חיים של אבא: סוף דבר
30/09/16 7:43
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! NEWS
חיים של אבא: אימת הפריים טיים
23/09/16 6:28
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! NEWS
חיים של אבא: חכו חכו ל-2050
16/09/16 8:34
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! NEWS
חיים של אבא: די, עד פּוּ!
9/09/16 7:02
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! NEWS
חיים של אבא: חתיכת סיפור לפני השינה
2/09/16 9:10
מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה! NEWS
סגור

חיים של אבא: הטווים לטיס

מאת: ארז מיכאלי, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

כשהבן אמר לי "אבא, אני רוצה גומיות", הרגשתי שמיסיסיפי בוערת. גאד דאם. אני מקפיד לשחק איתו כדורגל ורשמנו אותו לג'ודו. התברר שהוא לא היחיד שטווה. כל הטובים טווים

תגיות: חיים של אבא


צ'ונג צ'וּן נג (צילום: אתר רשמי)

צ'ונג צ'וּן נג (צילום: אתר רשמי)


אני רוצה להיות צ'ונג צ'וּן נג. כל אחד רוצה להיות צ'ונג צ'ון נג, גם אתם. הוא איש רגיל, אין בו שום דבר מיוחד חוץ מגרין קארד ומיליונים בבנק. בדיוק בגלל זה כדאי להיות צ'ונג צ'ון נג. כי הוא עשה את זה, עשה את המכה. נג הזה הוא מהנדס מכוניות מלזי שהיגר לארה"ב, והצליח לחולל את הקסם הזה שכל הורה מנסה לעשות - להפוך את הילדים מסעיף הוצאות לסעיף הכנסות. זאת הסיבה שאני מעביר לו בכל חודש 30 שקל ולא הוא לי.

אז אני מקנא בו כי הוא הופך לאימפריה כלכלית בלי להמציא פייסבוק 2.0 או לחפש בורות נפט, אלא מגשים את הפנטזיה של כל אחד שנולד לקאסטה הלא נכונה – לקחת מוצר פשוט, טריוויאלי, חסר כל ייחוד, ולהפוך אותו לכסף. בכל פעם יש איזו שטות אחרת שאיזה צ'ונג צ'ון נג תורן ממציא, הילדים מהודו ועד כוסאומו נטרפים ממנה, קונים את מה-שזה-לא-יהיה בכמויות אדירות ומספקים לאל גור חומר למחזר את הנאומים שלו על הדרך לעולם ירוק יותר. אבל עכשיו נשבר השיא. גם הבית שלנו מלא בגומיות עם קצת ספה ומטבח. גם אנחנו חלק מקהילת גומי לום העולמית.


(צילום: ארז מיכאלי)

(צילום: ארז מיכאלי)


ראיתי באיזה כתבה עליו, על מר נג, איך הכול התחיל. הוא נזכר במשחק ששיחק בילדותו במלזיה, בה ילדים טוו צמידים בעזרת לוח עץ ועליו מסמרים. מהמשחקים האלה שמיליוני ילדים משחקים, אבל זה קורה בעולם השלישי כך שלאף תאגיד צעצועים לא אכפת. אז הוא ישב עם שתי בנותיו בביתו במישיגן והדגים להן במה שיחק כילד. הילדות התלהבו, והתחילו לטוות בעצמן שרשראות וצמידים בקצב של סדנת יזע בגואנג'ואו. במקום להיות אבא נורמלי ולנצל את זה שהבנות עסוקות כדי לבהות בטלוויזיה עם בירה ביד, צ'ונג היה מאוד לא גברי אבל מאוד חכם, ורץ לרשום על זה פטנט. שנתיים אחר כך אני בא לצחצח שיניים בבוקר ומוצא שתי גומיות ורודות על המברשת.

