למי קראת שמנה?!
23/03/14 16:43
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
איפה הכסף?
16/03/14 20:53
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פוק הוא לא יותר מנפיחה
9/03/14 18:28
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
מסלול קרבי: נהיגת מרוצים בקפריסין
6/03/14 16:09
מאת: ארז מיכאלי, קפריסין, מערכת וואלה!
אפלטון זה אח חורג
2/03/14 21:13
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
סגור

עשה ו...מה אתה חושב שאתה עושה?!

מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

החלטתי שזה לא עסק. במקום ליפול על כל מיני קריפים בפייסבוק, גייסתי את כל מכריי והודעתי להם: הם צריכים להכיר לי מישהו. עכשיו. כך מצאתי את עצמי חורגת לחלוטין ממדיניות הבדלנות שלי - תמותו


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)


לעזאזל, כמה שאני מתגעגעת לאקס שלי. נפרדנו ברע, המשכנו ברע והיום זה הגיע למצב שאנחנו אפילו לא אומרים שלום ברחוב, אבל אני מתגעגעת לאידיוט הזה. לכל הדברים האלה שהוא היה עושה ונדמה שרובכם כבר שכחתם. אני כל כך מתגעגעת אליו, אז החלטתי שזה לא עסק. במקום ליפול על כל מיני קריפים ברשתות החברתיות, גייסתי את כל מכריי האהובים ביותר והצבתי להם עובדה: הם צריכים להכיר לי מישהו. עכשיו.

כך מצאתי את עצמי יוצאת למספר דייטים בשבוע וחורגת לחלוטין ממדיניות הבדלנות שלי, AKA אני שונאת את כל מה שאיבר מין זכרי מדלדל בין רגליו, תמותו. ובכן, מה יצא מכך? כמובן שכלום. אני יותר רווקה מיהודה לוי והבדידות שלי הורגת אותי באמצעים הרבה יותר חמורים ממה שהיא הרגה את בריטני. שרדתי כדי לספר. להביא לכם את בשורת הדייטים מהגיהנום. אתם פשוט קצת סתומים לפעמים, ואני יודעת שקשה לכם, אז הנה, אני שולפת את מפרט הדייטים מהשאול, כדי שתדעו לא לעשות את זה בבית, בבר, או עם כל מה שיש לו דופק ואתם מעוניינים לראות ליותר מערב אחד.

תפסיקו לשפוט אותי


דייט הוא עניין מאוד שיפוטי. גם אני נמצאת על כס השיפוט ומעבירה עליכם ביקורת- אבל בבית, בראש, בשקט, בחושך. לעומתי, אתם מרגישים צורך לתרגם למילים כל מחשבה שעולה לכם בראש, וזה לא להיט. הנה כמה פנינים שחזרו על עצמם בדייטים האחרונים. ברגע שאני מעזה להשיב לשאלה תשובה שלא ממש מוצאת חן בעיניכם, אתם שולפים את הנשק: "יוגה זה לא ספורט אמיתי" (גם לגימת בירות וטיפוח כרס לא, בפעם האחרונה שבדקתי), "וואו אז אין לך חיים חוץ מהעבודה" (יש לי, אני פשוט לא רוצה לשלב אותך בהם), "כמה סרטים בן אדם יכול לראות בשבוע?" (כמה שיותר, כל דבר כדי להימנע מלראות אנשים כמוך). טיפה עדינות, זה כל מה שביקשתי. הגיע הזמן שתנוחו. אתם מכירים אותי דקה ורבע וכבר מוכנים ומזומנים להצביע על כל מה שלא בסדר באופן בו אני מנהלת את החיים שלי. אני רק יכולה לתהות מה היה קורה אם אני הייתי מחליטה לעשות את זה לכם.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)

לא רוצה לשכב אתכם. תתמודדו.


הוא היה המוצלח מבין מרתון האימה. חשבתי שהוא אחלה גבר. הדייט הראשון היה מגניב לחלוטין ונחתם בנשיקה סולידית. בשני השיחה כבר קלחה בחופשיות כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. ואז ישבנו בבר והוא החליט לנשק אותי כמו בגיל 16, זה אומר בעיקר, בלי הרבה אויר. אז אמנם היה חשוך, אבל זו בהחלט לא סיבה לפלוש לחולצה שלי במקום ציבורי. "מה, את מבני ברק"? הוא לחש לי באופן הכי מעוות שהוא כנראה יכול היה לסגל לעצמו. לא בני ברק, מאה שערים מאת'רפאקר. שילמנו ויצאנו, כשאני מנסה להגיד לעצמי שהוא קצת התלהב וקצת שתה, ואני משתדלת לא לזקוף את זה לרעתו. ואז הוא רצה שנלך אליו. או אליי. או לכל מקום בו שאפשר לבצע בו ממבו מאוזן. תקראו לי פריג'ידית כמה שבא לכם, לא התחשק לי. הוא המשיך לנדנד. ולנדנד. ולשכנע. אחרי עוד לא אחד סופי ארוך ומוחלט נפרדו דרכנו. אחר כך הוא התקשר להתנצל, אבל כבר לא הייתי בעניין. כשאני אומרת "לא" לזה בדיוק אני מתכוונת, ואל תתנו לפזמונים שוביניסטים משנות ה-60 להפיח בכם תקווה, נודניקים.

