ספיריטס: הלוחש לכלבים
26/03/14 0:04
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: הצאר ולדימיר
12/03/14 19:36
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: איש על הירח
5/03/14 19:08
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: ג'וליאן אסאנג'
19/02/14 14:33
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: סלמן קהאן
12/02/14 15:28
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
סגור

ספיריטס: אנימל

מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

כשענק מוזיקלי כמו ג'ון בונהם מת ב-1980, לא שאלו מי מת אלא מה מת. המוזיקה לא מתה, היא נצחית, אבל עם בונהם מתו דברים אחרים - ייחודיות, השראה ובעיקר "לד זפלין" הגדולה


(צילום: Creative Commons)

(צילום: Creative Commons)


ב-25 בספטמבר 1980 נמצא צעיר בריטי בן 32, נשוי ואב לשניים, ללא רוח חיים בבית חברו, לאחר שנחנק מהקיא של עצמו בעקבות עוד יום של שתיית אלכוהול ללא הפסקה. טרגדיה. עוד טרגדיה. אבל את הסיפור הקצר והעצוב הזה אפשר לספר גם בדרך אחרת, עובדתית ויבשה אך מדויקת לא פחות. ב-25 בספטמבר 1980 ג'ון בונהם, מי שנחשב לאחד המתופפים הגדולים ומעוררי ההשראה בכל הזמנים, נמצא ללא רוח חיים על ידי חברו ג'ון פול ג'ונס בביתו של ג'ימי פייג', ובאותו רגע נקבע מותה של להקת לד זפלין.

"הנשמה של תיפוף הרוק", הכתיר אותו "מודרן דראמר", "בונהם הוא פעימת הלב של להקת הרוק הכי גדולה", נכתב עליו, "לזריזות, המהירות העצומה והגרוב אין כמעט מקבילות בעולם המוזיקה. חשוב מכך, בונהם הוא אמת המידה לכל מתופף רוק שאפתן. מורשתו עדיין נשארה". המגזין "רולינג סטון" דירג אותו כמתופף הטוב בכל הזמנים. כשענק מוזיקלי כמו ג'ון בונהם מת, לא שואלים מי מת אלא מה מת. המוזיקה לא מתה, היא נצחית, אבל עם בונהם מתו דברים אחרים. ייחודיות. השראה. תקופה.


(צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

(צילום: אימג’בנק, Gettyimages)


"רציתי להיות מתופף כבר מגיל חמש. ניגנתי על פחים, קשרתי חוט ברזל כדי שייתן אפקט של תוף סנר, והוספתי את הסירים והמחבתות של אמא שלי. כשהייתי בן עשר אמא קנתה לי תוף, ובגיל 15 אבא קנה את מערכת התופים הראשונה שלי, היא הייתה פרהיסטורית, חלודה כולה". בונהם חי חיים קצרים אבל מלאים. הוא חי את החיים שרצה לחיות, והגשים את החלום שפיעם בו מאז היה ילד. כמה אנשים יכולים להגיד את זה על עצמם, הא?

בונהם הצעיר הוקסם ממתופפי ג'אז כמו ג'ין קרופה וג'ו מורלו. "ההורים שלנו אהבו לשמוע להקות גדולות כאלה, וג'ון התאהב בתופים כשהקשיב להם", סיפרה אחותו דבורה על הימים ההם. בבית הספר המנהל כתב עליו בתיקו האישי, "או שהוא יהיה קבצן או שהוא יהיה מיליונר". הוא נהיה גם וגם. אחרי שעזב את בית הספר בגיל 16, הוא עבד אצל אביו, שהיה קבלן בנייה. "הייתי נחוש. הדבר היחיד שהייתי טוב בו היה לתופף. הגעתי לסיכום עם אבא שלי שאם זה לא יצליח, אחזור לעבוד אצלו". זה הצליח.

בגיל 16 בונהם הקדיש את כל כולו למוזיקה, הביטחון העצמי שלו והתשוקה לנגן גברו על הכול. "נשבעתי לפט כשהתחתנו שאוותר על התופים, אבל כשחזרתי הביתה בכל ערב ישבתי וניגנתי, הייתי הופך לאומלל אם לא הייתי עושה את זה", סיפר. "ניגנתי ללא שום תמורה ועשיתי את זה הרבה, אבל ההורים תמכו בי". פעם אחת אמר לסולן של להקה בהופעה, "המתופף שלך לא משהו, נכון? בוא אראה לך", עלה לבמה, השתלט על הסט, התחיל לנגן והשתלט על המסיבה. כוח רצון כמו של בונהם אין לכל אחד.