זה התחיל מאחת החברות של הגדולה, שבאה אלינו עם שקית קטנה ובתוכה החומר הצבעוני הממכר הזה. היא סיפקה לבת שלי הסבר קצר, ושתיהן עפו תוך דקה למאה ה-19, כשישבו עם מסרגות והחלו לטוות צמידים. כשאת טווה עם החברה שלך, את טווה עם החברה של החברה שלך, שטוותה עם החברה של החברה של החברה שלך, ואולי לאחת מהן יש גומייה ספייר לתת לך כדי לגמור את השרשרת. אז החברה של החברה של החברה ענתה לטלפון, דפקה בדלת, והביאה איתה עוד שקית עם החומר הצבעוני הממכר. אחת מהן אמרה שאלה לא הגומיות המקוריות, ופרץ ויכוח. אני מניח שצ'ונג כבר יודע שכשאתה האורגינל זה סימן שאתה מצליח בגדול, אבל כשקמים זייפנים למוצר שלך זה סימן שאתה מצליח בענק.


(צילום: ארז מיכאלי)

(צילום: ארז מיכאלי)


הבית הפך לרשת חברתית שמוחזקת בגומי. בנות באו והלכו, השקיות הפכו לשקים קטנים והטכניקות השתכללו. המחשב, פעם אינפוזיית בידור שהילדים רבים עליה בתדירות של שעה עגולה בסוף כל עשר דקות, שידר חי מיוטיוב את שידורי האוניברסיטה הפתוחה של ריינבו לום, החברה שייסד צ'ונג שלנו. ילדים מכל העולם מחלקים טיפים לילדים אחרים איך להכין מהגומיות האלה עגילים, כובעים ופינת אוכל. והכול במיומנות מרשימה, שמשכיחה כי מדובר בדור שחושב שנולד מתוך אפליקציית רחם באייפד. אם גוגל לא קנתה עד עכשיו שרתים חדשים כדי להתמודד עם הצפת הסרטונים ביוטיוב הייתי מתחיל לפקפק במנייה שלה. אחרי מרתון של 200 פרקים, הבת שלי קיבלה תואר מאסטר, ואמרתי לה שאם היא נתקעת עם סטוק של גומיות כתומות אז אשמח אם היא תטווה לנו מכונית חדשה.

אני ליברלי ופתוח בעיני עצמי, אבל כשהבן הושיב אותנו בסלון ואמר לנו "אבא, אמא, אני רוצה גומיות", הרגשתי שמיסיסיפי בוערת. גאד דאם. הגבתי באיפוק לאאוטינג הזה. אני רק מקפיד לשחק איתו שעתיים בשבוע כדורגל בגינה, רשמנו אותו לחוג ג'ודו ואימא שלו קנתה לו תלבושת של נבחרת איטליה כהכנה למונדיאל. ביררתי בחשאי והתברר לי שהוא לא הבן היחיד שטווה. ההפך. כל הטובים טווים. חשתי הקלה. אני לא לבד בסירת הגומי הזאת. אז הוא טווה מדי פעם ומכין לי צמידים מרשימים שאני עונד דקה וחצי, מוריד אותם, ונסחף למחשבות שנעות בין רצון לחדש את הוויזה לארצות הברית כדי לפגוש את צ'ונג פנים אל פנים ולטוות לו אף חדש, ובין רצון לקנות לילד שני שקים של גומיות שחורות ולהורות לו ליצור צמידים שחורים, אותם אמכור למגזר החרדי בתוספת ברכה מאיזה רב-הוא-זכאי בהפגנות נגד השוויון בנטל.

לא. אני טועה בגישה שלי. גומיות יביאו רק יותר גומיות. אני צריך לחשוב כמו צ'ונג צ'ון נג. להמציא ממה שיש את הדבר הבא. יפה, יש לי כיוון. עוד מעט נגמר האין-חורף הזה ויתחיל האביב, ככה שיש לי מספיק זמן לחשוב עד הקיץ מה עושים עם גוגואים.



(צילום: ארז מיכאלי)

(צילום: ארז מיכאלי)

עוד בוואלה! גבר:


חיים של אבא: ארז מיכאלי מנסה להתמודד עם העולם החדש שלו

רביעיית האחים המיליארדרים שגרמו לילד להצית עצמו למוות

לאלה ברדק היו פעם ידידים, היא שכבה עם כולם


מדור פירסומי