור"?

      "אדיר ואני התחלנו לכתוב את העונה הרביעית, לקחנו הפסקה לנוח קצת וגם המצב הכלכלי בתעשיית הטלוויזיה הפך את העסק קשה יותר. אדיר ואני נחזור בקרוב לכתוב את העונה הרביעית, אבל העונה הבאה של 'רמזור' כבר לא תעלה ב-2012 אלא ב-2013".

      מתוך "רמזור" עונה 3 (יח"צ , אלדד רפאלי)
      אם סוף העולם יגיע ב-2012, לא תראו אותם יותר. הקאסט של רמזור (צילום: אלדד רפאלי, יח"צ)

      אגב קשת, הייתה לך תכנית עם דנה בערוץ 24 והיית ב"דיבור ישיר". שתיהן כבר לא על המסך

      "בתוכנית עם דנה, למשל, היה כיף. חבל שזה לא היה בערוץ 2 כמו שזה היה אמור להיות אלא בערוץ 24. זו היתה חוויה מאוד מוזרה לעבוד ביחד, אבל בא לנו לעשות משהו משותף. יש תחושה של פספוס לגבי 'ערים'. התכניות האחרונות היו ממש טובות. זו הייתה טעות ללכת עם זה לערוץ 24. זו אכסניה זולה מדי וזה פגע. עשינו תכנית הכי ענייה. שעתיים לייב כל ערב, בלי כסף בכלל. זה קטע, אנשים ברחוב לא מפסיקים לדבר איתנו דווקא עליה, גם גופי שידור אחרים בדקו את האופציה לקחת את זה אליהם. אבל אני לא חושב שדנה ואני ניכנס שוב לאולפן יחד. נעשה משהו ביחד, זה בטוח אבל אני מאמין שהפעם הבאה שנעבוד יחד תהיה בדוקו. נעשה עיתונות קצת".

      ו"דיבור ישיר"? הרבה פעמים לא נראית שייך לדיונים על "שלוש" ו"כוכב נולד"

      "תראה בתוכניות – דברים שאני לא מבין בהם, אני לא מדבר עליהם. יש אנשים אחרים שמבינים בזה. היו דברים שרציתי לדבר עליהם ואכן דיברתי עליהם. אם יש משהו שמבאס אותי בזה שאני לא באוויר זה שאני לא יכול לדבר על 'האח הגדול'. 'שלוש' ו'כוכב נולד' לא היו כוס התה שלי, אבל זו המנחה שאתה משלם כשאתה טאלנט של קשת – ונהניתי מזה מאוד".

      מאוד התבאסת כשזה נגמר

      "לא מאוד. התבאסתי מהדרך שבה שזה נעשה, פחות מהדבר עצמו. לי אישית זה פחות נוראי, מאנשים אחרים. הפרנסה שלי לא תלויה בלדבר על 'שלוש'".

      אבל היא תלויה בתאגיד

      "אני עובד בקשת מלא מלא שנים, 15 שנה. זה מחיר מאוד קטן לשלם, לא הרגשתי שאני מתבזה באמת. לא הרגשתי שאני מוכר את הנשמה לשטן, לא אמרתי שום דבר שמישהו אמר לי להגיד, אף פעם. יכול להיות שאני לא נמצא שם כרגע כי אמרתי דברים שאסור לי היה להגיד. לא יודע".

      לאט לאט, ככל שהאלכוהול שוקע ושריג מפליג בדימויים, מתגלה נוסחת הקוקה קולה שלו: בעידן הפוסט-מודרני שעוסק בשיח של אינטליגנציה רגשית והצד הנשי שבגברים, גם שריג מחולק לצד נשי וצד גברי, אלא שאצלו המינונים משתנים לפי אינסטינקט: היכולת שלו לנוע בין גבריות לנשיות היא כשל מסתערב מיומן שמצליח לזהות בשניות את השטח בו הוא נמצא ואת מקסימום האפשרויות שניתן למצות מתוכו. אלא שמבפנים, שריג בסופו של דבר מונע מהתחושה שמישהו לא יבין עד הסוף, גם גברים וגם נשים. לכן, לפעמים כל כך קשה לו לקבל שבתוך הג'ונגל שאליו הוא נכנס, הוא בנה וילה שבפברואר 2012 נראית יציבה ורגועה. "בתור בן אדם שעבר תאונת מטוס, התרסקות של אמון במין האנושי, אני די מאושר", הוא מסכם.

      אתה מסוג האנשים שלא מסוגלים לקבל שטוב להם. לא עד הסוף

      "זה נכון. אין שום הבדל בין גברים לנשים במקרה הזה. התחושה שאתה לא ראוי לאהבה היא תחושה אנושית. עכשיו אני לא בדאון. אני אף פעם לא מרגיש שעשיתי הכל נכון, איפה – אני מאמין שאני לא עושה שום דבר נכון. אבל בכל מצב, שני דברים מרימים אותי – שיר פופ טוב, וסקס".

      ממה יותר קשה להתנזר, סקס או כתיבה?

      "שאלה טובה. כרגע, יותר קשה לי לחיות בלי סקס מאשר בלי כתיבה. יותר קשה בלי לחיות מאשר בלי כתיבה".

      רן שריג (נמרוד סונדרס)
      סנופ דוג מבצרון. על המסך: מחובר ומחוברת (צילום: נמרוד סונדרס)

      וואלה! גבר: אנחנו פה בשביל הצרכים שלך
      עוד בוואלה! גבר: אב טיפוס - אייל שכטר כותב על המעריצות החדשות שלו
      עוד בוואלה! גבר: בחורות יפות לאללה. ללא מין