ספיריטס: הלוחש לכלבים
26/03/14 0:04
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: הצאר ולדימיר
12/03/14 19:36
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: איש על הירח
5/03/14 19:08
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: ג'וליאן אסאנג'
19/02/14 14:33
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
ספיריטס: סלמן קהאן
12/02/14 15:28
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
סגור

ספיריטס: אבו קרמיט

מאת: ירון רוולסצ'י, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

ג'ים הנסון לא ידע שהוא כזה, לכל עניין הבובות הוא הגיע לגמרי במקרה. אבל מהר מאוד, קרמיט לקח אותו לחיי נצח בעולם כולו עם "החבובות" ו-"רחוב סומסום", עד מותו הפתאומי


(צילום: AP)

(צילום: AP)


ג'ים הנסון נולד ב-24 לספטמבר 1936 בלילנד מיסיסיפי, לבטי ופול. יחד איתו השלימו את התמונה המשפחתית שני אחיו הבוגרים, ומעט אחרי יום הולדתו הרביעי עברה המשפחה למרילנד. בתחילת שנות ה-40, רכש אביו של הנסון מקלט טלוויזיה ששינה את חייו של ג'ים לנצח. נפעם מהתכניות בהן צפה ומהפלא הטכנולוגי הראשוני החליט הנסון שהוא כבר ימצא את הדרך להשתלב בתעשייה, בכל תפקיד שרק יוכל.

את החלום, לשמחתו, הוא הצליח להגשים בזריזות, בזמן שעדיין היה בלימודי התיכון שלו – בגיל 18 נתקל במודעת דרושים שחיפשה מפעילי בובות לאחת מתוכניות הטלוויזיה ששודרו בשבת בבוקר והחליט לנסות את מזלו - הנסון, שעד אותו רגע לא ממש חשב שדווקא בובות הן הכיוון שלו בחיים, החליט להיענות למודעה, יצר כמה בובות בבית וניגש לאודישן, אותו עבר בקלילות.

בתחילת שנות ה-20 שלו, בזמן שעוד למד באוניברסיטה, קיבל את ההזדמנות הגדולה והראשונה של חייו על ידי רשת הטלוויזיה WRC-TV שזכרו אותו מתכנית הבוקר, והציעו לו ליצור תכנית בובות קצרה, בת חמש דקות. הנסון לא היסס לרגע ויצר את התכנית "סם וחברים", שבה הציג לראשונה את דמותו של הצפרדע קרמיט. התכנית שודרה שש שנים רצופות, עד 1961, שנה אחרי שסיים את לימודיו.


(צילום: AP)

(צילום: AP)


במהלך עבודתו ב-WRC-TV הכיר הנסון את ג'יין נבל, לימים אשתו, ויחד איתה יצר את מרבית התוכניות של "סם וחברים", וגם תכנית נוספת שנקראה "Afternoon" ויועדה לקהל עקרות הבית - בעזרתה החל לחקור טכניקות שונות לשימוש בבובות בטלוויזיה, כאלו שלא נוסו בעבר מעולם, ושינה את כל החשיבה לגבי איך שבובות אמורות להיעשות ולהיראות - הוא זנח את קו המחשבה המיושן שהאמין שעץ אמור להיות המרכיב העיקרי יחד עם הזזה על ידי חוטים, והחל ליצור בובות מבד גמיש שהעניקו לו את האפשרות לתת לבובות מנעד רחב יותר של הבעות.

בשנים הבאות התארח הנסון בלא מעט תכניות אירוח (ביניהן גם הופעה קצרה אצל אד סאליבן) המשיך להפיק פרויקטים לילדים, אבל הקדיש את עיקר זמנו ליצירת פרסומות, המוכרת מכולן הייתה לחברת הקפה "ווליקינס", בה כיכבו ה"חבובות" בגרסתן הראשונית. הנסון, שהסכים לקחת על עצמו את הפרויקט בתנאי שהחברה תעניק לו חופש יצירה מלא, יצר פרסומת בת שבע שניות, בה הופיעו שתי בובות ותותח, והפכה תוך זמן קצר להצלחה היסטרית, הקפיצה את מכירות החברה, והובילה אותו ליצירת לא פחות מ-300 פרסומות נוספות לחברה.