משרד הבריאות קובע כי אכילת ראש מסוכנת לציבור


מצד אחד היו לי רק שניים כאלה במרתון הנוכחי. מצד שני, החלטתי שזה מספיק על מנת להכניס את הסעיף הזה. אני לא אומרת שאתם צריכים לשמור על המיתוס הגברי הנפוץ של קר, ממעט במילים וקשוח. אבל זו לא חובה לאכול לי את הראש. למעשה, אפילו רצוי שלא תעשו כן. בחיי, כמה שהשניים האלה דיברו. עוד ועוד ועוד, ורק על עצמם. מידי פעם הרגשתי צורך להגיד מילה. סתם מילה, ללא הקשר ראוי: סגול, תרנגולת, ציאניד. הכל כדי להרגיש שאני יכולה, שלא נשללה ממני עדיין זכות הדיבור לחלוטין. אני דווקא אוהבת גברים דעתנים, אבל מידי פעם גם מרגישה צורך לדבר, מה לעשות.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)

אל תהיו רעים אליי


אני אשבור כאן עוד מיתוס- לא כולן אוהבות שמתאכזרים אליהם. לא כולן מתות על הבחורים הרעים. יש גם כל מיני טמבליות כמוני שעם כל העוקצנות שבעולם, מעדיפות להתכרבל אתכם ולא להתייסר. וכשאתם מתחילים איתי ברגל שמאל אני למדתי מיד לשלוף את רגל ימין ולבעוט אתכם חזרה לחור שממנו באתם, לפחות עד שתלמדו איך להתנהג. אני לא אומרת שאתם צריכים להיות עפר לרגליי, חלילה, שהרי זו הקיצוניות השנייה והמבאסת לא פחות. אבל כל אלה שקובעים איתי ומבטלים, ואז קובעים ומבטלים שוב כי הם הו-כה עסוקים, ואז מאחרים, ולוקח להם שבוע להתקשר כי נורא עמוס, ולא מסוגלים להניח לרגע את הפלאפון, אבל מאידך נורא מתבאסים עליי כשאני מחליטה לא להמשיך- אלה באמת גברים שאני לא מבינה. למדתי להיזהר מכם כמו מאש. אתם לא באמת רוצים אותי, אז בשביל מה כל הכאוס הזה. אני לא אוהבת שמתעללים בי, אתם לא אוהבים לבזבז זמן. על שני הצדיים להפריד כוחות ויפה שעה אחת קודם, אתם הרי נורא עסוקים.

מי הזמין את האקסית לעזאזל?


איתו יצאתי שבוע. מדובר בשיא משמח לכל הדעות. היה לי נעים וגם קיוויתי ורציתי, אבל אפילו תתרנית כמוני יכולה להריח כשמדובר בגבר עם תסביך עבר קשה. כבר מהפגישה הראשונה הוא שרבב את שמה, והנחתי שמדובר במעידה חד פעמית. בפעם הראשונה שהייתי בבית שלו, הוא טרח להצביע על מה שלו, ומה היא קנתה לו (ודפ?). הלכנו לאכול גלידה והוא צייץ שהיא בדיוק עברה לכאן, ואולי כדאי שנתחפף. בדייט החמישי היא התקשרה. וזה לא משנה מה היא החליטה שהיא שכחה אצלו, הנורות כבר היו כל כך אדומות שלא היה טעם. "אנחנו רק ידידים" הוא הסביר בטון לא ממש משכנע, שניה אחרי שהבנתי שאני גם שותה מספל שתמונתם מתנוססת עליו. נו בסדר. ואני רק סוגרת את הדלת. אז ביי.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)

עוד בוואלה! גבר:


למי קראת שמנה? לאלה ברדק?!

האישה הכי סקסית בגרמניה לא מפסיקה להסתבך עם האוהדים של בן זוגה

ספיריטס: הלוחש לכלבים שהצילו את חייו


מדור פירסומי