אלינוריגבי: בוא נישאר יזיזים
20/10/13 18:41
מאת: כתבה וצילמה: אלינור שריקי, מערכת וואלה!
אלינוריגבי: This Is The End
13/10/13 17:46
מאת: כתבה וצילמה: אלינור שריקי, מערכת וואלה!
אלינוריגבי: כן, אבא שלי גנן
6/10/13 9:55
מאת: אלינוריגבי, מערכת וואלה!
אלינוריגבי: חופשי זה לגמרי לבד
29/09/13 6:11
מאת: אלינוריגבי, מערכת וואלה!
אלינוריגבי: סינגל רום
22/09/13 9:20
מאת: כתבה וצילמה: אלינור שריקי, מערכת וואלה!
סגור

אלינוריגבי: חבל שאי אפשר ללכת ערומים

מאת: כתבה וצילמה: אלינור שריקי, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

גם אלינור מתקשה להסיר את המבט מטוסיק שמהדס לפניה ברחוב כי מישהי התבלבלה בין תחתונים למכנסיים, אבל היא לפחות עושה מאמץ שלא יבחינו בזה. טאקט הוא שם המשחק, גברים יקרים



מתה על הקיץ. עד שהוא מגיע אני מרגישה שאני מחכה לו שנים, כל פעם מחדש. סוף סוף אני יכולה להפטר מכל הגרביונים המציקים, הסוודרים העוקצים, המעילים המסורבלים והמכנסים הבודדים שיש לי שאני גם ככה בקושי לובשת כי אני מרגישה איתם כמו רוזאן במחוך. ואל תגידו לי "אז תלבשי מכנסיים רחבים", כי אני משמינה בחורף ולהחליף מלתחת חורף כל שנה זה משהו שאתם מוזמנים להציע לחברות מ"מעושרות". אני, תנו לי להתלבש רק בקיץ, אין יותר כיף מזה. מינימום לבוש. כמה שפחות בד ושכבות וסרבול. כמה שיותר עור חשוף עם בד אוורירי שמכסה רק במקומות ההכרחיים.

עם זאת, עלי להודות שבחורף, רוב הגברים (וחלק מהנשים) מסתכלים לי בעיקר בעיניים כשהם מדברים איתי. זה הגיוני, כי אם אני מרגישה שהצלחתי לדלל מעצמי את הכרס המפוארת שאני מטפחת היטב בחורף ומרשה לעצמי לשלות מהצד המוצלח יותר של הארון את בגדי הקיץ הקטנטנים - יש אטרקציות קצת יותר מעניינות מהעיניים שלי.



אני מודה - לא כל כך רע לי עם זה. בעיקר כי בכל מקרה אני אתלבש איך שבא לי ומי שלא נוח לו עם זה מוזמן להתמרמר בלב. מה שיותר מפריע לי זה חוסר טאקט. לפעמים אני נתקלת בגברים בעלי יכולת בהייה שלא הייתה מביישת כלבלב מתוק שאוכלים לידו "בלי כיבודים" או גברים שכנראה התבלבלו וחשבו ששאלתי אותם אם יפה לי סגול לילך כשחלפו על פניי בדרך למכולת. בשביל זה יש אינטרנט חברים. אני מצדי דואגת שגם לי יהיה טאקט. אני אלך עם גופיה מרוטה בלי חזייה בעיקר לים ולא למשרד, נגיד. אלא אם כן הייתי עובדת בים. אולי אני צריכה לעבוד בים. תוהה אם יש מישהו שמוכן לשלם לי על להשתזף בביקיני.

תראו, אני לא אשקר, גם אני לעתים מתקשה להסיר את המבט מטוסיק שמהדס לפני חצי חשוף ברחוב כי מישהי או מישהו התבלבלו בין תחתונים למכנסיים בבוקר, אבל לפחות אני עושה מאמץ עילאי שהם לא יבחינו בזה ומקפידה לכבד אנשים בלי קשר למה שהם מחליטים ללבוש. טאקט וכבוד הדדי הם שם המשחק. גברים יקרים, נשים שלא מתלבשות כמו שהייתם מצפים (וציפיות זה משהו שכדאי להחליף מדי פעם יחד עם המצעים), יכולות להפתיע אתכם עם אופי ואינטלקט שתפור בדיוק למידותיכם. בגדים הם לפעמים, ובכן, רק בגדים.



בכל זאת, בשביל מה השמש המציאה את הקיץ אם לא בשביל שנוכל להספיג כל פינה בעור בוויטמין די, לרקד במי הים ולאכול ארטיקים? הנקודה היא, שבכל מקום בו טמון פוטנציאל הזעה של 100 אחוז לחות, כמו בתל אביב למשל, שם טמונים המכנסונים והגופייה הקטנה. אם זה היה חוקי, אולי הייתי שוקלת לוותר גם עליהם. הרי לא נרצה למנוע איחוד מרגש בין שתי החברות הטובות והוותיקות בעולם: הזיעה והבריזה, כשהן ביעד הפגישה המועדף עליהן: כל חלקי הגוף. ואם אני יכולה להכביר בבקשות מיוחדות, אז מתחת לציצים.

מלבד זה, יש את עניין הסנדלים. או יותר נכון עניין כפות הרגליים. אני מכירה יותר מדי גברים שלא נראה להם הגיוני לנעול סנדלים והם מייחסים את פריט ההנעלה הזה לנשים בעיקר. או לנשים עם כפות רגליים נאות בלבד. ובכן, לי יש כפות רגליים שאם הייתם שופטים אותי רק ממבט בהן, הייתם בקלות יכולים לבלבל ביני לבין דו חי מצוי. אני עדיין לא מתכוונת לכלוא את שתי האומללות בצינוק שאין בו אפילו סורג לנגן עליו בפחית חלודה. מורידה את הכובע בפני מי שמסוגל לזה בקיץ הישראלי. וגם כי לא יפה לי כובעים.

באופן כללי, יש הבדלים מהותיים בין בגדי נשים לבגדי גברים וזה מורגש בעיקר בקיץ. רוצה לומר: תנחומיי. אני משוכנעת וגם אתם יודעים עמוק בפנים, שביקום מקביל הייתם לובשים שמלמלות זעירות ואווריריות כאילו אין מחר. מחזיקה לכם אצבעות שיום אחד זה יתגשם. אפילו שזה אומר שהשופינג הולך להיות הרבה יותר צפוף ותחרותי. מזל שאני בעיקר אוספת בגדים מהרחוב.



מדור פירסומי