פרויקט סופשנה: תאוות בשרים ביומנגס
26/12/13 16:15
מאת: ריטה גולדשטיין, מערכת וואלה!
פרויקט סופשנה: סוטים דוט קום
26/12/13 16:11
מאת: אשחר כהן, TECH, מערכת וואלה!
פרויקט סופשנה: אופנת הפטיש יוצאת מהמרתף
26/12/13 16:07
מאת: רוני ודנאי, מערכת וואלה!
פרויקט סופשנה: הקבוצה ששברה שיאים של לוזריות
26/12/13 16:05
מאת: תומר יצחק, מערכת וואלה! ספורט
סגור
פרויקט סוף שנה 2014

פרויקט סופשנה: זו הפארטייה שלי

מאת: יואב רוזנטל, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

זה קורה מתחת לאף של כולם: אלפים משחקים פוקר מדי שבוע בדירות מפנקות, סלבס, עבריינים ואנשים כמוך, עסק שחור שמגלגל מיליארדים בשנה. וואלה! גבר מגלה כמה רחוק הלכנו השנה

תגיות: פוקר



אני זוכר את הפעם הראשונה שלי. חבר, שהיה גם בעל הבית, שכנע אותי לבוא. פארטייה גבוהה במיוחד, משחק של בליינדים 25-50. לי, כמובן, לא היה כסף לשחק בסכומים האלה. אז הוא הציע לי מימון ונתחלק ברווחים 25-75 לטובתו. הסכמתי, כמובן. הייתה לי טיסה לחו"ל בשש בבוקר, השעה הייתה 23:00 ולא היה לי מה לעשות. עד לאותו ערב הכי גבוה ששיחקתי היה 1-2 חברי. מה שחיכה לי באותה דירה היה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי.

קודם כל, השקט והמתח. עשרה פרצופים מול שולחן, אין דיבורים ואין צחוקים. המשחק התחיל ב25-50, וכראוי לחוסר ההבנה הישראלי בעומקים אידיאליים, כולם קנו 2000 שקל התחלתיים. גם אני. אחרי "הירו קול" מקרי מול בן עשירים, הייתי עם רווח קטן שגם אותו הפסדתי די מהר וקיבלתי עוד 3,000 "אחרונים" מהחבר. די מהר עליתי לעשירייה, ואז הערב השתנה: דפיקה בדלת, ובחור מבוגר ומטופח נכנס פנימה. מסתבר שהוא איזה קבלן. לבקשתו, הבליינדים עלו ל50-100, עם סטראדל קבוע. תוך שלוש שעות הסטקים הממוצעים עברו ממשהו כמו 8,000-9,000, למשהו כמו 30,000. שקלים, כן? כסף חי ואמיתי לגמרי. הערימה שלי הלכה והתדלדלה, עד שנעלמה לגמרי כשה-AJ שלי לא הצליח לנצח AK, באול אין, פרה פלופ. אותו קבלן, אגב, במהלך השעה וחצי שלקח לי להפסיד את כל הסטק שלי, הצליח להפסיד קרוב ל-70,000 שקל. כן, זה המשחק.

ההבדל העיקרי בין הפארטייה למשחק ביתי היה באווירה. ניסיתי להיות ידידותי עם השכן ונעניתי בפרצוף זועף. מימיני היה בחור בן גילי עם כיפה, שישב ודגר על ערימה אותה הוא טיפח מהרגע הראשון של הערב. הוא דווקא היה נחמד לחלוטין, אם כי היה ניכר שהוא משחק הרבה מעל הראש שלו. הרגע הדרמטי של הערב היה בקופת ענק, על בורד של 8-2-3, כשאותו בחור, אחרי שעשה רי-רייז פרה פלופ, הכניס את כל הסטק שלו, 15,000 שקל, מול שני שחקנים נוספים. לאחד מהם היה עשיריות, השני, אותו בן של קבלן, היה עם סט 3. כל הכסף הלך לילד השחצן, ואת המבט על פניו של שכני הדתי לא אשכח בחיים: הוא נראה כאילו, ליטרלי, הוא הפסיד את כל הכסף שיש לו בחיים. הפרצוף המיואש שלו מסמן עבורי, עד היום, את אפשרות האובדן המוחלט שמצויה בהתמכרות למשחק הזה.

