עשה ו...מה אתה חושב שאתה עושה?!
30/03/14 18:22
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
למי קראת שמנה?!
23/03/14 16:43
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
איפה הכסף?
16/03/14 20:53
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פוק הוא לא יותר מנפיחה
9/03/14 18:28
מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
מסלול קרבי: נהיגת מרוצים בקפריסין
6/03/14 16:09
מאת: ארז מיכאלי, קפריסין, מערכת וואלה!
סגור

יאללה הביתה

מאת: אלה ברדק, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

אז אלה ברדק החליטה שנמאס לה, היא מנדה אתכם. ומה אם במקרה יתדפק על דלתה איזה ג'וני דפ ג'וניור ויבקש להזמין אותה לבירה? כשתראו אותו, תודיעו לה. עד אז היא מתחת לפוך. בחושך

תגיות: אלה ברדק


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)


זה קרה קצת יותר מהר ממה שאני נהנית להודות אבל לאחרונה הפכתי להיות אמא שלי. בשמונה בערב פונקט אני כבר במיטה, מיד לאחר שהשתחלתי אל תוך פיג'מת כבשים דהויה, צופה בחדשות ופורשת לנמנום. לא מדובר בבואו של החורף, הפעם גם לא בדכאון. הבטחתי לעצמי משהו ואני מתכוונת לעמוד בו, לשם שינוי.

לאחרונה הכרזתי נחרצות באזני כל מי שרצה לשמוע, שאני בגמילה מגברים. ממש כך, צר לי שנשבר לי. פשוט נמאס לי מכם. נמאס מההתלהבות ההתחלתית הסוחפת שלכם, המיאוס שמגיע מהר מאוד כי, ובכן, זו בטח אשמתי לטענתכם. נמאס מזה שאתם לא מתקשרים למרות שראיתם היטב שאני כן התקשרתי. נמאס מזה שכל כך כואב לכם להשקיע, שחס וחלילה לא תצאו כוסיות. נמאס אפילו מהשערות השחורות שמעטרות את הבוהן המגעילה שלכם דרך הכפכפים וכן, אני הו-כה רואה אותן, גם אם נדמה לכם שלא.

אז הכרזתי על פרישה זמנית. אם מוחמד לא בא אל ההר, ההר בטח ובטח שלא יבוא אל מוחמד, ממש לא אחרי שהוא סיים להוריד את כל העונות של טווין פיקס ונחוש בדעתו לגלות מחדש לעולם מי הרג את לורה פאלמר. הנה, נניח לורה פאלמר המסכנה, מה יצא לה מכם? מה שלא טוב ללורה, לא טוב בשבילי.

נכון שקצת בא לי לטפס על הקירות עקב היעדר סקס, אבל חוץ מזה החיים שלי דבש. טוב נו, זה היה שקר מוחלט, אבל אני נשבעת שהם הרבה יותר טובים מבדרך כלל. במקום ללכת לישון בוכה אני חורפת בהנאה עד שעולה הבוקר. וואטספ היא סתם אפליקציה מאוד לא מאיימת, ולא אכפת לי אם יש שם וי אחד או שניים.


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)


אני כמובן מגלגלת לפתחכם יותר מידי אחריות. לפני שכל מיני ארגוני נשים יתנפלו עליי בתוכחה אני כמובן חייבת לסייג ולהגיד שבניגוד לתמונה העגומה שאני מציירת כאן, אתם לא כ-ל החיים שלי. הבעיה התחילה בשנה האחרונה בה ניהלתי מרוץ מטורף למציאת בן זוג, בעיקר כי נתתי לאותה אמא מהפסקה הראשונה לאכול לי את הראש, כי החברות שלי כבר מתחתנות וממליטות ומאסתי להופיע לכל האירועים הללו בגפי, בעודי חומקת ממבטים מרחמים. תפסיקו להזמין אותי אגב, אין לי כסף ואני אלרגית לקבבונים. מעל לכל, אני מודה. אני לא רוצה להיות לבד יותר ואני מחפשת אהבה. איכס עליי. מה נהיה ממני.

מה בין המרוץ המתיש הזה שניהלתי לבין הגמילה? קודם כל האופי המחורבן שלי. זה תמיד יותר מידי או פחות מידי אצלי, אין אמצע, טוטאליות לפה ולשם. כרגע החלטתי שנמאס לי ואני מנדה אתכם. כל מי שמכיר אותי ומודע לעניין הזה ממהר לשאול מה אם במקרה, חלילה וחס יתדפק לו על דלתי איזה ג'וני דפ ג'וניור ויבקש להזמין אותי לבירה. מישהו ראה את ג'וני בסביבה? כך חשבתי. עד שהוא יגיע, אני מתחת לפוך. תודה ושלום.