ב-1963 החליטו הנסון וג'יין לעבור לניו יורק, שם הקימו את Muppets Inc.. ג'יין החליטה להקדיש את עיקר זמנה לגידול הילדים והנסון מצא את עצמו בחיפושים אחר שותף חדש לדרך ולאחר חיפוש קצר צירף אליו את פרנק אוז, בריטי שהגיע ממשפחה של מפעילי בובות, וג'רי ג'ול, שהפך לכותב הראשי, ויחד החלו השלושה ליצור דמויות חדשות, כשהבולטת ביניהן, הייתה דמותו של רולף, כלב אנושי יוצא דופן שמנגן על פסנתר.

דמותו של רולף הייתה כל כך מוצלחת, שהנסון החל לקבל פניות מאינספור תוכניות אירוח וגם זכה בפינה קבועה בתכנית הבידור של ג'ימי דין, והופיע בה במשך ארבע שנים רצופות.
ב-1969 הגיעה נקודת תפנית משמעותיות בקריירה של הנסון אחרי שקיבל פנייה מג'ואן קוני, האחראית על "רחוב סומסום". קוני, שהתלהבה מעבודותיו של הנסון, ביקשה ממנו לקחת חלק בתכנית ששודרה בפריסה ארצית. הוא הסכים מיד.


(צילום: AP)

(צילום: AP)


עבודתו של הנסון ב"רחוב סומסום" גרמה לו לעזוב סופית את עולם הפרסום, והוא החל לקחת חלק משמעותי בהפקת התכנית, כמו גם ביצירה ובתפעול הבובות שהיו להצלחה משוגעת, בין הדמויות אותן הפעיל היו עוגיפלצת, ביג בירד, גרובר (כרובי) וכמובן, קרמיט הצפרדע, שהופיע בתור כתב טלוויזיה נודד והפך עם השנים לדמות הכי מזוהה עם הנסון. בנוסף על יצירתן של מרבית הדמויות, הנסון גם היה מעורב בהפקת סרטי למידה מצוירים, והצלחתה של התכנית, הרבה בזכותו, הובילה את קוני לצאת בהצהרה בה סיפרה שהצטרפותו ל"רחוב סומסום" הייתה הניצוץ שהצית מחדש את התכנית הצעירה.
.
הצלחתה של "רחוב סומסום" לא ממש סיפקה את הנסון ואוז, שתמיד שאפו ליצור לקהל מבוגר יותר, ולאחר שעברו בין רשתות טלוויזיה שונות עם רעיון מקורי של תכנית בובות למבוגרים בשם "החבובות", הם נחתו בסופו של דבר (אחרי שקיבלו לא מעט סירובים מכל רשת טלוויזיה אפשרית) בתכנית "סאטרדיי נייט לייב", הצליחו להלהיב את המפיק, אבל גילו שהכותבים לא מצליחים להביא את עצמם לכתוב לבובות, ואחרי מספר סקיצות נאלצו לעזוב באכזבה.

הנסון ואוז המשיכו לעבוד על שני פרויקטים נוספים שלהם שהיו קשורים לחבובות: מופע ברודווי ותכנית שבועית לקהל מבוגר. הם המשיכו להתרוצץ בין רשתות הטלוויזיה בארה"ב ולאחר שקיבלו תשובות שליליות מכולן וכמעט הרימו ידיים, המפיק הבריטי לו גרייד יצר קשר ב-1976עם הנסון ואמר לו: "הבנתי שלא רוצים אתכם באמריקה. בואו לאנגליה ומכאן נצלם ונפיץ את הסדרה לכל העולם". באותו רגע, בדיוק בזמן הצילומים לאחד הפרקים של "רחוב סומסום", לקח הנסון את אוז הצידה ואמר לו:" קיבלנו 24 תכניות של חצי שעה בלונדון, לך תארוז, אנחנו טסים".

השניים עזבו הכל, הזניחו את רעיון המופע בברודווי, וטסו ללונדון לעשות היסטוריה - "החבובות", תכנית הבובות בהנחייתו של קרמיט, ובהשתתפותן של דמויות כמו מיס פיגי, גונזו הגדול, פוזי הדוב והשף השוודי, הפכה מיד להצלחה היסטרית והייתה כל כך פופולארית שהאורחים בתכנית נכנסו לרשימת המתנה שנמשכה לפעמים חודשים. בין האורחים שהגיעו לאורך השנים להתארח לצד קרמיט ומיס פיגי היו: אלטון ג'ון, ברוק שילדס, דיאנה רוס, כריסטופר ריב, פול סיימון ועוד רבים אחרים - כל אורח היה נשאל לפני התכנית מי היא הדמות האהובה עליו, והכותבים היו יוצרים עבורו סצנות מיוחדות לצד אותה הדמות.