הכניסה והסביבה לא מבשרת על מה שהולך בפנים: דירת קרקע קטנה בעוד בניין דירות בשכונת מגורים רגילה ומנומנמת, או לחילופין דירה במגדל כלשהו בפרברי תל אביב. לא, הפארטייה הישראלית לא ממוקמת בחדר אחורי של מועדון חשפנות, או ביאכטה של איזה מיליארדר. היא ממש כאן, מאחורי הבית שלכם, בשכונה שלכם. כך, בדירות שכורות קטנות, מתגלגלת לה תעשיית הימורים של מיליארדי שקלים.



פארטייה, כלוב, או סתם "דירה" או "מקום", אלו רק חלק מהכינויים של בתי הפוקר הלא חוקיים בישראל. מקומות בהם כל אחד יכול לבוא ולהמר על פחות או יותר בכל סכום שבא לו. לפי הערכות לא רשמיות, מדי שבוע נפתחים בערך 1500 שולחנות כאלה. הסביבה היא סביבה גברית כמעט לחלוטין: שולחן פוקר מקצועי, מסביבו בין שלושה לעשרה גברים שותקים ולחוצים. דילר מקצועי אחד המפקד על השולחן באווירה עניינית; מסביב בעל הפארטייה, עוד דילר מחליף, ומלצר או מלצרית המספקים פינוקים על חשבון הבית ליושבי השולחן. הפינוקים, אגב, קשורים באופן ישיר לגובה המשחק: בפארטיות המשוחקות בבליינדים של 5-5, למשל, תוכל לקבל סנדוויץ' חביתה, איזו פסטה הום מייד או כמה מגשי פיצה עם כוס קולה קרה מוגשת מידיו של איזה סטלן רדום; במקומות הכבדים יותר, מדובר כבר בספק מלצרית ספק "נערה עובדת", והתפריט יהיה פחות או יותר כל מה שתרצה להזמין בטייק אויי, יחד עם מריחואנה, קוק ואלכוהול יוקרתי. הכול, רק כדי שתמשיך להמר. הכול, רק כדי שהבית ימשיך להרוויח.

כל מוסד הפארטיות הישראלי מתרחש ממש מתחת לאף שלנו, ומתחת לאף של המשטרה. כמעט כל מי שאתם מכירים, אישית או ציבורית, משחק שם. החבר מהעבודה, אבא של אשתך, זמרים מפורסמים, ספורטאי על ואנשי עסקים כבדים. אחד המקרים המביאים יותר ארע לאחר ששחקן כדורגל מוכר וידוע לא שיחק בגמר גביע המדינה בו השתתפה הקבוצה שלו כי ביום המשחק. ב-11:00 הוא שוחרר ממעצר לאחר שנתפס לפנות בוקר בפארטייה יוקרתית עליה פשטה המשטרה. בתור עסק לא חוקי בעליל, קיימת כמובן גם סכנת הפשיטה של המשטרה. עבור השחקנים, מדובר בחוויה לא נעימה, אבל בדרך כלל לא הרבה מעבר: כולם נלקחים לחדרי חקירה, מטורטרים מספר שעות ומשוחררים הביתה; כל הכסף שנמצא במקום מוחרם, כך שבשביל להשיג את הכסף איתו הגעת תצטרך להגיע שוב לתחנת המשטרה. עבור בעלי המקום, הטריק הוא יותר פשוט. פונקציונר הידוע כ-"קוף" לוקח עליו את האשמה, ומקבל את הדין על הפעלת בית ההימורים. אותו אחד הוא לרוב אדם המסובך עמוק בחובות, ולוקח את אותה עמדה כפוית טובה בשביל לשלם את חובותיו.

אגב, כך עובדת רוב הכלכלה של הפארטיה: הדילרים, המלצרים וגם מנהלי המקומות הם לרוב אנשים שפשוט הפסידו כסף בהימורים, וחייבים אותו לבעלי הבית. זו הבעיה העיקרית עם עולם ההימורים הלא חוקי: בניגוד לקזינו מסודר, ברוב הפארטיות הישראליות אתה פשוט יכול, אחרי היכרות די קצרה, לצבור חובות לבעל המקום. ומכיוון שציבור המהמרים רחוק בהגדרה מלהיות בעל שליטה עצמית, הרי שדי פשוט להבין איך אנשים עם הכנסה ממוצעת לחלוטין צוברים חובות של עשרות ומאות אלפי שקלים.



