עשה ו...מה אתה חושב שאתה עושה?!
30/03/14 18:22
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
למי קראת שמנה?!
23/03/14 16:43
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
איפה הכסף?
16/03/14 20:53
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פוק הוא לא יותר מנפיחה
9/03/14 18:28
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
מסלול קרבי: נהיגת מרוצים בקפריסין
6/03/14 16:09
מאת: ארז מיכאלי, קפריסין, מערכת וואלה!
סגור

השואה הגרעינית שלי

מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

אין דבר שמפחיד את אלה ברדק יותר מכם. אתם והקריזות המשונות שלכם, המילים הקשות שהטחתם בה, העלבונות, והכי גרועה - החיבה שלכם. כשאתם טובים אליה אז היא באמת בצרות


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)


אם יש משהו שאני מודעת אליו היטב הוא החסרונות שלי. הו, כמה שאני מודעת אליהם. אני כותבת להם שירי הלל מידי יום, נאבקת בהם, רוצה למתן אותם ונכשלת בכך כשלון מפואר פעם אחר פעם. אני הכי מתעבת בעצמי את הפחד. אותו פחד שמרים את ראשו הירוק והמכוער כשקצת בסדר לי ומאיים להרוס כל חלקה טובה.

קוראים לי אלה ואני פחדנית. פחדנית זו לא מילה. אני פחדנית איומה. אני פוחדת מג'וקים, ליצנים, עגבניות ועינת שרוף. אני חרדתית עד כדי כך שאני מסרבת לעלות לבד במעלית, ישנה תמיד עם אור קטן ומכסה את הרגליים טוב, כדי שהגרמלינס לא יופיעו פתאום וירצו לנשוך לי את הבהונות. אני פוחדת מאמבטיות בחדרי מלון בגלל "הניצוץ" של קובריק, אני פוחדת מטחינה בגלל רפי גינת ואני פוחדת הכי הרבה מגברים, כי הם תמיד שברו לי את הלב.

למעשה, תתפלאו לדעת שאין דבר שמפחיד אותי יותר מכם. אתם והקריזות המשונות שלכם, המילים הקשות שהטחתם בי, העלבונות. והכי גרועה - החיבה שלכם. כשאתם מחבבים אותי, כשאתם טובים אליי, כשהכל הולך לפי הספר, אז אני יודעת שאני בצרות. מי יודע מה אתם זוממים לעשות לי ומתי תחליטו לתקוף.

לא משנה כמה שנים עברו אתם מצליחים להפתיע אותי, כמעט תמיד, כשאני ממש לא מוכנה. כשאני מתרפקת על החזה שלכם ובטוחה שכבשתי את האוורסט, דווקא אז אתם טורחים לספר לי כמה אני חיה בסרט. זו כמובן תמיד אשמתי, לא אשמתכם, חלילה. הרגליים שלכם מתקררות, עקצוצים משונים פוקדים את הגב שלכם ואתם בורחים, מהר ככל האפשר, רחוק ובין לילה. לא מותירים זכר לקיומכם בחיי. כך, בפשטות, אתם שולחים אותי לגיהנום שכולו פחמימות, בכי תמרורים ופיונה אפל. וכמה שאני בוכה, וכמה שאני שונאת את זה.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)


אני שונאת לבכות כי אני שונאת להרגיש חלשה, כי זו תעוקה כואבת שאני לעולם לא אוכל להסביר למי שלא חווה אותה וכי אני לא יכולה להפסיק, לתפקד כרגיל. כן, בשנים האחרונות אני מסתובבת עם חור ענק בלב אחרי שיותר מידי טמבלים הגיעו עם מקדחה ענקית ודאגו לפורר אותו. הם הזינו את הפחד שאני שונאת והפכו אותי לטמבלית שברירית. אני לא מסוג הנשים האלה, שצריכות שיהיה להן מישהו כל הזמן, אני אוהבת ונהנית מהלבד. אבל כשאתם מגיעים ומרסקים אותי אני נותרת אבודה ומבולבלת, תוהה מה הפעם עשיתי לא בסדר, מה כל כך דפוק בי לעזאזל ולמה אתם לא מסוגלים להגיד תודה. מה הפלא שאני פשוט מתה מפחד מכם. עד כדי כך שפצחתי בגמילה טוטאלית בחודשים האחרונים. נשבעתי שאף אחד ושום דבר לא יזיז אותי מהמיטה. אז נשבעתי. ואז הוא הגיע.

לא תכננתי שהוא יכנס לחיי מהסיבה הפשוטה שהוא תמיד היה בהם. מישהו שאני מכירה מרחוק מזמן. עורך דין מבריק וביישן שמעולם לא חשבתי עליו בהקשר רומנטי כזה או אחר. גם כי אני לא מערבבת ביזנס ופלז'ר וגם כי הוא שונה מאוד מהמוזיקאים המקועקעים בעלי הנפש המיוסרת שאני תמיד נופלת עליהם. יש לו שתי רגליים על הקרקע, ראש נהדר שלא מתחפר יותר מידי בעננים ולב ענק, עצום, רחב כל כך, שעד ממש לא מזמן הוא כנראה תכנן לתת לי, אבל הכל אצלי תמיד יוצא הפוך.