איבדתי השנה את עצמי, ויש הרבה ממני לאבד. במקום לזמר לעצמי שאני רק בת 28, נתתי לאחרים לזמר לי שאני כבר בת 28, וזה הבדל גדול. לא רק אני אשמה כאן, תיכף נחזור אליכם, נביילס, אבל אני לא יכולה לנקות את כפיי לחלוטין מהעניין. זה לא היה רק לחץ או אפילו היסטריה משונה. משהו אצלי השתבש לחלוטין. ייסרתי את עצמי שוב ושוב בשאלה איך אתם מפספסים אותי ככה. איך אתם לא רואים שאני נפלאה ונהדרת, שאני באמת אחת מהטובות. גם הקנאה הרימה את ראשה הירוק והמכוער. למה לכל החברות שלי מגיע גבר שמעריץ את האדמה עליה הן דורכות? במה אני פחות טובה? זה בטח כי אני לא מספיק רזה/יפה/מגניבה/חכמה/זיבי. אלה המחשבות שכרסמו את מה שנשאר מהמוח שלי, אין זה פלא שברחתם על נפשכם.


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)


אבל אני לא סיימתי איתכם, כי הייתם שם. במשך כל השנה הזו, האכלתם יפה יפה את חוסר הביטחון שלי וראו איזו מפלצת נפלאה גידלתם. נעלמתם במקום להודיע. ברחתם במקום להסביר. בגדתם. זלזלתם. איחרתם. העלבתם. לא בא לכם וכן בא לכם וכמעט בא לכם אבל אתם לא סגורים על זה, וכל הרוע הזה מנותב נגדי. אני לא יודעת אם אי פעם שמתם לב כמה אתם מעייפים, אז עכשיו נזכרתי להשלים שעות שינה. לכו ממני, עופו, לא רוצה יותר. לפחות לא כרגע.
הקלישאה הנפוצה היא שברגע בו הגעתי למסקנה הזו אתם כמובן אמורים לעוף עליי, לרצות אותי נורא. למרות זאת אני בטוחה שלא אפתיע כאן אף אחד כשאבשר שלא נצפה לאחרונה עדר גברים שרודף אחריי. שני הצדדים חיים זה לצד זה, לראשונה בחייהם בנחת, נהנים מהבדלנות הקסומה שנחתה עליהם. מידי פעם מבליחה איזו הצעה. כאן מתחילה ההתמחות שלי באמנות החיזלוש. תמיד מנומסת, ועדיין קרה. אין לי אנרגיות לשבת בעוד דייט משמים שלא יוביל לשום מקום ממילא, כשאני מגיעה חמושה בפרצוף הכי חמוץ שיש לי. אפילו לכם זה לא מגיע.

אני אתגעגע אליכם. אני יודעת. לעזאזל, אני כבר מתגעגעת. לריח שלכם, להתרגשות המטופשת מהמחמאות המחושבות בקפידה, לדקה ורבע הזו בה אתם מאבדים לחלוטין את הראש ויש לכם מבט כמעט מאוהב בעיניים כשאתם מסתכלים עליי. פעם חשבתי שהשטויות האלה שוות את כל הסבל, והקונצים שאתם מתאמצים כל כך לעולל לי. עכשיו אני רק רוצה לעבור בשקט את היום. דווקא כשכל העולם ואחותו החליטו שאין לי זמן אני החלטתי שיש לי, ואני מפרגנת לעצמי בטיים אאוט, עד שאנער מעל גופי כל שארית מרמור סוררת. הרי לא משנה כמה אשתדל, אני לא באמת שונאת אתכם, אני פשוט רוצה שגם לכם יכאב קצת, רצוי באזור המפשעה.

את החורף הזה, כמו את קודמו, אני עוברת לבד, מבחירה. בלי לשנוא את עצמי, בלי להאשים, בלי לחשוב שהיה מוטב לו הייתם מגיעים להציל אותי, אתם הרי בקושי סוחבים את עצמכם. אין לי מושג מתי תעבור הדלקת הזו בקרום החשק ואני לא בטוחה שאני רוצה לדעת. גם ביום שזה יקרה אני סבורה שתהיו מפגרים, אבל אולי יהיו לי כלים טובים יותר להתמודד איתכם, מאשר חפצים חדים. ועד שאתרגל לקחת אתכם בקלות, תנו לי להטיח בכם חזרה את ההצעה המלבבת שהצעתם לי במשך כל השנה: בואו נשאר ידידים.


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

עוד בוואלה! גבר:


אלה ברדק בווידוי כמותו לא קראתם על אהבה, התיללות ואלימות

הנשים שהכי עושות לנו חשק להתכרבל איתן בפוך

מקצוענית פוקר מול חובבן על 600 אלף דולר


מדור פירסומי