קחו למשל את דניאל מעוז, אותו פסיכופת מכור להימורים שרצח את אביו ואמו בשביל הירושה שלהם. את מאות אלפי השקלים שהוא היה חייב לא הפסיד מעוז במשחקים גבוהים במיוחד, אלא במשחקי 5-5 ו-5-10 סטנדרטיים, בהם הפסד ממוצע לא יהיה יותר מכמה אלפי שקלים. אבל עם מדיניות הלוואה של שוק אפור, ועם התמכרות רצינית מספיק, כל אחד יכול להפסיד סכומי עתק גם במשחקים כאלו. שלא לדבר על המשחקים הגבוהים יותר, שם מאות אלפי שקלים מחליפים יד כל ערב, בשולחנות שההרכב האנושי שלהם נע בין כמה ילדים עשירים, איזה קבלן מיליונר וגמבלר, מקצוען אחד או שניים שאיכשהו השתחלו למשחק, ועוד כמה גמורים שמהמרים על המשכורת שלהם לשנה הקרובה. וכל אלו בלי שום פיקוח, כאשר הבית מרוויח אחוזים לא הגיוניים דרך ה"גנאייה".

ה"גנאייה", אותה מילה מקוללת, היא שמניעה את הכלכלה של עולם הפוקר הישראלי. גנאייה, או rake באנגלית, היא האחוז מכל קופה שאותו לוקח הבית. בווגאס, למשל, מדובר לרוב במשהו כמו 2% מגובה הקופה, עם תקרה של כמה דולרים. בארץ, בגלל שמוסד ההימורים אינו חוקי ועל כן לא נתון לשום פיקוח, העסק שונה בתכלית. מקומות הנחשבים "צנועים" לוקחים גנאייה בגובה של 5%, עם תקרה של 75 שקל (במשחקים הנמוכים), ומשהו ביחס דומה במשחקים הגבוהים יותר. בכל יד ויד נלקח כסף מהשולחן, ובגלל שהגנאייה בפארטיות בישראל כל כך גבוהה, המצב לרוב מתמצה בסיטואציה די אבסורדית, שבה בסוף ערב הבית הוא היחיד שהרוויח. לכאורה, הרי, בניגוד למשחקי הימורים אחרים, פוקר משוחק מול שחקנים אחרים, ולא מול הבית. אבל הגנאייה הישראלית המטורפת הפכה את משחק הפוקר למשחק שכמעט בלתי אפשרי לנצח.

אז באילו סכומים מדובר? פארטייה רגילה של 5-5, שעובדת 5 פעמים בשבוע, תרוויח בשנה כמעט מיליון שקל. תכפילו את הסכום הזה במאות פארטיות שפועלות בכל רחבי הארץ, כמובן. כל הכסף הזה נלקח, מנה אחרי מנה, טיפה אחרי טיפה, מכל מיני דגנרטים שמגיעים למקום ערב אחרי ערב, ומהמרים שוב ושוב על המשכורת שלהם, בלי שום פיקוח, ובעיקר בלי שום הבנה של המספרים, תורת הסיכויים וההסתברות. הרוב המוחלט של הכסף שמתגלגל בפארטיות חוזר אל בעל הבית, כאשר כמעט אף אחד מהשחקנים לא מרוויח.

בפארטיות הגבוהות יותר הסכומים הופכים מטורפים, אם כי במשחקים הגבוהים הסכנה האמיתית אינה הגנאייה, אלא דווקא הסביבה. ככל שאתה עולה בסכומים, אתה מתקרב יותר ויותר לעולם הפשע ומכיוון שהוא זה אשר מניע את כל הסיפור הזה, אי אפשר הרי לצפות שהמשחק יהיה הוגן, נכון? חיי הפוקר הישראליים מורכבים, בעיקר, מניסיון לברר היכן נמצאים מקומות מהוגנים, בהם ניתן לשחק בלי שירמו אותך. וזה לא עניין פשוט.



ט', מקצוען פוקר, מספר על החוויה האבסורדית הבאה: בתחילת השנה אורגן טורניר פוקר יוקרתי באחת מערי המרכז. עשרות משתתפים, מכונסים בווילה לטורניר של יומיים, עם סך פרסים של קרוב למאה אלף שקלים. כשהגיעו ליום השני, נשארו בשולחן ט', עוד מקצוען, כמה כבשים ובחור שהיה מקורב לבעל הבית, ובמקרה (או לא במקרה) היה גם הצ'יפ לידר המאסיבי של השולחן. אחרי כמה סיבובים, במהלך יד רגילה, הגיעו שני שחקנים לשואו-דאון בריבר, כשלשניהם יש אותו קלף ביד: Q תלתן. אוי לבושה. אבל האם זו מקריות? ככל הנראה לא. רמאות היא עניין נפוץ בפארטיות הישראליות.