נסחפתי להרפתקאה הזו בהפתעה גמורה. לא חשבתי שהוא מעוניין בי. לא הייתי בטוחה שאני מעוניינת בו. כשהוא שאל אם אני רוצה לקפוץ לתה וסרט, הנחתי שזה באמת כל מה שהוא מציע. ואכן היו שם תה, וסרט. אבל גם דפיקות לב עזות ונשיקה. זו לא הייתה סתם נשיקה, אלה היו הרגעים הבודדים בחיי בהם ראיתי זיקוקים, נגעתי בכוכבים וכל החרא הזה. הכל זרח עליי באור דק ובהיר. וכאישה שמסתובבת באפלה גמורה כבר יותר מידי שנים, היה ברור שלא אצליח להתמודד לבדי עם השמש, אז פרשתי שכבת הגנה. לא התכוונתי. רציתי אותו, אני עדיין רוצה. אבל זה הפחד הזה, הארור, המכוער שדפק לי את הכל. הוא, גבר שהכין לי מרק כי היה לי קר, שחיבק אותי לילות שלמים, שלא השתמש בתכסיסים זולים כדי להכניס אותי למיטה, נתפס בעיניי כגורם המאיים ביותר. הוא לא ביקש דבר. רק היה שם עם כל הטוב שיש לו להציע. אני נתבקשתי להושיט יד ולקחת, אבל גם זה היה עבורי עניין מורכב מדי, הפחד שיתק לי את האצבעות ועכשיו אני לא יכולה לנשום.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)


אולי היה עדיף ששום דבר לא יקרה מאשר הפאניקה האיומה בה אני שרויה כרגע, אבל כבר לא יכולתי לעצור. היה זה פשע לא לנסות, רק לנסות, פעם אחת לא להיות מפגרת. הוא בסך הכל ביטל איתי פגישה בסמס. זה היה כל חטאו בעולם הזה. הסמס המטופש שהאכיל את מפלצת הפחד וגרם לה לגדול למימדי ענק. אז הוא ביטל, ונעלם ליממה אחת, ואני יצאתי מדעתי. התחלקתי על השכל, איבדתי את זה, הייתי הקרציה מהסוג שאני שונאת ובעיקר פחדתי נורא.

בפעם הבאה שהוא יצר קשר, מיוזמתו ובלי יותר מידי קונצים, טרחתי להדגים לו כמה יפה אני יודעת לעשות פאסיב אגרסיב. יד הנפץ שלי הרסה את הסבלנות שלו. הוא נפגע, איבד עניין. כמובן שזה גרם לי להוריד סופית את הרגל מהברקס. שיגרתי אליו הודעות מתנצלות, מבוהלות. הן רק הרתיעו אותו עוד יותר. בצדק. מי זאת המשוגעת הזו ומה היא רוצה? אני נשבעת שאין לי מושג. אם זה רק היה תלוי בי הייתי בעצמי טורקת לה את הדלת בפרצוף, אבל היא חלק ממני. חלק פחדן. חלק מכוער שאני שונאת.

ועכשיו אני במיטה. בכיתי עד שנשרו לי העיניים, בוהה בעולב בטלפון כמו שנשבעתי בדיוק לפני חודשיים שלא אעשה. הוא לא מתקשר. ברור לי שאחרי השואה הגרעינית שביצעתי כאן, כל שנותר לי הוא לחכות, לתת לו ליזום, לתת לו להשתחרר. להגיע לבדו למסקנה שאולי לא כדאי לו לוותר עליי. אבל כמו תמיד, נדמה לי שמאוחר מידי, שהנזק שביצעתי כאן הוא בלתי הפיך.

כך פגעתי באדם שהכי לא הגיע לו. הרסתי את מה שיכול היה להיות הקשר הכי שפוי שניהלתי בשנים האחרונות. הייתי נותנת את כל מה שיש לי כדי לחבק אותו, כדי שיתקשר, ואוכל לשמוע מהצד השני את החיוך הענק שלו, שיגיד לי שאנחנו בסדר. אבל זו לא האגדה שלי. זה לא סרט הוליוודי, זה אפילו לא מקרה שפוי והגיוני שאפשר להחליק. אלה החיים שלי. זו מנת חלקה של בחורה פחדנית ומטופשת, שלא מאמינה אפילו לרגע, שיכול להיות לה קצת טוב.


(צילום: ShutterStock)

(צילום: ShutterStock)

עוד בוואלה! גבר:


אלה ברדק החליטה להחרים את המין הגברי - אז עכשיו היא שונאת נשים

הצעות לסדר: הפוליטיקאיות שהיינו מצביעים להן בשמחה

האח הקטן של אגדת הפוקר הישראלית מתחיל להרוויח כסף רציני


מדור פירסומי