(צילום: Creative Commons)

(צילום: Creative Commons)


ב-1964 הצטרף בונהם ללהקתו הראשונה "Terry Webb and the Spiders" ושנה אחר כך הצטרף להרכב "Crawling King Snakes", שם ניגן עם רוברט פלאנט, סולן לד זפלין בעתיד. "היינו מאותו אזור", סיפר הזמר, "גדלנו סביב אותם דברים ויצאנו עם אותן בחורות. היה תמיד שמח סביב ג'ון. לשנינו היו אגואים, אני רציתי להיות הזמר הכי טוב באזור וג'ון רצה להיות המתופף הכי טוב באזור. כשהיינו יחד בחדר היה קשה לאחרים לחדור בגלל האגואים והאגרסיביות של שנינו". אחרי כמה חודשים בונהם עזב והצטרף ל"A way of Life" עד שהתפרקה.

באותן שנים מצבו הכלכלי היה בכי רע, והוא חי עם אשתי פט בקרוון. בנו ג'ייסון, בעצמו מתופף מוכשר, סיפר שבאותם ימים אביו היה מספר לפט שהוא יוצא לעבודה אבל למעשה היה נוסע למנצ'סטר ומסתובב בין חנויות כלי נגינה, לעתים תופף פה ושם להרוויח כמה לירות. "לפני שנכנס לבית הוא היה מורח על עצמו קצת בוץ כדי להיראות כמו פועל בנייה". אפשר להציג את זה בתור תשוקה, גם מי שיאמר על בונהם כי הוא חסר אחריות לא יטעה. כזה היה האיש. "יהיה קבצן או מיליונר", נאמר עליו בבית הספר ומטוטלת חייו של בונהם החלה לזוז מהצד הקבצני לצד המיליונרי. זה כמובן לא קרה בלילה אחד. בונהם אולי היה מלא תשוקה וחסר אחריות, אבל הוא ידע שאם יעסוק במשהו שהוא אוהב, הוא יעשה אותו מכל הלב ויצטיין בו. מוסר עבודה זה חשוב, אבל צריך לזכור שהוא בא לידי ביטוי כשעובדים במשהו שנותן תחושת סיפוק והנאה.

בונהם ופלנט שבו לשתף פעולה בינואר 1967, ושמם החל לרוץ בסצנת המוזיקה. "קיבלנו הצעות, את בונהם רצו להקות גדולות ועצרתי אותו", סיפר פלנט. בינתיים, בלונדון, הבסיסט ג'ון פול ג'ונס חבר לגיטריסט ג'ימי פייג', שנסע לברמינגהם כי שמע על מתופף וזמר. "ג'ימי התקשר אליי, ואמר 'שניהם נהדרים. המתופף פנטסטי, אתה חייב לשמוע אותו'", נזכר ג'ונס. בונהם הגיע ללונדון למעין אודישן. "כבסיסט התאהבתי מיד", סיפר ג'ונס. פייג' דרבן את בונהם לנגן יותר פשוט, ועל הדרך הדביק לו את הכינוי "בונזו", מקומיקס בריטי שסיפר על כלב קשור ברצועה. אבל בונזו התעלם.

פיטר גרנט, המנהל, עמד מעל סט התופים ושאל את בונהם, "אתה אוהב לנגן איתם?". המתופף הנהן. "אז תעשה מה שאומרים לך. תתחיל להתנהג יפה בונהם, או שאזרוק אותך מבעד לדלת". יש רגעים בחיים שכדאי לבלוע קצת מהגאווה ולהתיישר עם המציאות שסביבך כדי להגשים חלום. הם התחילו לנגן את Train Kept A-Rollin, שיר מ-1951. "בסוף החזרה הייתה דממה ואז כולנו פרצנו בצחוק כי ידענו שזה היה מעולה", תיאר פייג'. בונהם התיישר עם המציאות ומאז חי את החלום. לד זפלין נולדה.