אבל ההצגה חייבת להימשך, לא? הוציאו חבילה חדשה, ספרו אותה והמשיכו לשחק. אך מאותו שלב, אותו מקורב לבעל הבית, שעד לאותה נקודה דרס את השולחן, התחיל להפסיד ידיים. בסופו של דבר הוא הודח במקום השביעי, ומעשרות המשתתפים נותרו שישה, ביניהם ט'. לא עברה חצי שעה ולחדר פרץ בעל הפארטייה, ומצהיר שהכסף של הטורניר, שהיה שמור במכונית עם שני אנשים, נשדד על ידי רוכב אופנוע חמוש באקדח. הטורניר הופסק, ורק לאחר משא ומתן ארוך ומייגע הצליח ט', שהיה שני בצ'יפים בשולחן מלא כבשים, ופייבוריט גדול לזכות בעשרות אלפי שקלים, לקבל פיצוי כלשהו מבעל הבית.

סיפור מסריח לחלוטין, שחושף את הבעייתיות האינהרנטית של משחק הפוקר הלא-חוקי בישראל: בסופו של דבר, אתה רוב הזמן מתעסק עם עבריינים. ואלו יכולים לרמות אותך, לשדוד אותך ולשקר לך. סיפור השוד בטורניר ממחיש את העניין הזה בצורה מושלמת. רוב רובם של מביני העניין משוכנעים עד היום שבעל הבית פיברק את השוד, לאחר שהשחקן השתול שלו לא זכה בטורניר. את האמת קשה לדעת, אבל ישנה אמת בסיסית יותר אליה צריך להתייחס: בתעשיית ההימורים הלא חוקית, אלא אם יש לך את הגב הנכון, אתה יכול להסתבך ולהידפק; וככל שהכסף גבוה יותר, כך הסכנה גבוהה יותר.



קחו למשל את ד', שחקן פוקר מבית טוב, שעשה לעצמו שם באחת מערי הצפון. הוא היה משחק באופן קבוע בפארטייה מהוגנת לכאורה, בה הוא היה מרוויח לא רע. באחד הערבים הסטנדרטיים שם, ד' כבר היה מורווח 50,000 שקלים, כשרוב הרווח מגיע מבחור רוסי עם חזות די מאיימת. המשחק נסגר, וד' יצא החוצה. אחריו יצא אותו ברנש, ופנה אליו בדברים. התוכן היה די פשוט: "אם לא תחזיר לי את הכסף, אני חותך אותך. אתה רימית אותי ואני רוצה את הכסף שלי". ד' כמובן לא רימה אף אחד. מדובר בילד טוב שכל עוונותיו הם שהוא יותר טוב בפוקר מאותו עבריין מטופש. אבל דקירה לא שווה 50,000 שקל. ד' החזיר את הכסף, ונשבע להדיר את רגליו מפארטיות ישראליות לעולמי עד.

נ', מקצוען פוקר צעיר שיחק תחת מימון של בעל פארטייה במרכז. את העסקה בין השניים הוא שבר, אחרי ששבר עם זוג נסיכים את האסים של שחקן אחר, בקופת ענק. למה, אתם שואלים? ובכן, בגלל שלפני היד בעל הבית קרץ לו, וכי בסיום הערב הוא הסביר לו שהם הולכים להרכיב לטובתו כל הזמן, כמו באותה יד. נ' ויתר על הרווחים מאותו ערב, והפסיק ללכת לאותה פארטייה.

המסקנה היא די פשוטה, בסך הכול. עד שלא יסדירו את משחק הפוקר באופן חוקי במדינה, עם בתי קזינו מסודרים ומשלמי מסים, עם גנאייה מסודרת והגיונית ועם מערך ששומר על השחקנים שלו, כל מי שירצה לשחק פוקר עלול להתדרדר לעולם הפארטיות - עולם של רמאות, איומים, ובעיקר צ'ק פתוח על חשבון השוק האפור, שמסמל מסלול בטוח של התמוטטות לכל מכור להימורים. עד אז, הכסף ימשיך יזרום לכיוון העולם התחתון, וכל חובב פוקר בישראל יצטרך לעבור חוויה לא נעימה בשביל לשחק את המשחק שהוא כל כך אוהב, משחק שמיליונים בעולם משחקים בקביעות, משחק שמסוקר ומשודר בערוצי הספורט הגדולים בעולם.


עוד בוואלה! גבר:


פליפ פלופ: מדור הפוקר שאף פארטייה לא נפתחת בלעדיו

ספיריטס: האיש שהקדיש את חייו לטבע המסוכן - עד שזה הרג אותו

נשות הכדורגלנים: דוגמנית העירום שהייתה סקסית מדי בשביל ההורים שלו


מדור פירסומי