(צילום: AP)

(צילום: AP)


שלוש שנים לאחר עלייתה של התכנית לאוויר, יצא הסרט העלילתי הראשון בעל השם הלא מקורי במיוחד, "חבובות, הסרט", שזכה גם הוא להצלחה גדולה, גם מצד המבקרים וגם בקופות, אחרי שגרף למעלה מ-65 מיליון דולר.

הצלחת "החבובות" של הנסון הובילה אליו מאוחר יותר גם את היוצרים של "מלחמת הכוכבים" שפנו אליו כדי שיסייע להם ביצירת דמותו של ג'דיי מאסטר יודה, והנסון הציע להם את שירותיו של אוז בתור יוצר הבובה והמדובב שלה. ב-1982, החליטו הנסון ואוז לפנות לעשייה קולנועית קצת אחרת ויצרו את הסרט The Dark Crystal, סרט אפל שהפך גם הוא להצלחה, ושנה אחר כך את סרט ההמשך, "החבובות כובשים את מנהטן".

לקראת סוף שנות ה-80 המשיך הנסון ביצירתו וגם נכנס למשא ומתן כדי למכור את החברה ל"וולט דיסני" בתקווה ששם יידעו לטפל טוב יותר בעניינים הכספיים שלה, ואפילו יצר פרק מיוחד בו החבובות הגיעו לבקר בדיסניוורלד. למרות התוכניות הגדולות שעוד היו לו, כאב גרון קל הוביל את הנסון לרופא הפרטי שלו, שלא מצא דבר, נתן לו אספירין וביקש ממנו לנוח בבית. הנסון חזר לביתו בניו יורק, ביטל את הקלטת "החבובות" שהיו מתוכננות לאותו יום והקדיש את הזמן למנוחה. יום לאחר מכן, אחרי שהתעורר עם קשיי נשימה חריפים, הוא אושפז, למרות התנגדותו הראשונית, אחרי זיהום שהתפתח מחיידק אלים ולמחרת, ב-16 למאי 1990, התדרדר מצבו בצורה דרסטית והוא נפטר אחרי קריסת מערכות בגופו. כמה ימים לאחר מותו נשרפה גופתו ואפרו פוזר בחוותו בניו מקסיקו.

מותו של הנסון זכה לכיסוי תקשורתי רחב היקף, כמו גם האזכרה שנערכה לכבודו, חמישה ימים לאחר פטירתו, ולפי בקשתו לא הגיע אף אחד מהנוכחים בלבוש שחור. במהלך האזכרה הופיעו כל דמויות החבובות שיצר הנסון לאורך השנים, שרו מחרוזות משירי התכנית, והפכו את האזכרה לאירוע בלתי נשכח, מיוחד וצבעוני, בדיוק כמו שהיה הנסון לאורך 54 שנות חייו.


(צילום: AP)

(צילום: AP)

הנשים בחייו


הנסון היה נשוי לג'יין נבל במשך 27 שנים, עד שהתגרשו ב-1986. יחד הם הביאו לעולם חמישה ילדים: ליסה, שריל, בריאן, ג'ון והת'ר.

מה לקחת ממנו


"החיים הם כמו סרט - תכתוב בעצמך את הסוף, שמור על האמונה, ותמשיך להעמיד פנים".

מה להשאיר אצלו


את אמונתו הדתית שמנעה ממנו לקבל בזמן טיפול קונבנציונאלי שאולי היה יכול להציל את חייו.

Just One Person - The Muppets Tribute to Jim Henson


עוד בוואלה! גבר:


ספיריטס: האנשים ששינו את העולם שלכם בזמן שנמנמתם

אשת הכדורגלן שהאשימה את הפציעה שלו בסקס המטורף שלהם

מעושרים: האיש שהאכיל את העולם סוכריות גומי במיליארדים


מדור פירסומי