לד זפלין. התיפוף של בונהם היה פעימת הלב של הלהקה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

לד זפלין. התיפוף של בונהם היה פעימת הלב של הלהקה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)


בונהם לכד במהירות את תשומת הלב של התעשייה. מתופף להקת ונילה פאדג' אמר ליצרנית כלי ההקשה לודוויג "תאמצו את הילד הזה, בונהם, כי הוא יהיה גדול", והם עשו כן. "הוא אחד המוזיקאים הכי נחמדים ומסודרים שיצא לנו לעבוד איתם", החמיא הבעלים ביל לודוויג, שהחברה שלו נהנתה מהאוזניים הרגישות והידיים המכושפות של בונהם. עצותיו ובקשותיו עזרו לה להתאים את פס הייצור למתופפי רוק. "אף פעם לא למדתי תיפוף בצורה מסודרת, ניגנתי כמו שהרגשתי", סיפר, "אמרו לי 'אתה מנגן חזק מדי, אין בזה עתיד', אבל בימינו אין חזק מדי". בשנות ה-60 וה-70 התפרסמו בעולם עשרות מתופפים גדולים, אבל בונהם הפך למתופף האולטימטיבי.

כל מי ששומע את זפלין מרגיש את התופים של בונהם. את הנוכחות והדומיננטיות שלהם. את השילוב בין הרגש לעוצמה, וכנראה שאותו שילוב הפך את בונהם לגדול מתופפי הרוק. השילוב המושלם של סגנון התיפוף שלו עם סגנון הנגינה של חברי הלהקה הוליד רוק אנד רול אחר, שמערבב בין כוח הרוק, קסם הבלוז והנשמה של ה-R&B. "בונזו אהב להקשיב להרבה סגנונות מוזיקליים, הוא היה מאהב גדול להרבה שירים", סיפר ג'ונס הבסיסט. ג'ק איירונס, המתופף של פרל ג'אם ועוד אחד ממי-יודע-כמה מוזיקאים-מעריצים, אמר עליו: "אפשר לומר שיש לו את צליל התופים הטוב בהיסטוריה, אי אפשר היה להפריד אותו מהצליל, הוא הלך איתו".

הלהקה יצאה לטורים, עבדה על תקליטים וחיה חיים של להקת רוק על כל המשתמע, והאובססיביות והחריצות של בונהם באו לידי ביטוי. הוא חתר לשלמות. בראיון לעיתונאי כריס וולש סיפר כי הוא סובל מהתקפות חרדה לפני הופעות, "אבל ברגע שאנחנו מתחילים לנגן אני בסדר. קשה לי לחכות מאחור, ולדאוג אם אנגן גרוע". Four Sticks" היה שיר מופשט ולא ברור", סיפר פייג' על ההקלטות, "לא היינו מרוצים. אמרנו 'נעזוב את זה', אבל בונהם התעקש. למחרת הגיע עם רעיון. הוא לקח ארבעה מקלות וניגן איתם את השיר", מספר פייג', "זה היה מתיש, הקלטנו רק שני טייקים מרוב שהיה קשה. זאת הייתה הדרך שלו לתקוף משהו". בונהם היה דעתן והייתה לו השפעה גדולה על הצליל הייחודי של הלהקה. אלפי צעירים שראו את הסולו המופתי והמחשמל שלו ב"מובי דיק" ידעו מה הם רוצים להיות בחיים.

בונהם באחד מסולו התופים הגדולים אי פעם. "מובי דיק" בהופעה, 1970



ההצלחה המסחררת של זפלין הפכה את בונהם לרוק סטאר והוא החל לחיות בדיסוננס קוגניטיבי מתמשך. היו שני בונהם. זה של הלהקה היה פרוע. "היינו דגים בחורות דרך החלון במלון", סיפר פעם עיתונאי המוזיקה סטיבן דייויס שליווה את זפלין, "הם רצו לשכב איתי ועם בונזו. לפעמים הכריש תקף בגלל הפרת פקודות, אבל אף אחת לא נפגעה". אותו דייויס תיאר פעם כיצד טס עם זפלין, ובונהם הגיח עם בקבוק וויסקי ביד, תפס את הדיילת, כופף אותה והתכוון "לתת לה מאחורה", מנהלי הלהקה תפסו אותו מיד. אורגיות, טלוויזיה שנזרקה מחלון חדר במלון ואין-ספור סיפורי זימה ואלימות נקשרו סביבו. הוא קנה מכוניות ספורט ואהב להשוויץ בהן. מספרים שהיה הכי נחמד בעולם עד שהחל לשתות. פעם אחת אישה חייכה אליו בבר בלוס אנג'לס, הוא ניגש אליה וחבט בה בפנים. ב-1977 נעצר לאחר שהיכה איש אבטחה בסן פרנסיסקו והשאירו מתבוסס בשלולית דם.

והיה את בונהם של הבית. זה שקנה ב-1972 חווה באזור כפרי, חי חיי משפחה, תרם לנזקקים והיה רגיש לצרכי הקהילה במחוז הולדתו. "אנשים חושבים שבבית תמיד היו מסיבות אלכוהול, אבל זה לא היה ככה, אבא תמיד היה שקט באחוזה ורוב הזמן המשפחה הייתה עם עצמה", העיד בנו ג'ייסון. "ג'ון היה בחור רגיל עם כישרון אלוהי", הוסיפה אחותו דבורה, "הוא התרגש כשאחת הפרות שלו המליטה, הרביע בקר ואהב את החיים השקטים, שהיו רחוקים מיליון שנות אור מהחיים שלו כשהיה עם הלהקה". גם פלנט סיפר פעם על ההבדלים: "הוא בא מאזור וורסטרשיר הכפרי, זה יוצר מנטליות אחרת. ג'ון ירד בשדה תעופה של עיירה קטנה, עם כל הדיכאון שלה, אחרי שהיה עם לד זפלין, ועשה הכול כדי שאנשים ירגישו סביבו בנוח". החיים של בונהם הבימתי ובונהם המשפחתי הופרדו, אבל יצרו מעין רכבת הרים מנטלית.


ג'ייסון בונהם, הבן של, מנגן עם ה"לד זפלין אקפיריינס" (צילום: AP)

ג'ייסון בונהם, הבן של, מנגן עם ה"לד זפלין אקפיריינס" (צילום: AP)


סדרת אירועים מאמצע שנות ה-70 ערערה את בונהם. פלנט ואשתו היו מעורבים בתאונת דרכים קשה, והלהקה נמנעה מהופעות, ובהמשך מות בנו של פלנט ב-1977 והתבודדותו הטילו ספק באשר לעתידה. הביקורות הפחות אוהדות על אלבומה השביעי של הלהקה לא תרמו. בונהם החל לשתות יותר ויותר ומאיש ידידותי וחם הפך אגרסיבי ומרוחק. "לפעמים הוא היה מנותק כמו דג זהב בקערה", ספיר פלנט לכריס וולש, "זה היה עצוב לכולנו. הוא תיעב את סיבוב ההופעות באמריקה ואת כל קרקס הרוק אנד רול. הוא רק רצה לתופף, ואפשר לשמוע את זה". בונהם היה איש חברותי וצבעוני אבל גם פגיע ורגיש, והחיים הדיסוננסים שנוצרו לו קרעו אותו. הוא החל לשתות יותר ויותר כדי לברוח מההווה, או לנסות להחיות את העבר.

ב-24 בספטמבר 1980 אסף רקס קינג, העוזר של הלהקה, את ג'ון בונהם לחזרות באולפן לקראת הטור בארצות הברית. בונהם ביקש לעזור בדרך לארוחת בוקר, והוריד עם האוכל 16 כוסיות וודקה, משהו בין 400 ל-560 מיליליטר. בחזרות הוא המשיך לשתות ולשתות. הלהקה התאמנה עד הערב ופרשה לביתו של פייג'. אחרי חצות בונהם נרדם ואחד הנוכחים גרר אותו למיטה. למחרת ג'ון פול ג'ונס ואחד ממנהלי הלהקה מצאו אותו מת. פעימת הלב של להקת הרוק הכי גדולה נָדַמָּה.


מימין: בונהם, רוברט פלנט וג'ימי פייג' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

מימין: בונהם, רוברט פלנט וג'ימי פייג' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

הנשים של חייו


ב-1964 יצא בונהם למועדון ריקודים והתחיל שם עם פטרישיה פיליפס. השניים התאהבו ושנה אחר כך, כשבונהם בן 17 בלבד, נישאו. נולדו להם שני ילדים, ג'ייסון, שהפך מתופף, וזואי, שגדלה להיות זמרת. והיו עוד מאות נשים, שאת שמן לא נזכיר.

מה לקחת ממנו


לעשות דבר אחד טוב יותר מכל אחד אחר בעולם.

מה להשאיר אצלו


יש הרבה דרכים למות, זו של בונהם אינה מהמכובדות שבהן.


(צילום: Creative Commons)

(צילום: Creative Commons)

עוד בוואלה! גבר:


ספיריטס: האנשים ששינו את העולם שלכם בזמן שנמנמתם

נשות הכדורגלנים: הדוגמנית הכי לוהטת בארגנטינה הורסת משפחות

מעושרים: האחים המיליארדרים ששברו שיאי גועל נפש


מדור פירסומי